אימוץ וירטואלי
מהרעיון לחמור שאומץ
זהו סיפור קצר שחוזר בפרקים עוקבים: הצעה בקהילה לאמץ חמור בפרק 67, ועדכון בפרק 68 שהאימוץ בוצע. "דון" הוא השם שהוצע בתחילה; בעדכון מספרים שאימצו חמור ששמו כבר לאקי. אין להחליף ביניהם או להציג את התוכנית כאילו נשארה רק בדיחה.
פרק 67 — סופגניות זה לא טעים · 27:53–29:10
המנחים מזכירים הצעה שעלתה בקבוצה לאמץ חמור באופן וירטואלי, בעלות שנאמרה אז כ-180 שקל לשנה. הם מסבירים שהחמור אינו מגיע לבית המאמצים: הכסף תומך בעלויות המחיה שלו. הבדיחות על מרבץ וספה הן משחק על אי-הבנה זו, לא תוכנית לאחסן חמור בדירה.
הם מציעים לאמץ חמור בשם "דון", מזכירים את Safe Haven for Donkeys ומעלים רעיון שהקהילה תאמץ את החמורים הפנויים [28:31–28:53]. זו הצעה קהילתית בתוך הפרק, לא אישור שכל החמורים אומצו. הקטע אינו מזהה את הקבוצה כקבוצת הבניין.
פרק 68 — כל כמה זמן מכבסים ג'ינס? · 37:41–39:09
ההמשך מפורש: "דיברנו פעם קודמת... אז עשינו את זה ואימצנו את לקי". המנחים מספרים ששילמו 180 שקל לשנה ושקיבלו תעודה שאותה יעלו לפייסבוק. התיאור הזה מעיד על מה שהם מדווחים בשיחה; הדף לא בדק תשלום או פרסום תעודה מחוץ לפרק.
לפי הסיפור שהם מקריאים או משחזרים, לאקי נולד ב-2017 ונמצא ליד אמו שנדרסה. מיד אחר כך הם ממציאים ביוגרפיה קומית על סמים ושיקום. הבדיחות האלה אינן חלק מסיפור ההצלה העובדתי. בהמשך מוזמנת אפשרות לבקר בגן יאשיה, אך אין דיווח שביקור כזה כבר קרה [38:48–39:09].
מה חוזר כאן
השם דונקי מתחבר למעשה קטן מחוץ לאולפן: רעיון מהקהל הופך, לפי העדכון, לאימוץ וירטואלי של חמור מסוים. המחיר, אפשרות הביקור ומספר החמורים הפנויים מתועדים כפי שנאמרו אז, לא כהצעה עדכנית או בקשה לתשלום מהקוראים.
מקורות
- פרק 67: https://youtu.be/AlQvR56wosw
- פרק 68: https://youtu.be/TYFMf2squeM