פרק 34 — סה לא נעים
מה קורה בפרק
- 00:00 פתיחה (תוכנית הלייבסטאם, כרגיל) — והפעם עם בשורה: לפרק יש חסות. סוף סוף פודקאסט של גדולים: EVER-IS (ever-is.co.il), חברה ישראלית לתוספי תזונה טבעיים מבוססי מחקר (מתח, חרדה, הפרעות שינה, זיכרון), עם קוד ההנחה Night News 15.
- 01:30 הקלאפ של שחר לפני הקלטה והדלת המרופדת נותנים לעמרי תחושת פלנטריום לפני שיוצאים לטיסה — ומזכירים לו איך היה עושה "פלנטריום בחדר" לאחותו הקטנה (כוכבים זוהרים, אלומיניום, מוזיקה), ואיך רוס עשה את אותו הדבר לילדה שלא יכלה לצאת לספייסקאמפ כי הוא שבר לה את היד. במבט לאחור: משהו טיפה מטריד בגברים בני 30 שבאים לנענע ילדה על כיסא בבית שלה.
- 03:21 עמרי הוציא ביקורת פרסומות 33 — באותו יום בדיוק שפרק 33 של המגזין עלה. הביקורת הייתה דיווייסיב: פרסומות לוחמניות על המלחמה (פוקס, "מתחת לכל אחד מאיתנו יש חייל"), ועמדתו — דווקא בגלל שאני בעד החיילים, אני רוצה שהמלחמה תסתיים. לשמחתו, רוב התגובות — גם של הלא מסכימים — היו מנומסות ומנומקות. היוצא מהכלל: "אל תשכח שאתה בוטבול", על בדיחת תנועת היד בחתונות — שזו בעיניו הגזענות הכי גדולה שיש: תישאר בתוך הקופסה שלך. התשובה: מיוט. וגם: הריבים המגעילים בקבוצת הפייסבוק על פרק החמץ מול התכתבויות הפרטיות המכבדות (בעיקר עם דתיים) — "עצם הניסיון הוא גשר"; וויכוח הוא לא ריב; ו"אי אפשר כל פעם לעשות דיבייט מאוזן" (משאל חם, ניסים משאל, תלעד — שרדי תלעד בקהל: אחד).
- 15:06 הפט פיו: אנשים שקוראים פסיקים בטקסים. פסיק נועד להסביר לך איפה לנשום, לא לשמוע אותו — ובטקסי יום שואה וזיכרון זה בלתי נסבל. ומשם לניגון של כתבי החדשות ("אתמול. ראש הממשלה. הודיע.") — הזיה, הכי גרוע בכאן, ואפילו צ'אט GPT מדבר טבעי יותר. הצעה לפורמט: מראיינים כתבים ומשווים "תקרא רגיל" מול "איך שאמרת את זה באמת".
- 19:38 הדיון: האם אתם עומדים בצפירה כשאתם לבד? לאור ולעמרי היה ברור לחלוטין — הפוך זה מזה. אור לא קם אם הוא לבד בבית ("אין רציונל בלעמוד כשאתה לבד בחדר"); המנחה השני עוצר הכל ומתייחד — ומספר איך ב-2018 נרדם עם בת הזוג דאז, פספס את צפירת העשר, קם בחרדה ברבע לאחת עשרה, ועמד איתה שתי דקות באחת עשרה. שחר מציע את זווית המדיטציה — אקט פיזי שמשנה את סדר היום. אור מדייק: הוא לא שופט, זה פשוט רחוק ממנו; והמנחה השני מודה שהטקס הקהילתי — לרדת לרחוב עם כולם — זה מה שמרגש אותו ("תשמור את האוויר שלך בתוך הפאקינג פה שלך"). קונצנזוס: אף אחד לא מבטל את יום השואה מלוח השנה; כל אחד עושה את החיבור בדרכו (סרט שואה בערב, זיכרון בסלון, או עצירה בלי עמידה).
- 28:55 הסיפור של שחר: שואה אאוט, חציל אין. שחר אלרגי לסלונאים — חצילים ברמה מסכנת חיים — ולא סוחב אפיפן ("אני אוהב את הריגושים שבסכנה"). בגיחה לאכול פלאפל ליד אסותא, אוריקי בת הזוג מתעקשת לשאול — "מה פתאום, אין חצילים, זה פלאפל" — היא פותחת את הכדור ובפנים גוש חציל. תשובות המוכר, סוף דרך: אחד, "סורי, זה המתכון הסודי שלנו, אני לא יכול לומר לך"; שתיים, "אז מה קרה? עשו את הפה ממול — אתה תספיק להגיע". מכאן: מי שם חציל בבלילת פלאפל וחושב שהבריק, פלאפל בטעמים (תפס דווקא בבני ברק), והאמת המדעית: פלאפל הוא 86% הפיתה שבה הוא מאוחסן. אובכרן, אובכרן, אובכרן.
- 33:51 פינת המאזינים החדשה משגל חיים (על משקל לייפאק) — עם מיני-חסות מושלמת: ההסכת שמביא את כל מה שלוהט בעולם הפרנקופילים (מתכוני בגט, תמונות מגדל אייפל, מילה בת שש אותיות, ולמה מצחיק לקרוא למונית בפריז מוניק). אור מצהיר "אני פרנקופיל קטן" ומיד מתחרט. ועדכון מהפרק הקודם: לפי תגובות רבות, הגוש הכחול בצנצנת של עמרי הוא כנראה שום כחול — שום פלוס חומץ, לא עובש. על הקו: אלחנן (26, ירושלים — קריית מנחם ליד המפלצת, מורה להיסטוריה ואזרחות בישיבה תיכונית במכון לב) — מפעיל את הטראפקארד של עמרי וגורם לאור לצאת מהאולפן (לא כבדיחה) לפיצוח ירושלמי. הבדיחה: רב וכומר שכנים ששניהם נוסעים באופניים, האופניים נגנבים, ושניהם מחזירים אותם בעזרת עשרת הדיברות — הרב דרך "לא תגנוב", הכומר דרך "לא תנעף" ("נזכרתי איפה שכחתי אותם"). המשגל: אפליקציית פיד (FID) — מרכזת את כל מועדוני ההטבות (אשראי, מילואים, ארגון המורים), אומרת איפה הכי משתלם; נוסדה על ידי מילואימניק, 30 שקל לשנה; אלחנן חסך 40 שקל באופטיקה הלפרין דרך שובר של iStudent שנייה לפני הקופה. אלחנן זוכה בשובר 100 שקל לדוב לדעת.
