פרק 64 — פרק נוסטלגיה
תקציר
פרק 64 של מגזין הבוקר בערב — פרק נוסטלגיה — עם אור בוטבול ועומרי הכהן. נפתח ברנט על ממשק הזמנת הטיסות לאילת של ארקיע, וממשיך ליום הולדת 37 של עומרי: רות הוציאה אותו ליום נוסטלגיה בירושלים — בית הספר היסודי, התיכון (שבו תלמידים משחקים היום חרטטוני בהפסקה), הבית בבית הכרם שבו גר בגיל 5–8 ונפתח לו על ידי הדיירת הנוכחית, ומסיבת הפתעה בפלורנטין שאליה כל החברים איחרו — לחרדתו של אור שהגיע ראשון. אור, לעומת זאת, מסביר שהוא בכלל לא בן אדם נוסטלגי. בהמשך אור מספר על הדירה החדשה שמצא, ומהחרדה הפיננסית שלו נולד דיון עמוק על כסף: חיסכון מול "תחיה את הרגע", נוסחת ה-33/20/10 של עומרי ופילוסופיית "המברג" של אור. עוד: מילה טובה לוואן זירו על ערבות בנקאית, סערת ויקיפדיה סביב ערך חרטטוני, ובפינת "האמת היא" שחר פלון (אמסטרדם, במקור תלמי יוסף) מסביר שמיתוס הגזר לראיית לילה הוא תעמולה בריטית ממלחמת העולם השנייה שנועדה להסוות את הרדאר — ומספר על אפולו, אלופת הארץ 2005 במרוצי יוני דואר של חוות המשפחה.
נושאים עיקריים
- 00:00 פתיחה בנשימה אחת: ספונסר, תגית הרשת ו"הלייבסטאם" (ניב מכוון — לא מנורמל). התנצלות על 17 דקות איחור בהקלטה ועל זמני העלאה משתנים.
- 01:26 רנט ממשקים: הזמנת טיסה לאילת באתר ארקיע — "יעד הנחיתה חייב להיות שונה מיעד ההמראה", אז למה לתת את תל אביב כאפשרות. "יום אחד נעשה ביקורת ממשקים, ואנשים הולכים לחטוף בראש".
- 04:21 יום הולדת 37 לעומרי ("הייתה לי יום הולדת" — ננקב אותה). רות לקחה אותו ליום תחנות חיים בירושלים: יסודי, תיכון, שבט הצופים, המרכז המסחרי והפלאפל השכונתי, ההורים.
- 06:25 חזרה לתיכון אחרי 19 שנה: מורה צעיר מזהה אותו ומביא קופסת חרטטוני — בכיתה א'2 משחקים בהפסקה במשחק שלהם, בדיוק כשם שהם שיחקו דורק ושיט. שני תלמידים בני 13 מגלים שהם שעיצבו את כוסות המגזין.
- 10:08 הבית בבית הכרם שבו גר בגיל 5–8: אחרי כמעט 30 שנה של "יום אחד אדפוק בדלת" — דופק, ואסיה הדיירת מכניסה אותו פנימה. "שום דבר לא השתנה". הוצף.
- 12:15 סיום היום: ארוחה תימנית-צרפתית, ואז "עוד דרינק אחד" בבר בפלורנטין — מסיבת הפתעה עם 15 הכי קרובים.
- 14:18 אור מתפרק מהחברים המאחרים: הגיע בשמונה ועשרה למסיבה שנקבעה לשמונה וחצי (בגלל אילון), ישב לבד במקום שנראה "כמו משתנה ששובצה במכרה עותמאנית", ודיווח לעידו, אח של עומרי. "עצם העובדה שהאסון לא קרה לא אומר שאתה לא צריך להימנע מאסון".
- 18:55 פלאשבק: סיפור על מסיבת ההפתעה הראשונה מגיל 15 — בת זוג דאז ארגנה אותה, ואורי אלון, הרשג"ד בצופים, הרס את ההפתעה בטלפון — "מה, אתה לא במסיבת ההפתעה של עצמך?". אורי, אם אתה שומע — צור קשר.
- 20:06 אור מנגד: לא בן אדם נוסטלגי. זוכר רק שתי ימי הולדת — שתיהן רעות (ריב ב-18, אגרוף ושן חלב ב-12, "אתה לא מכיר אותי מלפני הפסיכולוג של גיל 13"). "העבר צריך להישאר בעבר".
- 21:18 אור מצא דירה — יפה, גדולה, יקרה. החרדה הפיננסית ("אסור להוציא הרבה כסף על דברים") מול גישת "תחיה את הרגע": עומרי באמצע הספקטרום, אוהד (חבר) בקצה הרחוק. נוסחת ה-33% דירה / 20% חיסכון / 10% Wall מה-take home (עומרי), ופילוסופיית המברג (אור): קנה את הזול ביותר; אם נשבר משימוש — קנה את הטוב ביותר.
- 28:06 מילה טובה לוואן זירו (לא פרסומת): ערבות בנקאית גבוהה בלי תשלום, תוך יום, עם שירות אדיב — לאזן את הביקורת מהפרק על הבנקים.
- 29:36 סערת ויקיפדיה: דיון חשיבות על ערך חרטטוני (הובא לתשומת ליבם על ידי ניבי ואורי ברקת, יקירי דונקי ויקיפדים בכירים). טרול אחד רמז שהצפיות קנויות. ובשוונג נפתח גם ערך על חמי — "דמות בדיונית והקמע של ערוץ דונקי".
- 34:47 פינת "האמת היא": שחר פלון, מתכנת מאמסטרדם (גר ליד בית אנה פרנק), במקור ממושב תלמי יוסף בעוטף עזה — למשפחתו חווה חקלאית תיירותית ("שביל הסלט"). האמת: גזר לא מחזק ראיית לילה — מקור הסיפור בתעמולה בריטית ממלחמת העולם השנייה שנועדה להסוות מהגרמנים את הרדאר החדש.
- 39:55 ספין-אוף בלתי צפוי: משפחת שחר אלופת הארץ 2005 במרוצי יוני דואר, עם אפולו — מהחרמון לעוטף בכשלוש שעות, כ-70-80 קמ"ש לפי החישוב בפרק. "הומינג פיג'ן", יונה שיודעת רק לחזור הביתה.
- 43:18 פרס: 100 ש"ח לרכישה באתר דוב לדעת.
- 44:26 קרדיטים: תודה לשחר "שחר חיימוביץ" חיימוביץ' על הפקה ועריכה, ולמתן זיגל — "אבל רק חצי, כי מתן עזב באמצע, אז בוא נודה רק לזיגל". סיום בברכת האדיו בצורה של יונה (מזמזמת).
דמויות
קשור ל
→ הפרק הקודם: פרק 63 — הווידוי של עמריהפרק הבא ←: פרק 65 — מה זה פיטמולוג?
לפתוח את "פרק 64 — פרק נוסטלגיה" במפה
תמלול הפרק (אוטומטי, ייתכנו טעויות)
00:00:00 אודיותר יוצרי התוכן של ישראל אתן מאזינות ואתן מאזינים למגזין הבוקר בערב תוכנית הלייבסטאם של אור בוטבול ועמריה הכהן אפשר רשמית להגיד שנגמרו כלי הנגינה ואתה תמצא משהו אחר אני יודע שיש כל מיני סוגים מערכים לא, לא כלי נגינה, משהו אחר שהוא אינו כלי נגינה להתחיל איתו את הפרק?
00:00:26 כן טוב, נצטרך לחשוב על זה ל...
00:00:30 בפרק הבא.
00:00:30 כמה פרקים אתה סלאקים?
00:00:31 כמו לי רעיונות, אתם צודקים.
00:00:33 תשמע, אנחנו התחלנו את הפרק הזה, את ההקלטה שלו, ב-17 דקות איחור, כי אנחנו מכבים שרפות, אנחנו כל היום ב...
00:00:40 צריך לעשות את הדבר הקטן הזה ולדבר הקטן הזה ולדבר הקטן הזה ולדבר...
00:00:43 כן, אנחנו עדיין לא בסדר, אבל אנחנו מתנצלים בפני המאזינים שחיכו, כי זה התעכב.
00:00:48 בוא נעלה את זה ב-7 ו-17 דקות איחור.
00:00:51 וואי, מצחיק, רוצים?
00:00:53 שער שחר, תעלו את זה ב-7 דקות איחור מבדרך כלל ביום שישי בבוקר ונגיד סליחה.
00:00:56 גם ככה אנחנו כל פעם משנים את מתי אנחנו...
00:01:00 מעלים את זה כי אנחנו אומרים, אז רגע, אז שיהיה בשישי בבוקר, שיהיה לאנשים לפני זה, רגע, בוא נעשה את זה בשישי בשבע בבוקר, שיהיה למי שקם מוקדם, מה זה משנה, זה באינטרנט.
00:01:07 צריך לעבור לחמישי בערב.
00:01:09 במגזין הבוקר בערב, חבר'ה, שכחנו את המקורות שלנו.
00:01:12 מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים?
00:01:14 אפשר להתחיל במשהו ממש קטן, אבל שעיצבן אותי הרבה יותר מדי, כי תמיד חוסר הפרופורציה זה מה שאנחנו בונים עליו את האישיות שלנו.
00:01:26 אנחנו היינו צריכים להזמין טיסה לאילת, אוקיי, נצטרך להגיע לשם על איזה משהו.
00:01:34 אז השווינו בכמה אתרים, ובאחד האתרים יש, אתה יודע, זה לא כמו להזמין טיסה לחו"ל, יש סקשן מיוחד באתר בשביל זה, יש לך טיסות לחו"ל, חבילות נופש, שאלוהים יודע מי משתמש בזה, זה נראה לי פיצ'ר הזוי, טיסות לאילת וחופשה באילת, אז אני בוחר טיסות לאילת, אני רוצה רק את המוצר הבסיסי הזה, תטיס אותי לאילת.
00:01:55 אבל מאיזה שדה תעופה אתה סבלן?
