ניתוח עומק

זהות

לראות במפה

תיאור

זהות — אישית וקבוצתית — עולה בפודקאסט בכמה דיונים עמוקים.

בפרק 67 עלתה השאלה על חברויות ותיקות: "יש לך את החברים שלך מהבית, נפגשתם כשהייתם מאוד צעירים... אם היית פוגש אותם היום בתצורה כלשהי, היית נהיה חבר שלהם?" [14:26-15:04] — דיון על כך שחברויות ארוכות מוחזקות לפעמים בהיסטוריה משותפת ולא בהתאמה עכשווית.

בפרק 60, אחרי משחק שמות הסרטים מפסטיבל הקולנוע הגאה, התפתח דיון על זהות וקולנוע: אחד המנחים אמר "אני לא גיי ולכן אני לא מבין את המאבקים והקשיים של הקהילה", ותהה אם סרט שמוגדר כ"סרט של הומואים" דווקא מרחיק צופים ומונע נורמליזציה — "אני לא הומו, כנראה, אני לא אמור לראות את זה... ואני מפספס נורמליזציה והטמעה בחברה של משהו שאמור להיות רגיל לגמרי" [13:30-14:15]. לדיון צורפה החברה טליה ברטפלד דיסקין [15:51-16:08].

בפרק 36 (כל הדרכים מובילות לרומא) הזהות הישראלית נבחנת בדיוטי פרי: "אני חושב שההתנהגות הישראלית היא הגרועה ביותר... הם מתרגשים נורא לקראת הטיסה, או שהם לחוצים להספיק" — ומולה התיאוריה שפארק מים "מוציא מהישראלים את הישראליות הדוחה", וש"אם תשים ישראלים בסיטואציה גרועה, הם מתאחדים" [9:26-10:20].

הופעות בפרקים

קשור ל

לפתוח את "זהות" במפה