- 40:29 ועוד בדיחה שעמרי פתח ולא זכר איך נגמרת (שני יהודים, שריפה, רעידת אדמה) — נזכר בסוף: "איך מציתים רעידת אדמה?". לפי עמרי: כי כנראה אנטישמי כתב את זה.
- 44:59 קרדיטים (שחר, מתן, משפחת אודיותר, המאזינים), ובדיקת OG: "שבר הכוס באולפן" — כתבו בתגובות. עד יום.
דמויות ומושגים בפרק
- אור בוטבול ועמרי הכהן — מנחים; שחר חיימוביץ' — עריכה והפקה (וגיבור סיפור החציל); מתן זיגל — הקלטה וסאונד; אוריקי — בת הזוג של שחר, שהצילה אותו מהפלאפל; רות — זוגתו של עמרי; אלחנן — מורה מירושלים, חונך משגל חיים.
- מושגים: חסות אבריז (Night News 15), ביקורת פרסומות 33, קריאת פסיקים בטקסים, ניגון כתבי החדשות, עמידה בצפירה לבד, אלרגיית הסולנאים והפלאפל עם החציל, פרנקופילים / מוניק, שום כחול, אפליקציית פיד (FID), רעידת אדמה (איך מציתים?).
ראו גם מוניק, בדיחת המונית של שחר.
קשור ל
- ירושלים · מיקום
- מוניק · נושא
- משגל החיים · פינה
- פסיכולוגיה · ניתוח עומק
- רחובות · מיקום
- תוספי תזונה · ניתוח עומק
→ הפרק הקודם: פרק 33 — הסקוטי שזיכה אותיהפרק הבא ←: פרק 35 — די לפמפם לנו בחדר כושר
לפתוח את "פרק 34 — סה לא נעים" במפה
תמלול הפרק (אוטומטי, ייתכנו טעויות)
00:00:00 , אודיותר, יוצרי התוכן של ישראל.
00:00:10 אתן מאזינות ואתם מאזינים למגזין הבוקר בערב.
00:00:15 תוכנית הלייבסטאם של אור בוטבול ועמרי הכהן.
00:00:18 אני אור בוטבול, אני עמרי הכהן.
00:00:21 וזו תוכנית הלייבסטאם שלנו.
00:00:23 סיכמנו את המידע מקודם, למה צריך AI?
00:00:27 שנייה לפני שאנחנו מתחילים את הפרק, אנחנו שמחים לספר לכם שלפרק הזה יש חסות.
00:00:31 יש, סוף סוף אנחנו פודקאסט של גדולים.
00:00:33 אבל כבר הייתה לנו חסות בעבר.
00:00:35 יש, אנחנו עדיין פודקאסט של גדולים.
00:00:37 ובתור גדולים, אנחנו עייפים, חיים בלחץ תמידי ברמה זו או אחרת ואומרים לעצמנו שנלך לישון מוקדם ואז שוכבים במיטה עם עיניים עותמות במשך שעה ורבע ומתפללים שהשנה תבוא לקחת אותנו.
00:00:47 אז מזל שהפרק הזה בחסות אבריז חברה ישראלית שמייצרת תוספי תזונה עם רכיבים טבעיים מבוססי מחקר.
00:00:54 אני הראתי את זה ואז ש...
00:00:55 שכחתי להסתכל על הטקסט.
00:00:56 התוספים שלהם נועדו לסייע בבעיות שכולנו מכירים.
00:00:59 מכירים בהחלט.
00:01:00 כמו מתח, חרדה, הפרעות שינה ואפילו בעיות זיכרון.
00:01:03 בקיצור, זה יכול לעזור לכל מי שרוצה לנשום קצת יותר בקלות, ואם זה נשמע לכם מעניין, אז תדעו שהמאזינים והמאזינות שלנו מקבלים 15 אחוזי הנחה ומשלוח חינם באתר עם הקוד Night News 15.
00:01:15 יעני חדשות לילה, Night News 15.
00:01:19 אז תודה לאבריז על החסות הזאת.
00:01:22 וזה גם יהיה בתיאור הפרק.
00:01:23 שיהיה לכם נוח.
00:01:24 אז זה גם יהיה בתיאור הפרק, אם אתם לא מבינים מה המבטא שלנו, איך מאייתים את זה ומה על אינטלטר שלהם.
00:01:30 לפני ששחר מתחיל פרק, הוא בא לפה, הוא עושה קלאפ עם כאילו דבר שמסנכרן, קלאפר, קלאפר, קלאפר, לא יודע.
00:01:40 והוא אומר משהו כמו תהנו או בהצלחה או משהו כזה, תבלו, וסוגר את הדלת שעושה כזה של, תמיד גורם לי להרגיש בגלל גם החדר הזה שהוא מרופד, והאוזניות, והאוזניות, כאילו אנחנו יוצאים לטיסה בחלל או
00:01:54 באיך קוראים לדבר הזה שיש במוזיאון שאתה יוצא לטיסה בחלל וזה זז נו, מה הפלנטריום?