00:01:58 אז אם אני נגיד נמצא בטיסות לחו"ל, הממשק מראה לי המראה, ישראל-תל אביב, זה הדיפולט, אתה יכול לשנות את זה, אבל אני מניח שאתה ממריא מישראל, נחיתה.
00:02:08 ריק, תבחר את כל היעדים שלנו, שמסודרים בסדר לא הגיוני, הם מסודרים לפי המדינה ואז העיר, כשכולם יודעים שאתה מחפש עיר ואז ככה אתה מגיע למדינה.
00:02:21 אבל אני הולך לטיסות לאילת והממשק אומר לי, המראה, ישראל תל אביב, נחיתה, איפה אתה מעוניין לנחות?
00:02:28 אתה רוצה לבחור?
00:02:30 זה בלנק, אז אתה פותח את זה, ויש שתי אפשרויות, ישראל אילת או ישראל תל אביב, ואם אתה בוחר ישראל תל אביב, הוא אומר לך
00:02:38 יעד הנחיתה חייב להיות שונה מיעד האמרה, אז אל תיתן את זה כאפשרות להיות מטומטם.
00:02:42 אני אומר לך את זה כבר שנתיים, אני אומר לך את זה.
00:02:44 כולם מטומטמים.
00:02:45 שאני לא מבין, ספציפית בניהול מוצר ב-UX, ב-UI, איך יכול להיות שאנחנו, הקטנים, לא המומחים.
00:02:50 אנחנו לא מתכנתים של כלום.
00:02:52 איך אנחנו עושים את זה בדברים האלה, ומישהו ש...
00:02:54 מה זה, ירקיע ישראייר?
00:02:56 זה ארקיע ספציפית.
00:02:56 איך, איך אין מישהו ש...
00:02:58 בוא נראה אם זה קשק גם בישראייר.
00:02:59 הרי זה עבודה של מישהו.
00:03:01 מישהו אחראי על הדבר הזה?
00:03:02 למה אני לא לוחץ טיסות לאילת, וכל ההמראה הנחיתה הזה נעלם, והוא אומר לי...
00:03:08 כמה נוסעים, ומתי אתה יוצא.
00:03:10 אני טס לאילת.
00:03:11 מטורף.
00:03:12 אוקיי?
00:03:12 המקום היחיד שאני יכול לצאת ממנו זה תל אביב, זה נתב"ג כאילו, במקסימום שאני אלחץ על טיסות לאילת והוא ישאל אותי, ל או מה?
00:03:22 תמצתו, אתה טס לאילת או מאילת?
00:03:24 ואז אני גם יודע את שני היעדים.
00:03:27 אין יותר אפשרויות.
00:03:28 צריך פעם להתקשר לשאול, לשאול אותם.
00:03:31 מי המנהל מוצר שלכם, ותסבירו למה זה ככה.
00:03:34 קודם כל זה רק האתר, אני לא רוצה לדבר על החברה, יכול להיות שזו חברות מדהימות, אבל האתר של ישראל נוראי.
00:03:41 אתה נכנס לאתר, יש לך למעלה דילים לחו"ל, טיסות לחו"ל, אתה שם את העכבר על דילים לחו"ל, זה אקראי לגמרי, כל המסך מתמלא וכתוב דילים לאגם גרדה, דילים לאיה נאפה, דילים לאתונה, דילים לברונה, זה לא לפי סדר א'-ב', כולם נראים אותו דבר, יש תמונה קטנה קטנה שאתה אמור לזהות את זנזיבר בתמונה הקטנה הזאת.
00:04:01 אין לי מושג מה קורה כאן, נופש באילת, טיסות לאלעה.
00:04:04 כשאני יורד ללחוץ על הכפתור, כל המסך נעלם.
00:04:09 יום אחד אנחנו נעשה ביקורת ממשקים, ואז, או אז אנשים הולכים לחטוף בראש.
00:04:13 נראה להם מה זה.
00:04:14 נראה להם מה זה.
00:04:16 ונמשיך להיות לקוחות שבויים כי אין לנו איך להזמין טיסה.
00:04:19 כן, מה עוד נעשה?
00:04:21 מזל טוב.
00:04:24 תודה רבה, תודה רבה.
00:04:27 תכננתם את זה, חבר'ה?
00:04:29 כמה זמן חיכיתם?
00:04:30 יום ריקי הייתה יום הולדת, וכולנו שמחים בשמחתו.
00:04:34 הופ הופ טרללה, גדלתי בשנה בניגוד ל...
00:04:37 גדלת על חשבוני.
00:04:39 טוב, אנחנו נמשיך את הפרק כאן, אני מרגיש שזה הולך.
00:04:42 מי שרואה את הפרק בווידאו, אור צנח בכיסאו, שוב צנח בזלזל.
00:04:47 הייתה לי יום הולדת ורציתי לספר עליה, זה זכר יום הולדת, כל פעם זה נשמע נקבה, אבל זה יום, יום הולדת, שמח.
00:04:54 איזה מוזר להגיד היה לי יום הולדת.
00:04:56 אתה נשמע עילג.
00:04:57 אתה נשמע עילג, היה לי יום הולדת, יום הולדת שמח, אבל לא שמחה.
00:05:01 היא יום הולדת, ננקב אותה, נעשה אותה נקבה, הייתה לי יום הולדת.
00:05:07 לפני שלושה ימים, אתם שומעים את זה מחר, ארבעה ימים.
00:05:10 ובעצם זאת הייתה יום הולדת בעיניי הכי טובה שהייתה לי.
00:05:14 כן?
00:05:15 ממש.
00:05:16 אם אתה מחזיק דירוג בראש, אתם מדרגים.
00:05:19 האמת שחלק מהפעילות, רות אמרה לי, תספר לי קצת על ימי הולדת מהילדות שלך.
00:05:23 לפני.
00:05:24 סתם, דיברנו כזה ביום הולדת, אמרה לי, תספר לי על ימי הולדת היילייטים מתוך השלושים ושבע ימי הולדת שלך גגת.
00:05:32 אז אמרתי, פה אני זוכר בגיל שמונה משהו מיוחד והבר מצווה כמובן, אני זוכר משהו בגיל שמונה עשרה ועשרים וחמש, ככה עברתי.
00:05:39 אבל זה ספציפית, וואו, זה היה מטורף.
00:05:41 רות עשתה משהו מדהים.
00:05:44 היא יודעת שהדבר שאני הכי אוהב זה נוסטלגיה.
00:05:48 אז היא לקחה אותי לירושלים והעבירה אותי בתחנות חיי.
00:05:53 אני מסתכל עליכם כי הוא כבר יודע.
00:05:55 אז היא לקחה אותי כל מיני תחנות משמעותיות בחיים שלי בילדות.
00:05:59 היא לקחה אותי לבית ספר יסודי שלי, נכנסנו פנימה.
00:06:03 והיא לקחה אותי לתיכון שלי, תיכון שלמדתי בו, ונכנסנו פנימה והסתובבנו ושם הייתה לי חברת
00:06:09 מטורפת שכבר אני אספר לכם, ולשבט של הצופים שהייתי בו בשכונה, והמרכז המסחרי והפלאפל השכונתי שגדלתי בו, כל הזמן היינו שם.
00:06:20 וקפצנו להורים שלי, והיה עוד איזה היילייט שתכף אני אספר לכם.
00:06:25 בתיכון זה היה סגירת מעגל מדהימה, כי נכנסתי לשם 20 שנה כמעט, סיימתי ב-2006, 19 שנה, לא הייתי שם, וזה היה קטע לחזור, כי פתאום שום דבר לא השתנה, הכל נראה אותו דבר.
00:06:38 טיפה, טיפה, טיפה מורים שעוד לימדו אותי, דיברתי איתם, מלא מורים חדשים, לא מאוד רחוקים בגיל ממני.
00:06:45 פתאום בא איזה מורה צעיר בן 40, היי רענן, אני יודע שאתה מאזין, חמוד לאללה, הוא בא אליי עם קופסה של חרטטוני.
00:06:51 מה הסיכוי?
00:06:52 כן, מה הסיכוי?
00:06:52 הוא אמר, יש עכשיו הפסקה, ילדים משחקים חרטטוני בכיתה, בוא.
00:06:56 כשנכנסתי לכיתה בהפסקה זה היה א'2, אולי זה א'1, אני עושה את זה לך.
00:07:01 זה ממש מרגש, כי כשאנחנו היינו, א'1, זה תיכון?
00:07:05 זה תיכון.
00:07:05 כשאנחנו היינו בתיכון גם כל הפסקה שיחקנו קלפים, שיחקנו דורק ושיחקנו שיט, לא משנה, אבל זה היה...
00:07:12 אנשים היו עומדים בתור, כי מי שמפסיד מתחלף וזה, אבל בהפסקה כולם הסתובבו בכיסאות, זה היה שולחן שלנו, אנחנו היינו שולחן שיוזם, וכולם משחקים ועושים טורנירים וכאלה, ועכשיו משחקים במשחק שלנו, זה גדול.
00:07:23 מדהים.
00:07:23 עכשיו תחזיקו חזק, אני יודע שזה הזיה, אבל בלידה התיכון שלמדתי בו, כיתה ז' אומרים א', וכיתה י"ב אומרים ו'.
00:07:32 אין ז' חט-ט' י', יש א', ב', ג', ד', ה' ו'.
00:07:35 ירושלים היא נגזרת של המדינה הזאת.
00:07:37 זה רק לידה, יש להם קטע, אני לא זוכר את ההסבר, כאילו אתה בא לתיכון, אתה אמרת, תראה את הפרסום.
00:07:42 רצו של מתן.
00:07:44 הם ליד הדבר ההגיוני לעשות.
00:07:45 כן, אתה מתחיל מחדש, אז כאילו מי שעולה מו' לז' ומגיע התיכון, אומרים לו ברוך הבא, שלום בכיתה א', אתה באלף, ומתייחסים, זה מוזר שבוע, ואז זה מוזר כשזה, לא זה.
00:07:57 כאילו הי"ד ב'ניקים, ליד הזה, אני הייתי בו' שתיים.
00:08:02 כי זה כאילו הגדולים של החלק הזה.
00:08:05 כן, זה י"ב.
00:08:05 אז אתה בכיתה ט', אתה בכיתה ג', כאלה.
00:08:08 אז הלכתי לכיתה א' אחת, והם שיחקו חרטטוני ונכנסתי, והם הסתכלו, זה הזיה, אתה מבין?
00:08:13 זה כאילו...
00:08:14 יצאת מהמשחק, אתה זה של המשחק.
00:08:17 וחמודים, כזה חלק זיהו אותי וחלק, היה שם איזה אחד, אמר, רגע, אני לא יודע אם זהו, הוא לא מספיק מפורסם, אני רז לוויקיפדיה, והוא כתב עמרי הכהן, ואז הוא ראה תמונה שלי, והוא הסתכל עליה, הכל לידי, גם אין להם עצם בלשון.
00:08:30 כלום, כלום.
00:08:31 אני אומר לך, זהו, רגע, לא יודע, הוא לא מספיק מפורסם, אנשים בגיל הזה, ילדים בגיל הזה, אין להם בעיה לבוא אליך ולהגיד לך, אתה מפורסם?
00:08:39 כי איפה אתה מפורסם?
00:08:41 איפה שיחקת?
00:08:41 באיזה סדרה?
00:08:42 מה אתה עושה?
00:08:42 אה, אני לא אוהב את זה.
00:08:43 הם היו הכי חמודים בעולם, הצטלמתי איתם וזה.
00:08:47 ואני עכשיו אגיד לכם משהו שמפוצץ לכם עוד יותר את המוח.
00:08:50 שניים מהם הכינו את הכוסות האלה.
00:08:53 אה, אלה של המגזין?
00:08:54 הם נכנסו, פתאום, תראה, התגודדו ילדים מהשכבה, פתאום שניים נכנסו, אנחנו עשינו לכם את הכוסות.
00:08:59 עכשיו, זה ילד בגובה של עיפרון, הוא בן 13, אני אומר לו, לא, לא, לא, שלחו לנו איזה שניים מאיזה חברת עיצוב, אנחנו שניים מעצבים, כן כן זה אנחנו, אני וחבר שלי, יש לנו עסק קטן, אנחנו שולחים עיצובים, אמרתי, התותחים, הצטלפתי איתם, אני אראה לכם, אז הם הכינו את זה, אז תודה לכם.
00:09:15 ועשו עבודה מצוינת.
00:09:16 ממש.
00:09:18 זהו, זו הייתה חוויה ממש נוסטלגית, וזה היה כיף לחזור לתיכון שלך.
00:09:22 בכובע אחר כזה פתאום.
00:09:24 הכל הרגיש קטן יותר?
00:09:25 כן, כן.
00:09:27 זה קורה, זה לא סתם קלישאה.
00:09:28 סתם, אתה יודע, גם אני הייתי בתיכון, לא הייתי מתלמיד מצטיין.
00:09:31 הייתי תלמיד חולמני בתיאטרון ובכדורגל ובבית.
00:09:35 בתיכון הייתי בבית יותר.
00:09:37 אז זה כיף לחזור בקטע של כמו הקלישאה האמורה שם, לא יצא ממך כלום, אז מותק משחקים עכשיו במשחק שלנו בהפסקה.
00:09:43 אז לא אמרו לי לא יצא ממך כלום.
00:09:44 לא, מותק משחקים במשחק שלי שצריך להגיד על כבודו נכונות.
00:09:48 זללה, זללה, לילי.
00:09:49 מהומת ומחורטעת, הא?
00:09:51 מי עכשיו רואה?
00:09:52 בדיוק.
00:09:54 שמע, אנחנו לא היינו חברים בתיכון, טוב, אני לא.
00:09:57 בשום צורה.
00:09:58 אתה היית מחנונים, לא?
00:09:59 ממש...
00:09:59 אני הייתי תלמיד מצטיין.
00:10:01 אה, כן, מחנונים.
00:10:02 אם אתה מבריז, אנחנו לא יכולים להיות חברים.
00:10:05 זה אסור.
00:10:05 כן, כן, כן, לא היינו חברים.
00:10:07 מזל שלא נפגשנו בתיכון.
00:10:08 והשיא היה, זה שעברנו בבית, בית שהייתי בו, גרתי בו בין גיל חמש לשמונה, בשכונה, בבית הכרם.
00:10:18 ומאז שעזבתי, בגיל שמונה זה כבר כמעט שלושים שנה, אני תמיד עובר שם עם האוטו בדרך להורים ואני אומר...
00:10:24 יום אחד יש לי חלום לדפוק בדלת, להיכנס ולהגיד, היי, אני גרתי פה פעם, אפשר להסתכל.
00:10:30 נורא בעייתי לראות את הבית, את החדר שגדלתי בו, אבל זה מוזר לעשות.
00:10:35 ועזרתי אומץ, עברתי שם עכשיו עם רות, יום הולדת נוסטרליה, ימתי, אם לא עכשיו, אי מתי.
00:10:41 הגעתי לבית, היו לי דמעות בעיניים, רעדתי, היה לי שם כל כך הרבה חוויות, והייתה לי שם גם חוויה אחת שהייתי צריך תיקון פסיכולוגי שלה, לא משנה זה בפרק אחר.
00:10:51 ואני עומד ודופק בדלת, דופק בדלת.
00:10:54 לא פותחים, ואני אומר לרות, טוב, טוב, דק, דפקנו.
00:10:56 זה סימן, בוא נלך לפה.
00:10:57 כן, כן, כן, אז היא אומרת, רגע, ומצלצלת.
00:11:00 ואז פתחו לנו זוג חמוד, בגיל שלנו פחות או יותר, ואמרתי, תקשיבי, אני יודע שזה מוזר, אני גדלתי בבית הזה, ואני, כאילו, ואז היא אומרת לי, אתה רוצה להיכנס?
00:11:16 ואני כזה, לא, לא, לא, לא.
00:11:16 מה, זה היה יותר קל ממה שחשבתי.
00:11:19 אוקיי.
00:11:20 לא רוצה להפריע לכם תוך כדי שאני פוסע פנימה כבר לסלון, ושום דבר לא השתנה, הבית נראה בדיוק אותו דבר, ואני הוצפתי, בחיים שלי לא הוצפתי ככה.
00:11:29 הכל נשאר...
00:11:31 אותו דבר, הסלון, המטבח, הפינת אוכל, החדר שלי, החדר שלי, ש...
00:11:35 מה לא עברתי שם?
00:11:37 ורציתי לצלם, ואז אמרה לי, היא ממש הרגישה אותי, אתה יכול לצלם אם אתה רוצה.
00:11:41 וואו.
00:11:42 היא כמעט הציעה לי להישאר לישון.
00:11:43 אולי זה קורה לה פעם בשבוע, אתה יודע, מלא אנשים גרו שם ואומרים, תקשיבי, זה ממש לא תיכנס, לא שינו כאן כלום, אתה יכול לצלם, השירותים פה, אה, כן, זה עדיין רועד כשנוגעים בזה.
00:11:55 אנחנו רוצים לעשות שנה צבא, לפעמים אתה יכול להזדרז.
00:11:58 אז אסיה, אם זה מגיע אלייך, מה זה תודה?
00:12:00 אסיה?
00:12:02 שיקלי את היום, קוראים לה אסיה והבן זוג שלה.
00:12:03 שם יפה.
00:12:04 ותשמעו, זו הייתה חוויה מטלטלת ברמה כזאת.
00:12:08 אני הוצפתי ביום הזה, ואז סיימנו את היום, היא לקחה אותי לכל הפינות, ואני באמת כבר סמרטוט רטוב.
00:12:15 תשע בערב סיימנו לאכול במסעדה, כבר חזרנו לתל אביב, אכלנו במסעדה.
00:12:19 פצצה, אחר כך אני, זה כבר גם פרק אחר, וואי, זה מסעדה.
00:12:23 תימנית-צרפתית, תימנית-צרפתית, זה המדבר.
00:12:26 מה הקשר?
00:12:26 אף אחד לא יודע.
00:12:27 דווקא טעים.
00:12:28 בטוח.
00:12:28 ג'חנון בבויאבזן, אתה יודע מה שם?
00:12:32 ואז, שעה תשע וחצי בערב בתל אביב, אני אומר לרות, תשמעי, אני גמור, אני זקן, אני בן 37, בואי לראות נטפליקס בספה ואיך לישון, בבית, די.
00:12:41 גם אמצע שבוע, מחר יום עבודה, לא עכשיו...
00:12:44 שני בערב.
00:12:46 היא אומרת לי, לא יודעת, בא לי דרינק, בואו נעשה עוד דרינק אחד באיזה בר.
00:12:48 אני אומר לה, את שומעת מה?
00:12:50 את מכירה אותי?
00:12:51 איזה דרינק ש...
00:12:52 זה הגיוני שהיא תגיד?
00:12:53 לא.
00:12:54 לא, כי זה...
00:12:55 רק ביום הולדת, כמו שאומרים.
00:12:56 כן.
00:12:57 אז אמרתי לה, טוב...
00:12:59 לא יודע, בטוח, בוא בוא ננסה הביתה עדיין, אנחנו גמורים.
00:13:02 זאת אומרת, לא, ממש בא לי, ממש דרינק קצר.
00:13:04 אמרתי, טוב, אני לא רוצה לבאס אותה, היא כל כך השקיעה כל היום.
00:13:08 יאללה, בוא נשב 20 דקות, נעשה כוסית אחת ויאללה, הביתה.
00:13:11 ואז היא אמרה, טוב, בוא נלך לבר הזה, איזשהו בר.
00:13:14 אז אמרתי, אההה, לא רוצה ללכת לשם, אני לא אוהב את המקום הזה, בפלורנטין.
00:13:20 בבקשה, בבקשה, בבקשה.
00:13:22 טוב, יאללה, בוא נגמור עם זה, והיא הלכה מהר.
00:13:24 אני, מה קורה פה?
00:13:25 ממש מוזר.
00:13:26 ואז נכנסנו לבר, וכאילו, הייתה שם מסיבת הפתעה עבורי.
00:13:29 הפתעה.
00:13:30 ואור היה שם, ואיך אומרים?