00:02:04 הפלנטריום, שאני חולה על הפלנטריום וואו איזה מדהים בעיניי או כזה מתקן בדיסני שסוגרים אותך ואתה יש התרגשות של עוד שנייה אני אתחיל את הרכבת הרים וזה הזכיר לי הכי אקראי בעולם זה הזכיר לי שכשהיינו קטנים אז הייתי עושה לאחותי כזה הייתי.
00:02:23 מחשיך את כל החדר, היה לנו כוכבים שזוהרים כזה, והייתי תולה כאילו כוכבים ודברים כאלה מאלומיניום, ועושה לה פלנטריום בחדר, כאילו מזיז לה את הכיסא ומפעיל מוזיקה ומזיז אותה בחדר, ואז נזכרתי שרוס עשה את זה באיזה פרק, והיינו עושים את זה מלא, ואז כשהיא הייתה יותר גדולה היינו עושים את זה לאחות הקטנה שלנו, עושים לה פלנטריום בחדר.
00:02:47 אז זה קצת סוגר את הדלת, זה כל פעם מזכיר לי כזה שיוצאים לטיסה.
00:02:52 הוא עשה את זה לילדה שהייתה ספייסקאמפ והיא לא יכלה לצאת.
00:02:56 כי הוא שבר לה את היד.
00:02:58 כן, כן, כן, כן.
00:03:00 שכאילו היום במבט לאחור, יש משהו טיפה מטריד בגברים בני 30 שבאים לילדה בת כסף.
00:03:06 אתה מבוגר מאוד, כן.
00:03:07 לנענע אותה על הכיסא שם.
00:03:08 בבית שלה, וההורים שלנו נמצאים שם.
00:03:10 היה בזה משהו קסום אז, היום טיפה ביזארי.
00:03:13 כן, אתה כאילו מכיר את רוס ואוהב אותו, אז זה בסדר, אבל הוא...
00:03:17 כן, כן, כן, כן.
00:03:18 קצת לא מולך.
00:03:18 בסדר.
00:03:19 קיצור, הפרק...
00:03:21 הפרק עצמו שכן תכננו ולא כאילו דברים אקראיים שקפצו לי לראש, רציתי להגיד תודה, אני הוצאתי ביקורת פרסומות 33 במספר לפני כמה ימים, והיא הייתה קצת שונה באופי שלה, הייתה קצת דיווייסיב.
00:03:35 אגב, אתה שמת לב שזה הייתה ביקורת פרסומות 33 והפרק של מגזין הבוקר בערב היה 33 בדיוק באותו יום אחרי יום.
00:03:42 לקח לי, וואו, באמת?
00:03:44 לא שמתי לב.
00:03:46 It caught up quick כי 33 ביקורות פרסומות לקח איזה שנתיים שלוש משהו כזה ומגזין הבוקר בערב תשעה חודשים כי זה פעם בשבוע לומד פעם בחודש אולי בחיצור.
00:04:00 היא הייתה קצת שונה מאחרות כי ובעיניי בקטע טוב כי הפרסומות עצמן היו מאוד לוחמניות ועל המלחמה ועל מפונים ועל כזה הפרסומת של פוקס עם.
00:04:13 מתחת לכל אחד מאיתנו יש חייל ודברים שמפריעים לי אבל הביקורת חרגה מגבולות הפרסומת עצמה לעם או לאיך שאנחנו מתייחסים למלחמה ולזה שהיא נמשכת לנצח ואנחנו קצת בעיניי פרסומות כאלה מראות מין הערצה של מלחמה או של לחימה וניסיתי להיות קורקטיבי וללכת בין הטיפות כדי להגיד.
00:04:36 אני בעד החיילים, ברור, ובגלל שאני בעד החיילים אני רוצה שהמלחמה תסתיים והם יחיו, ואני לא רואה טעם בלהעריץ את הלחימה ולהגיד בכולנו יש חייל.
00:04:48 בי אין חייל, אני לא רוצה שיהיה בי חייל, יהיה בי חייל אם אני אקרא למלחמה ואני אבוא כי צריך, אבל אני רוצה שלא נצטרך מלחמות.
00:04:58 כן, ניסיתי להגיד משהו.
00:04:59 וברור לי שזה לא יגיע לכולם באותו טון ושכולם יסכימו עם זה.
00:05:06 ומאוד שמחתי לראות שרוב התגובות, סבבה, היו חלק גדול של התגובות, אני מסכים איתך וטוב שאמרת את זה, כי זה קהל שהוא נמצא בערוץ, הוא מראש דומה לי באיזושהי דרך, כי הוא כבר בא לראות.
00:05:20 אבל לא מעט אנשים אמרו, אני לא מסכים איתך, והיו מנומסים ונימקו את עצמם, והיו רהוטים ונתנו טיעון טוב מנגד, והבהירו לי איך הייתי יכול להתנסח יותר טוב, וניסיתי לענות לראש.
00:05:34 רובם שאני מעריך את זה אבל לא יכולתי כי נהיו שם הרבה תגובות.
00:05:39 אז אני רוצה להגיד כאן שזה מוערך וזה נדיר במיוחד באינטרנט ושאני מאוד שמח שאלו האנשים שרואים את הביקורות ותכנים בערוץ ושאיתם אפשר אני יכול לדבר כי גם אני אומר שם בסוף תגידו לי מה דעתכם אני יודע שהביקורת הזאת קצת שונה מאחרות וזה מאוד שימח אותי שהאנשים שלא מסכימים איתי וחושבים שאני טועה ידעו להגיד לי את זה בצורה כל כך.
00:06:04 .
00:06:05 אנושית ומתחשבת ומתוך רצון לשנות לטובה ולא להגיד את האידיוט ושזה בדרך כלל טיב השיח באינטרנט.