00:13:32 חבר מרעי.
00:13:33 היו שם איזה 15 איש, כאילו, הכי הכי קרובים.
00:13:36 fun fact about that.
00:13:37 תכף אור ישפוך את כל הבינז שלו, כי יש לו הרבה מה להגיד וזה מצחיק.
00:13:43 אבל לא, זה היה קטע שאמרתי, דני גמור, בוא נלך הביתה, אבל בעצם הערב התחיל שוב איזה הנאה, אבל היה מה זה כיף, לא עשו לי מסיבת הפתעה הרבה מאוד שנים, וזה גם כבר לא כל כך עושים את זה.
00:13:54 אבל...
00:13:54 כל כמה זמן, אני לא כזה אוהב הפתעה, אבל זה נחמד בסוף.
00:13:58 מה, בדיעבד זה נחמד, כולם באו, אנחנו אגב חלקי מובי, נכון, אפשר להגיד לך שלום.
00:14:02 זה באמת היה מפתיע.
00:14:03 אם זה היה הרבה אנשים, אולי זה היה לי too much, אבל בגלל שיש שם 15 אנשים הכי הכי קרובים, שאני גם ככה ביום יום מדבר איתם.
00:14:10 כן, אז פשוט נחמד לראות את כולם באותו חדר.
00:14:12 נחמד, והיה קצר, יום שני בערב, שעה, שעתיים, יאללה, דרינק, עוגה, הולכים הביתה.
00:14:18 חני האוזן מביניכם, יבחינו שעומרי אמר, השעה תשע וחצי ואנחנו הולכים מהר למסעדה.
00:14:24 זה תוכנן לשמונה וחצי, אוקיי?
00:14:26 אבל החברים המטומטמים של עומרי לא יודעים מה זה שעה.
00:14:30 אני הגעתי בגלל שרות עשתה לנו קבוצה שבועיים לפני, כי היא בן אדם אחראי והיא תכננה את כל היום הזה, ואמרה, זה בשמונה, אחלה, תגיעו מוקדם, אילון זה אומר אתה, כי אילון מגיע מאוחר, אוקיי?
00:14:45 ואז אחרי כמה ימים היא כתבה, טוב, ביקשתם ממנו
00:14:47 לאחר, זה יהיה בשמונה וחצי, אוקיי?
00:14:50 כבר התחשבות שאני לא הייתי מקבל.
00:14:52 זו מסיבת הפתעה, אתם תשנו את היום שלכם, שמונה זה מאוחר מספיק, אבל בסדר.
00:14:56 שמונה וחצי.
00:14:57 מה זה אומר?
00:14:58 שאני בשבע מתחיל להתארגן.
00:15:00 צריך להגיע חצי שעה לפני.
00:15:02 כי זו מסיבת הפתעה, אני אולי לא אמצא את המקום, אולי אני אהיה במקום לא נכון, שיהיה לי זמן לקחת מונית, אם בעצם זה בסניף השני של המקום הזה, בקצה השני של העיר.
00:15:10 אני צריך להגיע, אני צריך לראות את המקום.
00:15:12 עשית את האור בוטבול.
00:15:13 זה, לא, עשיתי את האדם המתחשב.
00:15:15 לא, אתה עוד להגיד...
00:15:17 יושבים, יושבים, זה לא להקדים, זה מסיבת הפתעה.
00:15:20 אם אתה במקרה תגיע חמש דקות לפני ותראה אותי ברחוב, אני אהרוס את מסיבת ההפתעה?
00:15:25 מה, אני לא חבר טוב?
00:15:26 אני מגיע לשם, ואין אף אחד.
00:15:29 אף אחד.
00:15:31 אז אני עומד בחוץ, אני עומד ככה כמו חייל בחוץ, מחכה שמישהו יגיד לי, מתישהו אני נכנס, הוא אומר, וואי, זה דפוק אני, בטח יש קומה למעלה.
00:15:39 וכולם מחכים שם ואומרים, איפה האור?
00:15:41 מה הוא עושה?
00:15:41 ירוס את ההפתעה, אני נכנס ואני אומר להם, יש קומה למעלה, והבחור מסתכל עליי.
00:15:47 עכשיו, אתם צריכים להבין, המקום נראה כמו משתנה.
00:15:51 משתנה ששובצה בתוך מכריעה.
00:15:53 מכרעה עותמאנית, מה שאני חושב.
00:15:57 בחוץ יש שלושה אנשים ספק סרוכים על ספסל, אולי הם חלק מהמקום, העירייה אפשרה להם להיות שם, ובפנים יש איזה חדר, שמרנו לכם חדר, מה זה שמרנו לכם חדר?
00:16:09 הקיר נפל ואתם שם חדר.
00:16:12 הוא אמר לו, יש לכם מקום עבור עומרי?
00:16:16 לא, רות, סבבה, רות זו אשתו, זה המקום.
00:16:19 הוא אומר לי, הנה, ומראה לי שתי ספות שאף אחד לא יושב עליהן, אז אני יושב ומחכה.
00:16:25 עכשיו, רות גם אמרה, אם למישהו יש בעיה באותו יום, דברו עם עידו, אח של עמרי, כי אני אהיה עסוקה עם עמרי, אני לא אהיה זמינה לכם.
00:16:32 ולא נעים לי להטריד אותו סתם ככה, הוא בטח מארגן מלא אנשים, הוא בלחץ מטורף, אבל עוד ארבע דקות, שמונה וחצי, ועמרי יגיע, ואני היחיד פה ודמיינתי את עצמי הוא נכנס עם רות והיא עושה לו: אף אחד!
00:16:46 ורק אני שם עושה לו, היי.
00:16:49 אמרתי, אני לא יכול להיות זה שמבשר לו שכל החברים שלו לא הגיעו, לא יכול להיות, הוא יהיה כל כך עצום.
00:16:55 אז אני שולח הודעה לעידו, ואני אומר לו, זה עוד ארבע דקות, אני במקום הנכון?
00:16:59 כי אומרים שיש כאן שולחן שמור, נראה לי שאני במקום הנכון.
00:17:02 הוא אומר לי, כן, עוד איזה עשר דקות אתה תראה אותי.
00:17:05 אומר לו, עוד עשר דקות זה שש דקות מאוחר מדי, ועשרים דקות מאוחר מדי להקדמה, מה אתה עושה?
00:17:13 ואז התחילו להיות הודעות בקבוצה של...
00:17:16 לא מי מגיע או מי פה, מי יגיע ברבע שעה הקרובה.
00:17:21 ואילון אומר, אני, ואוהד אומר, נראה לי שגם אני.
00:17:24 ואולי אומר להם, אני פה משמונה ועשרה, איפה אתם?
00:17:28 והם לאט לאט התחילו לטפטף, ולא לטפטף בקטע של יו יו יו יו, הוא הגיע כבר, אני מקווה שזה יצטער, הם הגיעו, אז מתי קוראים לו?
00:17:37 מתי קוראים לו זו אפשרות?
00:17:40 מה זה קוראים לו?
00:17:41 הוא אמור להיות פה בו וחצי.
00:17:43 אני לא מבין איך אתם פועלים ו...
00:17:45 איך קוראים לו?
00:17:46 אילון הגיע, ואמר, אני ממש לחצתי על הבת זוג שלי שנגיע בזמן, אז חבר'ה, זה לא בסדר שאיחרתם, אבל אני אומר, לא, גם אתה איחרת.
00:17:54 הוא אומר, כן, אבל ממש השתדלתי להגיע בזמן.
00:17:57 אמרתי לו, אתה לא אמור להגיע בזמן, אתה אמור להגיע 20 דקות לפני הזמן, זו מסיבת הפתעה, מה אם היית מגיע יחד עם עומרי?
00:18:04 אומר, אבל לא הגעתי יחד עם עומרי.
00:18:06 עצם העובדה שהאסון לא קרה לא אומר שאתה לא צריך להימנע מאסון.
00:18:07 וואי וואי, כוחי למוש.
00:18:08 ואתה הגעת בתשע וחצי, שזה בסדר, אתה ילד, ואומרים לו, אתה תגיע מה...
00:18:15 שאתה רוצה אבל אני ישבתי שם כועס, אני יצאתי לדרך בשבע, אני עצרתי דברים באמצע כדי לעלות על אוטובוס מהר, חבר אמיתי, וכולם ללא יוצא מן הכלל איחרו, אני לא מבין אתכם, אני גם מת על זה שכולם השתמשו במשפטים שהם טריגרים בעבור אור, כאילו לא ישב משהו שהוא יכל כאילו להשלים איתו, זה אפילו לא בשבילי, תכבדו את חבר שלכם, תגיעו בזמן, זה, אני לא מצליח להבין את זה, אני לא אצליח.
00:18:47 זהו, היה כיף.
00:18:50 אבל היה כיף, וכולם, והיה כיף לראות את כולם, ו...
00:18:53 כן, חיבור עולמות.
00:18:55 זהו, רק לסיום הסקשן יום הולדת הזה, לפני המעברון הנפלא, אני אספר שבגיל 15 זו המסיבת הפתעה שעשו לי לראשונה, בת זוג שהייתה לי אז, עשתה לי מסיבת הפתעה, ואורי אלון, אם אתה שומע את הפודקאסט הזה, לא ראיתי אותך 20 ומשהו שנה, אתה הרסת לי את המסיבת הפתעה, אני לא יודע אם אתה יודע, אני עדיין אוהב אותך, אבל דיברתי איתו בטלפון.
00:19:14 והוא לא היה במסיבת הפתעה.
00:19:16 גדול.
00:19:17 והוא לא כל כך לדעתי אהב את זה שעושים מסיבת הפתעה מכל מיני סיבות, ואז הוא אמר לי, היי, מזל טוב, יש לכם הולדת היום.
00:19:22 הוא היה רשג"ד שלי בצופים.
00:19:24 תודה, אורי.
00:19:25 אז הוא אומר לי, מה, איפה אתה?
00:19:27 אמרתי לו, אה, בבית.
00:19:28 אז הוא אומר, מה, אתה לא במסיבת הפתעה של עצמך?
00:19:32 איזה אידיוט, מי אומר משפט כזה?
00:19:32 עושה את זה בכוונה, נכון?
00:19:33 עושה את זה בכוונה, לדעתי.
00:19:35 זה לתקוע לך, כן.
00:19:36 לדעתי הוא עושה את זה בכוונה.
00:19:37 גם לא היית, הוא היה אומר, מה, אתה לא באירוע או לא במסיבה?
00:19:40 במסיבת הפתעה של עצמך זה, אני יודע שיש לך מסיבת הפתעה.
00:19:43 מה, זה בטעות?
00:19:44 אמרת את זה.
00:19:45 לא, לא, לא.
00:19:46 אולי הוא לא הוזמן?
00:19:46 היינו בקשר טוב.
00:19:48 הוא לא הוזמן.
00:19:49 הוא היה שנה מעליי, הוא היה רשג"ד, הוא לא היה בחברים שלי, כאילו.
00:19:52 נראה לי היה שם איזה סיפור גם לפרק אחר.
00:19:56 אבל הוא לא יודע.
00:19:58 אני...
00:19:58 תיצור איתי קשר אם אתה שומע את זה, אורי.
00:20:00 תסביר את עצמך.
00:20:01 זהו, חסל סדר יום הולדת.
00:20:06 מעניין, מאיך שאתה מדבר על זה, אני מבין ש...
00:20:10 נראה לי שאני לא בן אדם נוסטלגי.
00:20:11 א', אני לא זוכר את הימי הולדת שלי, אני זוכר שניים וזה חוויות רעות, בגלל זה אני זוכר אותן.
00:20:16 רעות, וואלה.
00:20:17 אני זוכר שביום הולדת 18 שלי היה לי ריב מאוד גדול עם חבר מאוד טוב, ובאיזה יום הולדת 12 או משהו היה לי יום הולדת משותפת עם ילד אחר שהיה אז חבר טוב שלי, ורבנו ונתתי לו אגרוף והפלתי לו שן.
00:20:30 וואו זה לא אתה.
00:20:30 שן חלב.
00:20:31 לא מתאים לך.
00:20:32 אתה לא מכיר אותי לפני הפסיכולוג של גיל 13 או משהו כזה.
00:20:36 כן, היית אלים?
00:20:37 כן.
00:20:38 וואלה אני טופלתי כהלכה עד שהפכתי להיות בן אדם רגוע באלימות בסטירות בסטירות תפסיקי עוד אלים.
00:20:45 וואו אבל אני לא זוכר אף יום הולדת ולחזור לבית של פעם לבית ספר של פעם וואו זה נשמע לי סיוט כאילו מבחינתי תקרא לזה זן.
00:20:55 אני יודע שאתה לא אוהב לחזור לישוב שלך.
00:20:58 העבר צריך להישאר בעבר העבר צריך למות.
00:21:00 ההווה זה כל מה שקיים ומה שהיה אתמול אני לא זוכר אותו ואני לא מעוניין to acknowledge it בכלל.
00:21:06 כמו מסיבת ההפתעה שלי שסבלת שם טוב.
00:21:08 זה העבר, צריך לשכוח את זה.
00:21:09 זה צריך, זה לא קרה, אנחנו לא מדברים על זה יותר.
00:21:12 מעניין, מעניין נוסטלגיה, דבר מעניין מאוד.
00:21:14 אבל עזוב את העבר, אם אפשר לדבר על העתיד, אור מצא דירה.
00:21:18 כולו, לא, לא, לא, לא.
00:21:22 שמע, אנחנו אמורים לחתום על החוזה ביום ראשון, אבל זה מקום יפה, ואני מבסוט עליו.
00:21:28 מאוד יפה, מאוד גדול.
00:21:30 אבל הוא כן יקר, כאילו זה...
00:21:34 זה יותר ממה שאני משלם בדרך כלל ויותר ממה ששילמתי עד עכשיו ואתה שכנעת אותי לזה כאילו אתה עשית לי את התהליך המחשבתי שאני מקווה שזה משהו שאני רציתי בתוכי אבל אתה עזרת לי להגיע אליו.
00:21:50 אני צחקתי הייתי שיכור אל תדבר איתי ביומולדת שלי או בימי שלישי.
00:21:58 נכון כן עשית צעד טוב אני לא יועץ עם משכנתאות לא אבל גם אם אני מסתכל על המספרים זה כן צעד אחראי כאילו זה לא צעד לא אחראי זה משאיר לי מספיק בשביל עצמי זה משאיר לי מספיק בשביל חיסכון אבל כאילו אסור להוציא הרבה כסף על שום דבר זה מסוכן ועשינו איזה שיחות מאוד ארוכות וכאילו עימדת אותי עם המציאות שזה בסדר אבל.
00:22:25 לא יודע, ואני מבין את זה בראש, ואני יודע שאתה צודק, ואני לא, זה מאוד לא סביר שאני אסיים ברחוב בלי אוכל בגלל ההחלטה הזאת, גם אם היא לא החלטה טובה, זה לא יהיה לזה השלכות מרחיקות לכת עד כדי כך, ועדיין אני לא ישן בלילה לפעמים, כאילו אני קם עם דפיקות לב כי זה אסור, אסור להוציא הרבה כסף על דברים, כאילו אני לא יכול להשתחרר מזה.
00:22:51 ודיברתי גם איתך וגם עם אוהד, שהוא חבר על זה, שהוא, שניכם אמרנו על הספקטרום הזה.
00:22:57 כן.
00:22:57 אתה באמצע שלו, ואוהד בקצה הרחוק ממני, כן.
00:23:00 של תחיה את הרגע.
00:23:02 אם אתה רוצה משהו, אפילו תיקח הלוואה בשביל שתקנה אותו, כי אתה רוצה אותו עכשיו.
00:23:06 וכבר דיברנו על זה, שאני לא עושה דברים שאתה רוצה, כאילו.
00:23:09 אם אתה יכול לזרוק כסף על הבעיה, תעשה את זה.
00:23:11 זה אפילו לא על הבעיה.
00:23:13 בא לי טיול בארצות הברית ב-20,000 שקל, אז אני עושה את זה, כי בא לי.
00:23:17 כן.
00:23:18 ואני יכול להבין את הרציונל של אתה חי עכשיו, אגב, ההווה.
00:23:23 אז תהנה ממנו עכשיו, אבל אני לא יכול אפילו להסביר, זה אסור, זה לא מוסרי בעיניי לעשות משהו שאין לך, אם אתה הרווחת כסף, אז אתה יכול לעשות אותו מה שאתה רוצה, וגם עם חלקו, עם החלק הקטן, עם קצה הפירמידה של זה הולך לדברים שרוצים וכדאי שזה יהיה זול.
00:23:40 השאר הולך לחיסכון, ליום, ל-rainy day, כי אני צריך להיות הנמלה, ואני לא יודע איך לפתור את זה, אמרתי לך, אני רוצה להיות כמוך, אני רוצה ליהנות מהזמן עכשיו, אבל אני לא יכול.
00:23:53 תשמע, אני לא יודע...
00:23:54 תראה...
00:23:55 זה אקסטנשן של הרבה שיחות שעשינו, בין היתר על הקפה בשבעה שקלים בקאמרי, מי ש...
00:24:00 מי ששרד.
00:24:01 מי ששרד את זה שם.
00:24:04 מה שיפה פה זה שאין תשובה נכונה, אין אמת, והכול סובייקטיבי.
00:24:10 לא, עם זה אני לא מסכים.
00:24:11 למה?
00:24:11 כי כל, לא יודע מה, יועץ, מס, מומחה לכסף, זה יגיד לך, זה מאוד ברור.
00:24:16 הנה המשכורת שלך, הנה ה-take home.
00:24:18 33% מזה הולך לבית, 20% הולך לחיסכון, 10% הולך ל-Wall.
00:24:21 אני לא מסכים גם, אני חושב שזה חלק מהשיחה שלנו, אני לא...
00:24:25 אני לא חושב שיש מתכון מדויק של כמה אחוז מהיום אתה מוציא על קפה וכמה אתה מוציא על שכר דירה, אני חושב שזה משתנה מאוד מאוד מאוד.
00:24:32 זה לא מתכון מדויק.
00:24:33 וגם זה אף אחד לא יודע.
00:24:34 זה לא שהיועצים הפיננסיים מחזיקים אצלם את אמת התורה ויודעים איך להתנהל.
00:24:40 אני חושב שכן.
00:24:40 כל אחד יהיה קצת שונה מן הסתם, אבל אני חושב שאנשים חושבים מהבטן על הרבה דברים, וכסף הוא לא אחד מהדברים שאתה צריך לחשוב עליהם מהבטן, כי זה מתמטיקה, זה מספרים.
00:24:50 זה מעניין, אני חושב שזה שילוב של בטן וראש, כי...
00:24:52 זה כמו שאתה לא מסוגל לחשוב בראש ריבית דריבית?
00:24:56 אנחנו לא יכולים, זה לא הגיוני איך שזה עובד, ומחשב עושה את זה, ואני לפעמים מראה לך את זה, אתה אומר, נו, באמת, ה-20 אלף שקל האלה לא יהפכו למיליון, אני אומר לך, זה כן.
00:25:05 אבל יש עוד מרכיבים בדיונים האלה שהם אינם מחשביים ושכלתניים, זאת אומרת, האם אתה רוצה באמת לדאוג להווה שלך, או לדאוג לעתיד שלך, או גם וגם, זאת אומרת, בסוף זה שמיכה שאתה משחק איתה, ברור, ברור, שהגישה היא לא נכונה להגיד, פוצץ הכל עכשיו, מה אכפת לי?
00:25:23 כן, יהיה בסדר בגיל 70, יהיה כבר בסדר.
00:25:25 אנחנו לא אומרים את זה.
00:25:27 אבל אני חושב שהדיון יהיה מעניין כשאתה מתחיל להבין איזה מחיר אתה משלם על ההווה שלך, על אור של ה-28 בנובמבר, ה-25, בתמורה לאיזושהי הגנה שהיא אולי אשלייתית לעוד 40 שנה.
00:25:42 נכון, אני מרגיש...