00:06:13 כן, מעניין כי דווקא בביקורת פרסומת הזאת ספציפית מה שתפס אותי זה יותר הדיון על השיר שששון שמואלוב שר על הוט, בהוט, שגם אז דיברנו על זה אתה ואני אחרי הפה אמרנו כאילו.
00:06:28 שם אני מרגיש חסר תקווה, כי שם אני אומר, נכון, לפעמים יש דיונים מפריעים, ואיך שני הצדדים יודעים לדבר בצורה מכובדת, ואז כשיש את הדיון נגיד על השיר הזה, כן, עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
00:06:39 זה שם השיר?
00:06:40 אני לא יודע, אם לא זיהיתם אותו מהשורה הזאת אתם לא מכירים את השיר.
00:06:44 שזה שיר בעיניי, שאני לא יכול לשמוע אותו, הוא בלתי נסבל מבחינתי, ואני יודע שאני מיעוט בישראל.
00:06:50 כן, לא סתם הוא מאוד פופולרי.
00:06:53 ואז אפשר לעשות דיון אקדמי בתגובות ביוטיוב, למה זה כן שיר?
00:06:56 טוב, למה זה עכשיו?
00:06:57 ובסוף אני אומר, זהו, אין פה בכלל מה, זה כמו אף אחד לא יסביר לי שמניון זה טעים.
00:07:01 כן.
00:07:01 אז כאילו, אי אפשר להתווכח על זה.
00:07:04 זה משהו שהוא בכלל כימי במוח.
00:07:05 אני שומע את זה, ובא לי לכבות את השיר, ויש אנשים ששומעים את זה, וזה עושה להם טוב על הלב.
00:07:10 כן.
00:07:10 מי צודק?
00:07:11 אין פה מי צודק וטועה, אבל כאילו, יש לפעמים פערים שאתה אומר, אין, זה מעבר לדיון האינטלקטואלי, אתה מבין?
00:07:19 נגיד דווקא על זה קיבלתי תגובה שמאוד עצבנה אותי וניסיתי לא להתעצבן אבל זה עדיין הפריע לי, שאני
00:07:26 יש חלקים מביקורת פרסומות שהם מנומקים והם הנה הקייס שלי ויש חלקים שדחקות כי בוא אנחנו גם מספרים פה בדיחות וזה.
00:07:34 אני אמרתי שהוא רוקד שם בחתונה ככה, אמרתי זאת תנועת יד ששמורה לאנשים שנפלטו ממערכת החינוך בטרם העת ואתם רוקדים ככה בחתונות זה יאללה חפלה וזה.
00:07:44 זו בדיחה אוקיי תרקדו איך שאתם רוצים בחתונות וזה שיר של ערסים אבל גם אני נהנה משירים של ערסים בחתונות ורוב הערסים יודעים להעיד על עצמם כן אני קצת ערס אני אוהב את זה.
00:07:54 הכל בסדר, כולנו בסדר, לא כולם, אף אחד לא צריך להיות בקצה אחד של הספקטרום ולקרוא גתה כל היום, ואף אחד הוא לא רק רוקד ככה בחתונות.
00:08:03 אבל מי שהיא כתבה לי, סוג, אין לי את הניסוח המדויק כי זה לא פה מולי, אבל סוג של על מי אתה תופס תחת, רוקדים ככה בחתונות כולם, זה אחלה שיר, אל תשכח שאתה בוטבול.
00:08:17 כאילו, אל תשכח מאיפה באת כזה.
00:08:20 שזה בעיניי, זה מקפיץ לי את הפיוז, ותגיד משהו כזה, מקפיץ לי את המרוקאי על כל הראש, תגיד משהו כזה ליד אבא שלי, הוא מתחיל מונולוג של חצי שעה.
00:08:29 זה, זו הגזענות הכי גדולה.
00:08:31 להגיד, תחשבי מה את אומרת.
00:08:33 את אומרת, אל תעמיד פנים שאתה יותר טוב ממשהו שאתה לא אוהב את הדברים שאנחנו מצפים ממך לאהוב.
00:08:39 אתה כמונו, אתה תישאר בתוך הקופסה שלך.
00:08:42 בחיים אל תהיה יותר, פחות, שונה מהבוטבול שאתה...
00:08:46 שאני רוצה להכיר, בין אם את במזרח, במערב או לא יודע מה, אשכנזיה או מזרחית, זה לא משנה, את עדיין אומרת, אתה צריך לטוב או לרע להיות כמו שאני רוצה שאתה תהיה, כמו שכולנו אמורים להיות.
00:09:01 זיבזיבי, אני אהיה מי שבא לי להיות, ולך כדאי שיהיה בסדר עם זה, כי אם לא, אני אעשה מיוט לתגובות שלך, שזה לא האיום הכי גדול, עכשיו אני מבין את זה, אבל זה מה שבסמכותי לעשות בערוץ.
00:09:13 איום של אשכנזית.
00:09:15 זו לא תגובה לגיטימית בעיניי, אז אני עונה לכולם, אבל תגובה לא לגיטימית, אני מעלים.
00:09:20 כן, כן, ותראה, אנחנו...
00:09:23 זה גם מזכיר לי את התגובות בפייסבוק על הסיפור עם החמץ בפסח.
00:09:27 נכון, מהפרק הקודם.
00:09:28 שבעצם אנחנו דיברנו על משהו שהוא ברור לי שהוא היה נפיץ גם כשדיברנו עליו.
00:09:31 נכון, וניסינו להיות בסדר.
00:09:34 ניסינו להיות רגועים.
00:09:35 וגם שם היו הרבה תגובות של דתיים שאמרו אני לא מסכים איתכם, ואמרו את זה בצורה לגיטימית, וזה מגניב מאוד.