00:25:44 האם שווה לסבול, ואני חווה הרבה פעמים כסבל את הסגפנות, את החיסכון, את הלא לישון בלילה, את הזמן שאתה מבזבז כי כסף לא פתר את זה בלעוד לחפש בזה?
00:25:56 אני חווה את זה כסבל שאני חווה אותו עכשיו.
00:26:00 במקום to spare it עכשיו ואולי בגיל 60 להיתקע בזה אז אני אגיד לך מה הגישה שלי גם בכסף אבל גם באופן כללי לחיים זה תעשה את המינימום עד שהוא נשבר ואז תקנה את המקסימום זאת אומרת.
00:26:13 לא יודע מה יש לך אתה צריך מברג.
00:26:17 תקנה את המברג הכי זול שאתה יכול תשתמש בו יכול שלא תשתמש בו הרבה ואז אחלה יוצאת מעט על מברג.
00:26:23 אם השתמשת בו כל כך הרבה שהוא נשבר תקנה את המברג הכי טוב שאתה יכול למצוא והוא ישרוד לך לכל החיים.
00:26:30 בהשוואה קצת דומה וקצת שונה לחיים, אני, לא יודע מה, אני אוביל לעצמי את הדירה, אוקיי?
00:26:38 אני אסחוב כמה שיותר קופסאות, עד שבמרכאות יישבר לי הגב, ואני אגיד, טוב, אני מבוגר מדי בשביל זה, עכשיו קחו כמה כסף שאתם רוצים, אבל עד עכשיו עשיתי את המקסימום.
00:26:46 לא עודיף לחסוך את הישבר לי הגב?
00:26:48 אז זה מה שאני אומר, הוא לא יישבר לי הגב, אבל אני אהיה מבוגר מדי ואני לא אוכל לעשות את זה.
00:26:51 אז אני אומר, כשאני אהיה בן 60, יהיו דברים שאני לא אוכל לעשות ואז אני אוציא עליהם כסף, אבל כל עוד אתה יכול לעשות את זה עכשיו אתה יכול...
00:26:59 לא יודע מה, לטוס במחלקה פחות טובה.
00:27:01 אני מסכים איתך.
00:27:01 אתה יכול לעשות קונקשנים, כי אתה עוד צעיר, תישן בשדה תעופה, תתקלב קצת.
00:27:05 עכשיו אני לא רוצה לעשות יותר קונקשנים בשדה תעופה.
00:27:07 עכשיו אני אשלם לעצמם.
00:27:08 אני כבר לא בן 22, ואני צריך לישון רבה.
00:27:11 רגע, אבל אני יכול לשרוד על פלאפל ב-20 שקל באמצע היום, או על פחיתונה רגע, ואני, יאללה, זה חמישה שקלים ויאללה.
00:27:19 אני לא צריך עכשיו לעצור לארוחה ולעכל באמצע היום וזה.
00:27:23 אז כל עוד אתה יכול לעשות את הדבר הפשוט יותר, תעשה אותו ותשמור לזמן שאתה לא תוכל.
00:27:27 נכון, עם זה אני מסכים.
00:27:29 בגדול אני מסכים.
00:27:30 פשוט לפעמים נכנס עוד מרכיב שעליו אנחנו לא מסכימים, שזה יותר הרגשי.
00:27:35 אני עברתי יום קשה, אני רוצה להתפנק עם הבא לי הזה, בא לי דווקא כן לפנק את עצמי, אני לוקח מונית.
00:27:42 ברור שאני יכול לחכות לאוטובוס עד 12 וחצי, זה בעיה, אני לא נכה ולא זקן.
00:27:46 אבל עברתי יום קשה, אני לוקח מונית.
00:27:47 עברתי יום קשה, אני לא אוכל פחיתונה בסופר, אני רגע מזמין לי וולט ב-70 שקל, כי אני מרגיש שהנפש ליצחה את זה, וזה מרכיב שהוא לא רובוטי ומחשבי של...
00:27:58 אתה לא צריך...
00:27:58 אז לי זה מוסיף ליום הקשה.
00:28:01 נכון, זה מה שדיברנו אז.
00:28:04 אה, ורציתי להגיד מילה טובה.
00:28:06 כי מי שמכם שעוקבים אחרי דונקי ואחרי ביקורת פרסומות יודעים שאני בעבר חרבנתי לא מעט על וואן זירו.
00:28:14 זהו, האישית.
00:28:17 משתף בבעיה רפואית כזה פתאום.
00:28:19 וזהו, תודה רבה שהצטרפתם, אם יש פרוקטולוגים בקהל.
00:28:23 סתם, היה לי פרק על בנקים ודיברתי על וואן זירו, על פרסומות שלהם וגם על השירות שלהם, כי אני עברתי עליהם והם מאוד אכזבו אותי כעצמאי.
00:28:31 ואני עדיין חושב שהם לא לגמרי בנק, הם יותר מוצר משלים לבנק, כי יש הרבה שירותים.
00:28:36 שאיננו נותנים במיוחד לעצמאים התממשקות עם אתרים של רשות המיסים ודברים שם כאלה, אבל כן עכשיו במעבר דירה הזה הייתי צריך ערבות בנקאית, וחוץ מזה שהם, זה לא פרסומת, הם לא שילמו לי להגיד את זה או שום דבר, פשוט הייתי מבסוט.
00:28:52 הם נותנים לי לעשות ערבות בנקאית מאוד גבוהה בלי לשלם על זה כסף, וגם אם עשו את זה תוך יום, והם היו מאוד נחמדים ומאוד דיברו איתי בטלפון כל הזמן וזה, ולא נראה לי שהם חיברו שאני עשיתי עליהם את הסרטון הזה, אם כן, יכול להיות, אין לי שליטה על זה, אבל...
00:29:09 כן, אני מרגיש שעם הביקורת שלי עליהם בצד, ראוי גם להגיד מילה טובה כשצריך, כי לא הכל שחור ולבן, ויכול להיות שלכם אין את הצרכים שלי, והם, אז על זה אני כן יכול להמליץ.
00:29:23 ושוב, לא קיבלתי כסף, הם לא ביקשו ממני להגיד את זה, אני רק רוצה לאזן את מה שאמרתי אז, עם חוויה טובה שהייתה לי עכשיו, אז הנה, אמרתי.
00:29:34 יפה.
00:29:36 לפני שנתקדם,
00:29:39 ממש חדשות, ידיעה שהתקבלה זה אתה, כמו שאומרים.
00:29:42 זה אתה?
00:29:43 חדשות מאתמול בלילה.
00:29:44 זה אתה?
00:29:44 זה, אני, מאתמול באחת בלילה, סבבה?
00:29:48 זה בכלל לא היה בליינאפ של הפרק.
00:29:50 אוקיי, אה, נכון, נכון, נכון.
00:29:52 דחקתי אותו על הבוקר, כי זה הרעיד את אמות הסיפים.
00:29:57 סיפים או הסיפין?
00:29:58 סיפין.
00:29:59 סיפין.
00:29:59 אמות הסיפין של דונקי, סתם, מה קרה?
00:30:02 מעניין לי את הסיפין, אבל לא ככה.
00:30:04 אטריות סיפין.
00:30:06 יש עכשיו, לא.
00:30:09 יש עכשיו דיון סוער, סוער, סוער, גועש, גועש, במחוזות הוויקיפדיה, על האם, שכבר דיברנו פה בעבר כמה אנחנו, אתה היית און טרייל.
00:30:22 קודם כל אני הייתי און טרייל, וגם הרבה מהקריירה של דונקי נשענה על ויקיפדיה, גם חורים בהשכלה, וגם עוד נראה לי במתך לכל ביקורת, ובכלל מתך לכל ביקורת, אנחנו משתמשים מאוד בכלי הנפלא הזה, ועכשיו מישהו פתח ערך של חרטטוני.
00:30:38 הוא די ותיק הערך, זה מוזר שהחודשים עולה...
00:30:40 חודשים.
00:30:41 כן.
00:30:41 עכשיו, מה מסתבר?
00:30:43 שיש דיון על הרלוונטיות שלו, על החשיבות שלו, סליחה.
00:30:46 מה הכוונה?
00:30:47 האם בכלל יש ערך, תרתי משמע, יש סיבה...
00:30:51 כשכותבים ערך בוויקיפדיה, אתה לא יכול לכתוב על מה שאתה רוצה.
00:30:54 אתה לא יכול לכתוב על...
00:30:55 החולצה האדומה של אור.
00:30:56 החולצה האדומה שלי, כי אין לזה ערך אנציקלופדי.
00:30:59 כן.
00:30:59 אז מישהו, כל אחד יכול לפתוח ערך, אבל...
00:31:01 יש מה שנקרא מחיקה מהירה, שאומרים, זה ברור שזה אפילו הטרלה, אין מה לדון בזה, החולצה האדומה של אור מצחיק מאוד, ביי.
00:31:09 אבל אם יש ויכוח,
00:31:12 להתדיין ביניהם במשך זמן מסוים, ממש כמו הגשת ערעור לבית משפט, אם זה רלוונטי או לא, אם יש לזה ערך אינסטיקלופדי, ואז מחליטים אם להשאיר את זה באוויר או לא.
00:31:22 אז יש לנו שני יקירי מערכת, איך נקרא להם?
00:31:26 יש לנו שני יקירי דונקי, יש את אורי ברקת.
00:31:29 הלחם נהדר.
00:31:31 הלחם מדהים.
00:31:31 יקירי דונקי, יש לנו את ניבי, ניבי שעשתה לי אז את הסיור בלונדון, ויקיפדית בכירה ואת אורי ברקת ויקיפד בכיר שהם הביאו לתשומת ליבנו בקבוצה שמתחולל הדיון הזה עכשיו.
00:31:43 נכון.
00:31:43 וזה מטריף אותי, כי עזוב, שמחיקו את הערך זה לא משהו ידיר שינה מעיניי, זה העיקרון שאתה אומר, מה אכפת לכם?
00:31:50 כל מיני, באמת, הזיות שמחזיקים, מחזיקים אצלהם את הדגל של הוויקיפדים, אני אחליט מה רלוונטי ולא מוויקיפדיה, וגם...
00:32:00 מה חשוב ומה לא, ומה יש ערך.
00:32:03 הם סתם עוד מערכים נגד הזרם.
00:32:03 אז אתה יודע, מישהו פתח עכשיו בשוונג, גם, לא יודע אם ראית, על חמי החמור שלנו.
00:32:08 איפה?
00:32:08 בוויקיפדיה.
00:32:10 עכשיו זה אחד מוגזם, זה one too many.
00:32:12 אז את זה היה אפשר באמת למחוק, אבל אני חושב שכבר מנסים להבין כבר על הדונקי באופן כזה, כי יש גם על דונקי.
00:32:20 יש דונקי, ערוץ דונקי.
00:32:21 כן, אני לא ראיתי.
00:32:22 כן, כן, כן.
00:32:22 אבל חרטטוני, כאילו...
00:32:24 היית שמישהו הוסיף לי לוויקיפדיה שלי את השם האמצעי, דוב?
00:32:27 זה נמחק כבר, תודה לוויקיפדיה.
00:32:29 זה שם האמצעי שלך?
00:32:29 לא, אין לי שם אמצעי.
00:32:30 אוקיי, סבבה.
00:32:32 אבל מה הרגיז אותי?
00:32:33 שאני נכנסתי לדיון הזה, את אחור אותה שיחה.
00:32:35 איך קרה דונקי?
00:32:36 וניבי ואורי אומרים: תקשיבו, חרטטוני זה משחק קופסה שמצליח, שנמכר בסטימצקי.
00:32:42 אפרופו שעשון רשת מצליח ביוטיוב, אפרופו מופעים שעושים טה-טה-טה-טה-טה.
00:32:48 ואז מישהו כתב שם, מישהו מהנגד, איזה טרול אחד, הוא כתב, אני הסתכלתי בערוץ שלהם ואני רואה שיש שם איזה בין 100 ל-150 אלף צפיות, ויכול להיות שהם קנו את הצפיות האלה.
00:33:01 ואורי, הוא מישהו כותב, למה אתה מאשים אותם שהם זייפו נתונים?
00:33:05 אה, זו תופעה מוכרת, הרבה אנשים קונים צפיות וזה, זה הטריף אותי, ואני לא יודע למה, כמו ילד נטרפתי מזה, מה אתה צריך להוכיח לו, אבל בוא נ...
00:33:12 איזה האשמה חמורה הזאת.
00:33:14 ממש, גם למה, מה עורר את הדיון הזה?
00:33:16 בוא נגיד על כל יוצר תוכן שהוא מזייף את הצפיות שלו.
00:33:20 גם, סליחה, לא לטפוח לעצמנו על השכם.
00:33:23 אנשים מכירים את חרטטוני, אתה לא צריך להתווכח אם קניתי צפיות או לא, אנשים יודעים מה זה.
00:33:27 זה לא הזיה שהטרול הזה מחזיק את השלטר?
00:33:32 האם יהיה ערך על חרטטוני או לא בוויקיפדיה?
00:33:35 אין מקורות ולא מקורות ביבליוגרפיים איכותיים מלבד קישור לערוץ יוטיוב.
00:33:39 אם זה היה פורמט אינטרנטי מצליח מאוד, יהיו ביקורים.
00:33:42 ביקורות.
00:33:43 איפה?
00:33:43 איזה ביקורות?
00:33:44 בהארץ.
00:33:44 אתה רוצה לראות ביקורת לחרטטוני בגלריה?
00:33:46 איפה אתה מצפה לראות ביקורות?
00:33:48 לא משנה, זה עיצבן אותי.
00:33:50 אבל היה כאן משהו שהצחיק אותי, קונספירטיביות וזה.
00:33:55 לאורי יש פה נתונים טובים.
00:33:57 אה, אנשים בעד חשיבות, אבל אז מכניסים לנו בקטנה, זה מין מחמה עליבה כזאת.
00:34:02 הם יוצרים והמשחק מאוד מוכרים.
00:34:06 אני מסכים עם הטיעונים.
00:34:09 יכול להיות אפילו שבמקרה הזה השעשועון מפורסם יותר מ...
00:34:12 מהערוץ אז אם יתבצע ייחוד בין שני הערכים יש לבצע אותו באופן הפוך.
00:34:17 בר תודה אבל שנייה זה קצת זה אנחנו עושים עוד הרבה דברים אז בוא סטופ סטופ hold your roses.
00:34:23 לא משנה זהו רציתי הנה אני רואה את הערך של חמי סוגריים דונקי חמי הוא דמות בדיונית והקמע של ערוץ דונקי.
00:34:30 זה אפשר למחוק חמי חמי הוא חמור הבית מוענש עם כנפיים אשר מופיע בתחילת כל סרטון של הערוץ דונקי שאינו מגזין הבוקר והערב הם לא איתנו יותר איבדו עניין בסדר גמור.
00:34:47 טוב, נדלג אל עבר פינת המאזינים שלנו?
00:34:49 יאס פליז.
00:34:49 בואו נדלג.
00:34:51 שלום, אם אנחנו
00:34:56 שלום, עם מי אנחנו מדברים?
00:34:57 שלום.
00:34:58 מה קורה?
00:35:00 בסדר גמור, ברוכים.
00:35:02 מה שמך?
00:35:03 שמי שחר פלון.
00:35:05 שחר פלון, מה קורה?
00:35:05 בן כמה?
00:35:06 מהיכן?
00:35:07 מה עוסק?
00:35:08 אני בסדר גמור, כרגע אני נמצא בהוד השרון.
00:35:11 אוקיי.
00:35:12 אבל באופן כללי אני גר באמסטרדם.
00:35:14 וואו.
00:35:14 מבקר פה עכשיו.
00:35:16 שחר מאוד מתלהב, זה החלום של שחר מה שאתה חי.
00:35:20 הוא מוזמן מאוד לבקר.
00:35:22 הוא שם, הוא שם כל שנה בערך.
00:35:24 אתה בביקור בישראל, אבל אתה גר באמסטרדם?
00:35:28 באמת.
00:35:28 איזה כיף לך, מה אתה עושה?
00:35:31 אז פה, נסתכל על זה שאומר, בואנה, לזה הם קוראים חורף, ונהנה מה-30 מעלות.
00:35:39 לא, אני מתכוון ב...
00:35:41 אה, אתה מתכנת, אוקיי, מגניב.
00:35:44 תגיד, אמסטרדם נהרסה קצת מכמות מטורפת של תיירים, או שזו עיר שמרגישה כמו, אתה יודע, אתה יכול למצוא בה את המקומות הקטנים שלך?
00:35:52 תראה, אני עברתי שם לפני שלוש שנים, אז לא יודע כמה מספר התיירים השתנה מאז וכמה נהרס, לא נהרס לפני, אבל לגמרי אפשר למצוא מקומות פחות מטוירים.
00:36:02 יש מקומות שמרגישים אותנטיים ולא מגניב.
00:36:06 אני גר קרוב לבית הנא פרנק.
00:36:10 רק בית!
00:36:12 סליחה.
00:36:14 ופשוט שם מפוצץ בתיירים גם בגלל זה וגם בגלל פשוט זכונה ממש יפה.
00:36:21 אבל...
00:36:21 אבל באזורים אחרים יש הרבה יותר נחת ושקט, זה ממש יפה.
00:36:26 מגניב.
00:36:26 לא, זו עיר מאוד מאוד יפה וכיפית.
00:36:29 לגמרי.
00:36:30 אוקיי, אז מה האמת היא שלך?
00:36:34 אז האמת היא שעל אף הדעה הרווחת על הגזר, שהוא טוב לראייה, ספציפית לראיית הלילה, זה פשוט לא כזה נכון.
00:36:48 אוקיי.
00:36:49 הוא אחלה.
00:36:51 אבל לא באופן מיוחד ויוצא דופן.
00:36:54 אוקיי.
00:36:55 הסיפור הוא, מקור כל הטעות הזאת, המחשבה הזאת, שבגזר יש, הוא עשיר בוויטמין A, ספציפית בבית הקורטן, אם אני לא טועה, נכון, תקנו, אבל בסדר, שזה אחלה, זה באמת חיובי ובריא וטוב, ואומנם ההוכחה שזה שאין...
00:37:19 מרנב עם משקפיים היא לא מספיק טובה.
00:37:21 לא.
00:37:23 לא ניתן לבסס עליה את התיאוריה.
00:37:26 אבל מקור השמועה הזאת, המידה, זה בתעמולה בריטית ממלחמת העולם השנייה.
00:37:33 אוקיי.
00:37:34 שבעצם מה שהם אמרו, הם פיתחו טכנולוגיות שעזרו להם לזהות מטוסי אויב גרמנים, ספציפית בהקשר הזה את הרדאר.
00:37:47 אוקיי.
00:37:47 הטכנולוגיה ש...
00:37:49 כן פותחה קצת קודם, אבל שימוש מבצעי וככה ברצינות לבלום מטוסי אויב, התחילה במלחמת העולם השנייה ולא ידעו על כך והם רצו לשמור את זה בסוד.
00:38:02 אוקיי.
00:38:03 אז מה ש...
00:38:05 הבריטים רצו לשמור בסוד מפני הגרמנים את זה שיש להם טכנולוגיה חדשה שמזהה את המטוסים שלהם.
00:38:13 בדיוק.
00:38:13 אוקיי.
00:38:13 אז הם החליטו.
00:38:16 לבצע מבצע תעמולה באמצעות משרד הבריאות הבריטי, שהם יצאו באמירות, הם אמרו שהסיבה שהלוחמה נגד מטוסים שלהם כל כך טובה.
00:38:31 זה כי הלוחמים אוכלים כמויות של גזר?
00:38:34 אוכלים המון גזר, בדיוק.
00:38:37 ככה בעצם שמרו את היתרון.
00:38:39 אז זה בעצם מבצע הטעיה בריטי שאומר לגרמנים, אה, אנחנו אין לנו טכנולוגיה חדשה שאתם צריכים.