00:09:41 כן, אבל זה פשוט יצר, זה יצר קרקע פוריה בפייסבוק, לפחות בקבוצת פייסבוק שלנו, או ביוטיוב, לסתם ריב מגעיל של מי ששונא דת ומי שנגד החילונים, וזה כאילו יצא פשוט סתם ריבים שגם ירדו לפסים בעיניי, מה זה רחוקים מהדיון, גם לא פיירים וגם חסרי טעם, אבל אני לא פה להגיד, נו באמת, איך אתם מדברים, אנחנו פתחנו את זה, וגם שכל אחד ידבר איך שהוא רוצה, באינטרנט כל עוד זה מכבד וזה נעים.
00:10:07 זה גם האישו עם נושאים שאנחנו יודעים מראש ש...
00:10:09 הם נפיצים שהם עשויים להתנפץ, או לא להתפוצץ.
00:10:14 זה ביאס אותי לקרוא את הדיונים האלה, כאילו...
00:10:16 למה?
00:10:17 לא יודע, משהו בזה עשה אווירה חרא, כאילו ש...
00:10:21 כי זה לא היה דיון מעניין על הפערים בחברה שלנו, עם אמונות שונות, איש באמונותו יחיה, זה היה פשוט לפעמים, כן, אתם טומטמים, לא, אתם טומטמים.
00:10:31 אז הם נכנסו לריב קלאסי של טוקבקים.
00:10:33 היה כזה.
00:10:35 אבל אני חושב שהרוב לא היה כזה וזה משהו שאנחנו דיברנו עליו כבר בעבר ואתה לא הסכמת איתי וזה לגיטימי אני לא אשכנע אותך שמעניין הזה טעים אבל בעיניי להתווכח זה חשוב זה טוב זה מחבר בין אנשים וכדאי לעשות את זה.
00:10:51 כי ויכוח הוא לא ריב ואתה אמרת אני לא מסכים אני חושב שצריך לקרוא לזה דיון בעיני זה שונה.
00:10:57 אני כן רוצה לשכנע אותך בוויכוח, במרכאות לנצח אותך בוויכוח.
00:11:02 אבל זה אנשים שלא מכירים אחד את השני.
00:11:03 זה שונה מאנשים קרובים שמתווכחים.
00:11:05 נכון, אבל אני יכול גם להתווכח בצורה מכבדת ואוהבת עם מישהו שאני לא מכיר, כשהכוונות שלי טובות.
00:11:12 אז כן, היה שם שיט שאין לו מקום ואז גם כולם מרגישים רע ולהגיד אתם עושים לנו לא אתם עושים לנו בוא אתה לא תשכנע אף אחד ככה אבל להגיד הנה הקייס שלי אני מבקש ממך לראות את העולם דרך העיניים שלי כדי ששניה אמפתי יותר אחת כלפי השנייה.
00:11:26 זה קשה לעשות את זה באינטרנט, ברור, כי אתה לא רואה אותי.
00:11:30 לגמרי.
00:11:30 אבל...
00:11:31 לא, גם כתבו לי הרבה...
00:11:32 אבל טוב שזה יהיה.
00:11:33 כתבו לי בפרטי, בעיקר דתיים, וזה היה הרבה יותר רגוע כי זה בפרטי, ויצאתי מהצד השני של השיחה לא משוכנע יותר, אבל נעים יותר על זה שבכלל עצם הניסיון הוא גשר, סליחה על הקלישאות.
00:11:48 לא, אבל...
00:11:49 וואו, איזה קלישאות, אבל עצם ה-reaching out הוא כבר מעניין ומעודד, נכון.
00:11:53 ולא סתם יורקים hate בתגובות.
00:11:56 אני יכול לומר לכם מה לדעתי מגניב פה בסיפור הזה שאתם מדברים עליו, שבעצם שאתם יכולים להתדיין עם מישהו, אז יש לכם מקום, זאת אומרת, יש מקום לדעות שלי.
00:12:07 אני חושב שזו התחושה הנעימה הזאת שאתם מדברים עליה בדיון שקורה כמו שצריך.
00:12:11 אני יכול להביע דעתי בלי שתשנא אותי, אנחנו יכולים לא להסכים.
00:12:15 ואגב, מה שאני מוצא הרבה פעמים זה שצריך צעד ראשון מאיזשהו מקום, והרבה פעמים אני מקבל באמת באישי,
00:12:22 על ביקורת פרסומות על דברים אחרים נגיד עכשיו על האחרון קיבלתי לא מעט תגובות בפרטי של אני מילואימניק ותתבייש לך שככה וככה וככה ואני מסביר את עצמי ואומר תקשיב זה לא מה שאמרתי תחזור לזה אני חושב שככה וככה וככה ובדרך כלל ברוב המוחלט של המקרים ההודעה הבאה תהיה אה אוקיי אני אני עדיין לא מסכים איתך אבל תודה שענית לי תודה שענית בצורה מכובדת אני לוקח חזרה את העלבונות.
00:12:44 ואז אנחנו חברים אנחנו לא חייבים להסכים על הכל אבל אני מכבד אותך ואתה מכבד אותי וכבר דבר נוסף זה ש.
00:12:51 אם מדברים איתנו דתיים, חרדים, תעשו הפרדה בין חרדים ליציאו, אני יותר, והם נחמדים אליי ואומרים אני לא מסכים איתך ובעיניי אתה טועה אבל אני מכבד את הדעה שלך והנה תדע מה הדעה שלי, בפעם הבאה שאני אדבר על הנושא הזה אני אחזיק אותם בראש.
00:13:07 כי אני חושב שכמו שהרבה אנשים יכולים לדבר על ערבים ככלל, אבל אם יש לך חבר ערבי שאתה מכיר אותו, אתה אומר אני מדבר גם עליו כשאני מדבר על זה, אתה...
00:13:17 אמפתי יותר ואתה מתון יותר ככל שאתה מכיר יותר אנשים ודעות של יותר אנשים אז אתה הם איתך בפאנל כשאתה מביע את דעתך על דברים ואנחנו פה מביעים את דעתנו על הרבה דברים כי ככה פודקאסט עובד.