00:38:45 צריכים לגנוב לנו או להיזהר מפניה, זה אנחנו אוכלים מלא גזר, תאכלו גם אתם מלא גזר, זה יעזור לכם.
00:38:53 בדיוק.
00:38:53 וזה יתפשט בעולם.
00:38:56 כן, זה גם בעצם מאוד חזק.
00:38:59 מעניין?
00:38:59 מה המקור שלך לזה מעניין?
00:39:02 אז אני במקור ממושב בעוטף, ממושב תלמי יוסף, והמשפחה שלי יש חווה חקלאית תיירותית, אוקיי.
00:39:09 בשביל הסלט.
00:39:10 מעניין.
00:39:12 ושם בעצם אנחנו מתעסקים בלספר סיפורים, בלהראות תודה רבה.
00:39:16 איך הגזר, המלפפון, כל גדלים.
00:39:20 יש אלופי הארץ למרוצי דואר לשנת 2005.
00:39:24 וואו.
00:39:25 גמלים, עניינים, כל זאת ועוד.
00:39:28 רגע, רגע, מה זרקת על 2005 עוד פעם?
00:39:31 היינו אלופי הארץ למרוצי דואר.
00:39:33 אוקיי, אתה חושב שזה משהו שאנשים שומעים ואומרים, אה, אתה זוכה של 2005, גדול.
00:39:39 זה היה צריך להיות שלום, איתנו הקו, שחף, זכינו במרוץ ציוני דואר, בואו תדברו איתי על זה.
00:39:45 אה...
00:39:45 זה מה שכתוב בלינקדין שלי ובכל זאת.
00:39:49 אפשר למחוק את כל השיחה הזאת שחרר על הגזר?
00:39:52 למה דיברנו על גזר?
00:39:53 תקשיב, מה קורה לך?
00:39:54 זה השם של הפרק.
00:39:55 האמת היא שיש מרוץ של צריכים של יונה דואר.
00:40:00 יש לכם יונה דואר, שאם אני זוכר נכון, זה יונה שהיא יודעת רק איפה הבית שלה.
00:40:07 כן, היא רק יודעת לחזור.
00:40:08 היא יודעת לחזור.
00:40:09 אז אתה חוטף אותה לאן שהוא, והיא לוקחת דואר חזרה הביתה.
00:40:13 משהו כזה.
00:40:14 אז שלכם רצה הביתה הכי מהר?
00:40:16 הכי מהר.
00:40:17 רצה בבית כרפיים?
00:40:18 רצה.
00:40:19 שתנסה לעוף, זה יהיה יותר מהר.
00:40:21 אבל איך אפשר להתחרות ביניהן אם כל אחת יש לה בית אחר?
00:40:26 אז מה שעושים, זו נקודה מעולה, ובאמת הן יודעות לחזור הביתה, כי הם גם מכנים אותם הומינג פיג'ן.
00:40:32 כן, הומינג.
00:40:34 אז מה שעושים, בעצם מודדים את המהירות הממוצעת הגבוהה ביותר.
00:40:39 אההה.
00:40:40 את הזמן.
00:40:41 אז יש לך יוני סיביסקיט, יש כאילו יוני מרוץ.
00:40:45 לגמרי.
00:40:46 אנחנו זכינו באמת מ-2005 במדינה שלנו אפולו, שהתחרות מהחרמונו, אנחנו גרים בעוטף בדרום.
00:40:57 מהחרמונות לעוטף?
00:40:58 כמה זמן היא צולחת את המרחק הזה?
00:41:01 אז אפולו בתור אלופה זה היה ב...
00:41:05 שלושה חודשים.
00:41:08 תגיד לי איך, איך...
00:41:09 שלוש ומשהו שעות.
00:41:10 וואו, איך שלוש שעות?
00:41:11 רגע, רגע, רגע.
00:41:12 שלוש שעות מהחרמון לעוטף?
00:41:15 מה זה זה?
00:41:15 זה מטוס?
00:41:16 לא, זה לא מטוס, זה...
00:41:18 מטוס עושה תל אביב-אילת בשעה, 50 דקות?
00:41:22 בוא נתחשב, כמה זה קו אווירי משם לשם?
00:41:25 בערך 600?
00:41:26 500.
00:41:27 אה, לעוטף, זה לא לאילת.
00:41:29 כן.
00:41:30 אני אשאל את גוגל, לא יודע, 400 קילומטר?
00:41:32 300-400 קילומטר?
00:41:33 אתה מדבר עם הבן אדם לא נכון.
00:41:34 אז אם היא עושה את זה בשלוש שעות, אז היא טסה נגיד ב-70 קילומטר, 80 קילומטר לשעה זה 240.
00:41:42 230 קילומטר.
00:41:43 זה הכל, מהחרמון לעוטף עזה?
00:41:45 230 קילומטר.
00:41:45 אבל היא טסה בירידה.
00:41:47 זה נגד, עם כיוון הרוח.
00:41:49 תשמע, זה יונה...
00:41:50 היא טסה בכ-76 קמ"ש.
00:41:52 מה זה, זה יונה...
00:41:53 כמה גזר אתם מאכילים אותה?
00:41:55 אני לא מבין איך היצור הזה, שאולי אתה מחבב יונים בגלל הגידול שלהם, אבל אך בראשי השמיים נושאי המחלות הדוחים האלה שיושבים לי על החלון, עושים קורק קורק ומפיצים את התועבה שלהם לכל מקום, איך היא לוקחים אותה לפאקינג חרמון והיא זוכרת לאן לחזור?
00:42:12 זה מטורף.
00:42:14 אה, זה לא היא, זה דודסלה.
00:42:16 אלה, אנחנו שמים אותם היונחס.
00:42:18 אבל יוני הדואר וזן אחר.
00:42:21 אה, באמת?
00:42:21 זה יונה חכמה יותר?
00:42:22 אני יודע.
00:42:23 זה השנים שביעתו במשך מאות שנים והשביחו גנטית.
00:42:29 יש לי רעיון לפינה חדשה, אני משתף אותך, שחף.
00:42:33 שאגב, יש לך שם מתחרה ביונה, אבל כאילו, אולי נעשה פינה של שיחה אסוציאטיבית.
00:42:39 הוא מדבר על גזר, ואז הוא מדבר על היונים, ואז הוא מדבר על המשלוח היונים, כי אני בכלל רוצה להגיד שהתחינה האהובה לה זה תחינה היונה.
00:42:45 אז עכשיו אפשר לעשות דיון על טחינה.
00:42:48 לפניינו stream of consciousness.
00:42:49 טוב, יאללה.
00:42:50 שחף, תודה רבה רבה לך על הסיכה.
00:42:52 שחף, אני רק רוצה להגיד לך שבאתר היפה שלכם, של שביל הסלט, שהוא באמת יפה, החלק של הסדנאות לא עובד.
00:42:59 ואני רוצה לעשות סדנה, כי זה נשמע ממש מעניין.
00:43:02 אז תגיד לו ודבר איתנו על לעשות איזה סדנה.
00:43:04 אני מת על צמחים, פירות וירקות וגידול שלהם, אז אני אשמח ללמוד יותר.
00:43:11 יש חובה.
00:43:11 ואני רוצה לספר לך...
00:43:13 לעזור לעוטף זה גם, וזה בכלל.
00:43:15 זה בכלל מטרה נעלה.
00:43:18 אנחנו רוצים גם לספר לך שאתה זוכה במאה שקלים לאתר של דוב לדעת, כי סיפרת לנו משהו על יונים, ואתה יכול לרכוש שם...
00:43:25 כל דבר שקשור לחיות מזכה אתכם אוטומטית, או דובים.
00:43:29 לא דובים ולא יער.
00:43:29 אז אתה זוכה במאה שקלים לאתר של דוב לדעת, תודה רבה.
00:43:32 יש שם הרבה משחקים שאתה יכול לרכוש, אחד מהם הוא קשור אפילו, יש שם את גרשת היונה, או גירוש יונים.
00:43:38 לוקחים מחבט.
00:43:39 גרשני.
00:43:40 אמת גרשני.
00:43:42 אז תודה רבה רבה שחף.
00:43:43 תודה לכם.
00:43:45 יאללה.
00:43:45 ביי, תודה שהתקשרת.
00:43:47 ואם גם לכן או לכן, יש עובדה שהיא מפוצצת מוח, האמת היא, כן, האמת היא, או משהו שאתם...
00:43:53 או פתאום משהו שהוא סיידנוט והופך להיות הדבר הכי מעניין ששמענו.
00:43:56 אז תעלו עם משהו לא מעניין ואז תגניבו אותו, בדיוק, כשאתם מגדלים מיוני משלוח.
00:44:00 זה לא מראה מראה שעל הקיר, אני זכיתי בתחרות קרוס דרסר השנה של אילת לשנת 2468.
00:44:08 האמת שנפוליאון היה גבוה, אני רצחתי את רבין, אוי, אני צריך ללכת, רגע, יש קוראים לי כאן, ואומרים, אהה!
00:44:15 תכתבו לעוד, ל...
00:44:17 האודיותר של אינסטגרם, תכתבו לאינסטגרם של האודיותר בעברית, את השם שלכם, את הטלפון, ואת העובדה מפוצץ את המוח, ושחרול יחזור אליכם.
00:44:24 שחרולי עצ'הרולי.
00:44:26 אנחנו נודה לשחר חיימוביץ', שחר שחרול חיימוביץ' על היותו מפיק ועורך נפלא.
00:44:31 נכון.
00:44:31 ועל מתן זיגל.
00:44:32 אבל רק חצי, כי מתן עזב באמצע, אז בוא נודה רק לזיגל.
00:44:35 רק לזיגל, טכניה הקלטה והסאונד למשפחת אודיותר, לשחר שדיבר איתנו, תודה לאור.
00:44:41 תודה להומרי.
00:44:42 נסיים בברכת האודיו בצורה של יונה.
00:44:44 יונה?
00:44:45 איך הם?
00:44:46 המיה?
00:44:46 המיה?
00:44:47 הם הומות?
00:44:47 הם הומות?
00:44:49 אמיית יונה.
00:44:53 מוזר.
00:44:55 אודיותר יוצרי התוכן של ישראל