00:13:30 וטוב בעיניי שאנשים.
00:13:32 אגב אחד הדברים שחזרו זה זה לא פייר אתם לא הבאתם קונטרה שניכם רק אומרים למה זה לא בסדר אז אבל לא הבאתם אדם דתי שישב איתכם ויסביר למה אבל זה לא עובד ככה זה כאילו אי אפשר כל פעם לעשות דיבייט מאוזן.
00:13:46 דיבייטים פה, אנחנו עושים דיבייטים.
00:13:48 כן, זה הפודקאסט שלנו, ומדברים על מה שמפריע לנו לפעמים, מה לעשות?
00:13:51 נכון, מה גם שאני ממש השתדלתי לתת את הקונטרה בדיון הזה ספציפית על פסח.
00:13:55 אפילו גם אני, אפילו גם אני אמרתי, אני אעשה תרגיל שאני בצד השני, ואני בטוח שזה לא מכוונה רעה, אבל כאילו, זה לא עכשיו בוא נעשה, איך קראו לזה, משאל עם ניסים משאל, איך קראו לתוכנית עם ניסים משאל?
00:14:09 משאל עם, משאל.
00:14:10 נו.
00:14:11 עכשיו, כולם בבית אומרים לעצמם את התשובה, עד שאני עושה גוגל.
00:14:14 כל מעריצי ניסים משאל בבית.
00:14:17 איך הוא לא זוכר את תוכניתו האגדית של ניסים?
00:14:21 משאל חם.
00:14:21 משאל חם.
00:14:22 אתם לא יודעים על מה אני מדבר?
00:14:23 זה לא היה בתלעד?
00:14:25 יכול להיות.
00:14:26 כן, כן.
00:14:27 כן, כמה שורדי תלעד אתה חושב שיש בקהל המאזינים?
00:14:31 אני חושב על אחד ספציפי.
00:14:34 אני יודע בדיוק מי.
00:14:35 טוב, אז בקיצור, כל מה שאני אומר, זה שאם אתם מגיבים למשהו בהם,
00:14:40 הייט זה עושה מהצד השני עוד הייט ואם אתם מגיבים גם כשאתם לא מסכימים באיזושהי חמלה אני אומר את זה גם לעצמי.
00:14:47 אז אתם עושים המון טוב בזה כי בפעם הבאה שאני אדבר על הנושא אני אקח בחשבון את מה שאתם אומרים כי אני יודע עכשיו שהדעה הזאת קיימת ואני אאזן את עצמי יותר אז ווין ווין לכולם.
00:15:02 פט פיו קטן שיש לי ש...
00:15:06 שמתי לב אליו עכשיו ביתר סט, אנחנו בימים של ימי זיכרון וכאלה.
00:15:12 ביום השואה יש מלא טקסים.
00:15:15 כמה זמן יש טקסים של יום השואה?
00:15:18 עוד טקסים באופן כללי.
00:15:20 כשאתה, אני אנסח את זה אחרת, אתה בן 30 וכמה טקסים רשמיים היית?
00:15:26 שהם רציניים, הם לא מצחיקים.
00:15:28 הם מה, מי מהבית ספר?
00:15:30 כן.
00:15:31 כבר 30 שנה כמעט.
00:15:32 היית אומר, מאות טקסים בעצם, נכון?
00:15:36 כן.
00:15:38 דברים שהם כבדים, טקסים של ימי זיכרון.
00:15:40 לפחות ארבעה בשנה.
00:15:41 נכון, לוויות, באופן כללי, דברים כבדים.
00:15:45 כן.
00:15:47 היה לכם הרבה זמן להתאמן.
00:15:49 למה עדיין אנשים, כשהם קוראים טקסט רציני, קוראים את הפסיקים?
00:15:54 כן.
00:15:54 אני לא יכול לשמוע את זה.
00:15:56 פתוס.
00:15:56 אנשים כותבים לעצמם את הטקסט, לא ניתן להם.
00:15:59 את זה במקום אחר, והם שוכחים איך בני אדם מדברים.
00:16:02 פסיק רק נועד להסביר לך איפה לנשום.
00:16:06 אתה לא אמור לקרוא אותו, לא אמורים לשמוע אותו.
00:16:08 נגיד כאן בחסות כתוב, כמו מתח חרדה, הפרעות שינה, אפילו בעיות זיכרון.
00:16:12 כמו מתח, פסיק, חרדה, פסיק, הפרעות שינה, פסיק, אפילו בעיות זיכרון.
00:16:15 ואם זה היה טקס, מישהו היה קורא את זה כמו מתח.
00:16:19 חרדה, הפרעות שינה, אפילו בעיות זיכרון.
00:16:22 לא, לא, לא, לא, לא, לא קוראים פסיקים, פשוט תדברו כמו בני אדם, אתם יודעים עברית, אתם מדברים אותם.
00:16:28 כל יום, כל היום, פשוט דברו.
00:16:30 אני לא חושב שהם קוראים פסיקים כמו שהם מנסים להדגיש את הדרמה.
00:16:34 אני קורא טקסט דרמטי, ויש לפעמים פאוזה.
00:16:38 ואני חושב שזה הפאתוס הזה של טקסים.
00:16:42 תראה, אנחנו לא בבימוי טקסים עסקינן כאן, אבל זה משהו שהשתרש, שאם אני קורא, בטח בבית ספר כשאתה בן חמש עשרה, כן, כן.
00:16:50 אוי ואבוי למי שצוחק ביום השואה או בזיכרון בן חמש עשרה, ועכשיו אני קורא משהו כל כך עצוב וכל כך דרמטי, אז אני לא, אני לא...
00:16:57 יש את הניגון, נו, כתבי חדשות, יש להם ניגון של כתבי חדשות.
00:17:01 זה הזיה.
00:17:01 אני רוצה שאתה ואני נעשה סרטון שאנחנו מראיינים כתבי חדשות ואומרים להם, הטקסט הזה, תקרא את זה עכשיו, שאמרת לפני כמה, תקרא את זה רגיל, תגיד לי מה כתוב פה.
00:17:11 אתמול ראש הממשלה אמר שהוא לא מעוניין להגיע לישיבה.
00:17:14 אוקיי, בוא נשמיע איך אתה אמרת את זה באמת.
00:17:15 אתמול ראש הממשלה הודיע שהוא לא יגיע לישיבה.
00:17:20 תגיד לי, אתה...
00:17:22 אולי זה בקורס כתבים.
00:17:24 אז שיבטלו את קורס הכתבים.
00:17:25 זה הזיה, זה הזיה.
00:17:26 אני לא מצליח...
00:17:26 להבין מה הם אומרים, יש כתבת אחת ספציפית שאני לא זוכר איך קוראים לה, שמדברת ככה ועולה תמיד למעלה.
00:17:33 כולם?
00:17:33 ואני לא מצליח להבין מתי הנקודה, גברת.
00:17:36 חלק מהניגון של הקול שלך הוא להסביר לי איפה המשפט עולה, איפה הוא יורד ואיפה הוא נגמר.
00:17:42 זה אפילו לא רק הטכני, זה האנושי שאתה אומר, אני כאילו, יש לפעמים בוויינט וכזה להקריא את הכתבה אם אתה נוהג.
00:17:49 כן.
00:17:50 וככה, כאילו, מי מדבר?
00:17:53 בצורה הזו.
00:17:53 אפילו צ'אט GPT, כשהוא מדבר, הוא מדבר יותר טוב, הוא מדבר עם עליות, הוא מדבר עם ירידות, הוא מדבר עם נקודה.
00:17:58 אפילו עשו לו, אה...
00:18:00 כן, ואתם לא עושים את זה, למה?
00:18:02 וגם עושים כבר פרודיות, הרי אנחנו לא הראשונים ש...
00:18:04 ברור.
00:18:05 בארץ נהדרת שמחקים כתבים, אז ככה הם מדברים, אבל עדיין זה כאילו נהיה מן הטריידמרק של כתבים בטלוויזיה.
00:18:10 עכשיו, זה בעיקר, זה לא כשהם מדברים אחד עם השני באולפן, זה כשהם עושים כתבה.
00:18:14 אז מישהו צילם את הכתבה, הם עשו את כל התחקיר וזה, ואז הוא יושב באולפן ואומר, יאללה, בוא נתחיל.
00:18:21 אתמול, המקום הזה היה נראה שונה לגמרי.
00:18:24 ממש.
00:18:25 אתה לפני שנייה דיברת כמו בן אדם אמיתי.
00:18:28 אתה שכחת את זה?
00:18:29 זה הזיה בעיניי.
00:18:30 אני חייב לדבר עם כתבים על זה.
00:18:31 אני מת לדעת למה זה ככה.
00:18:32 אולי נעשה משהו.
00:18:34 זה ממש מעניין אותי.
00:18:35 כי הם אנשים אינטליגנטים.
00:18:36 כן.
00:18:36 הם יודעים עברית יותר טוב ממני כנראה.
00:18:38 הם במודעות.
00:18:39 הם יודעים שהם עושים את זה.
00:18:41 מי אמר לך לדבר ככה?
00:18:42 זה לא יותר ברור לאף אחד.
00:18:45 תחשוב שזה מה שהם שמעו מגיל אפס.
00:18:48 אבל הם שמעו יותר איך מדברים כרגיל.
00:18:50 אני גם שמעתי שדרני רדיו, ואני יודע שפודקאסט זה שונה, אבל אני לא מדבר כמו ששדרן רדיו מדבר.
00:18:56 כאילו, אגב, כשיש כתבים שלא עושים את זה, אתה שם לב כמה זה מרענן, פתאום מישהו תופס אותך ומדבר רגיל.
00:19:03 כאילו יש במעט שעושים את זה.
00:19:04 אתה יודע איפה זה הכי גרוע?
00:19:06 בכתבות של כאן.
00:19:09 כשכאן עושים חדשות, זה עולה לי הרבה ביוטיוב, הם מעלים לשם הכל, סבבה, קשת, רשת, זה, עושים משהו שהוא הזיה בעיניי, אבל כבר זה הכל של החדשות.
00:19:20 כאן, הם מנסים לעשות את זה, אבל זה חבר'ה נורא חובבנים.
00:19:25 אז הם עושים את זה עוד יותר גרוע, אז אתה אומר, אני לא מבין את המילים שאת אומרת, גברת, אני לא מבין על מה הכתבה, זה לא משמעות כבר הולכת לאיבוד.
00:19:33 אני חייב לכבות את זה, זה הזיה, זה ממש נורא בעיניי.
00:19:36 צחיק.
00:19:38 אבל אם כבר דיברנו על יום שואה ויום זיכרון, אז לי ולאור היה דיון מעניין, אפרופו יום השואה, שאני מניח שהוא דיון יחסית כבר שחוק, אבל פתאום שמנו לב לזה.
00:19:49 לפער.
00:19:49 אמרנו שזה מעניין.
00:19:50 האם אתם עומדים בצפירה כשאתם לבד?
00:19:53 כן.
00:19:54 ולי ולאור כל אחד היה נורא ברור התשובה.
00:19:56 כן, אתה צחקת עליי.
00:19:58 לא צחקתי עליך.
00:19:59 לא, כי היינו עבדנו, ואמרת, טוב, בוא נרד למטה עוד מעט צפירה.
00:20:03 אמרתי לו, אנחנו יכולים גם להישאר פה, ופשוט תחכה.
00:20:07 אז הוא אמר לי, לא, אבל בוא נלך לעמוד עם כולם.
00:20:09 אמרתי לו, אתה היית עומד אם אתה לבד?
00:20:12 אז אמר לי, כן.
00:20:14 קודם כל תשמור את האוויר שלך בתוך הפאקינג פה שלך.
00:20:18 Keep my wife's name are you can't have man.
00:20:23 אמרתי לעצמי, כן, זה שווה פעה.
00:20:26 כמה, חשבתי שאני הרוב הפעם, לא אתה.
00:20:29 מעניין.
00:20:29 אתה המיעוט לדעתי.
00:20:31 זו שאלה טובה.
00:20:32 כאילו, נעשה סדר, אור לא קם לצפירה אם הוא בבית לבד.
00:20:36 נכון.
00:20:36 אני אעצור את מה שאני עושה, אני אתייחד עם זיכרון השואה.
00:20:40 אבל בישיבה?
00:20:41 אז כבר תעמוד רגע.
00:20:42 מה זה אומר...
00:20:44 רגע, רגע, רגע.
00:20:45 אתה מתפלל לאלוהים כשאתה רוצה שמשהו יקרה?
00:20:49 שאלה שלא הייתי מוכן אליה.
00:20:51 לא יודע, מורכב לי מדי לענות על זה.
00:20:53 אתה עושה דברים...
00:20:55 יש לך, זה מחזיר אותי לפאנל, אתה לא עושה שום דבר כשאף אחד לא נמצא איתך בחדר לשם אנשים שלא נמצאים איתך בחדר, נכון?
00:21:05 אין רציונל בלעמוד כשאתה לבד בחדר.
00:21:08 אני לא מקבל משפטים שמתחילים ואין רציונל.
00:21:10 נכון.
00:21:10 חוץ מפאנל בתוך המוח שאני אומר, אני לא מסוגל להיפטר מזה, אני רוצה להעיף את זה.
00:21:15 אבל אני לא מחפש את הרציונל תמיד, אולי זה גם הבדל בינינו.
00:21:18 כאילו, בוא ניקח כמה צעדים אחורה אמרתי, אמרנו בוא נרד למטה, עבדנו במשרד, אמרנו בוא נרד לרחוב.
00:21:24 כולם יוצאים מהמשרדים שלהם ועומדים ביחד.
00:21:26 כי אצלי, אני מעדיף לעמוד עם כמה שיותר, אם יש טקס יופי, כי אני מרגיש את זה.
00:21:30 זה הטקס.
00:21:31 זה דבר קהילתי, זה דבר שהוא חברתי.
00:21:33 ואת זה אני מבין לגמרי, אני רוצה לעמוד עם כולם, וכולנו עכשיו חולקים איזו אנרגיה.
00:21:38 יש בזה אפילו דבר יפה בעיניי, באמת, בסוף שכנעתי טוב וירדנו לרחוב, נורא אהבתי את המחשבה של אה הוא יוצא מהמשרד שלו.
00:21:45 חד משמעית.
00:21:46 עומדים אנשים שלא מכירים.
00:21:47 מכירים וחולקים את הדקה, לדעתי היום השעה זה שתי דקות, שתי דקות, את ה-120 שניות האלה וחוזרים כל אחד ליום שלו.
00:21:53 מסתכלים רגע אחד על השני, נזכרים במשהו, מעבירים איזה משהו בעיניים.
00:21:58 אני שואל, אתה לבד בבית.
00:21:59 כן, כן.
00:22:01 קודם כל אני משתדל כל שנה לא להיות לבד בזמן הצפירה, שיהיה לי עם מי לעמוד.
00:22:07 כן.
00:22:07 אתה יודע, גם בדרך כלל אני לא יושב בבית ב-10-11 בבוקר, כמו נתי מיום אושר צבא.
00:22:12 יצא לי פשוט כמה פעמים לעבוד בבית בזמן צפירה.
00:22:14 אפשר להגיד לך משהו שיטלטל את עולמך.
00:22:16 אוי ואבוי.
00:22:18 לפני שבע שנים, ב-2018, אני והבת זוג שלי דאז, נרדמנו.
00:22:26 קמנו בתשע בבוקר, שמתי שעון לתשע כי ידעתי שיש צפירה בעשר, והיינו גמורים עייפות והשענודניק לא עבד, נרדמתי וקמנו ברבע לאחת עשרה.
00:22:38 אחרי הצפירה.
00:22:39 אחרי הצפירה.
00:22:40 ואני הייתי בחרדה, הרגשתי רע פעם ראשונה בחיים שלי שאני מפסיד צפירה, ואני...
00:22:45 וזה השלב שהטלטל את עולמך.
00:22:47 עמדת סתם.
00:22:48 אני אמרתי לבת זוג שלי, אנחנו נשמח אם נעמוד ביחד שתי דקות, ב-11 עד 11 שתי דקות, כי אני רוצה לעמוד היום.
00:22:56 אמרתי לך את זה בעבר, ואני הולך לדרוס את כל הדברים היפים שאמרתי מקודם, אבל בתוך תוכחה, מתחבא גבר מזרחי בן 50, שפשוט אנטיתזה לבן אדם שנמצא מולי ברגיל, ואני מקבל את זה, כולנו עשויים ניגודים.
00:23:10 אם יש גלגולי נשמות, אז יש.
00:23:12 אתה היית בסטיון.
00:23:14 הייתי בסטיונר פרסי, יש לי רבע פרסי אגב, הייתי בסטיונר פרסי בירושלים.
00:23:20 אני ממש מרגיש את זה, כי כשאני מדבר עם אנשים, וזה קשור לדיון של קודם, שאף אחד לא יכתוב לי בתגובות עכשיו, התנשאות אשכנזית.
00:23:28 זה להפך, אני אומר פה משהו יותר עמוק, תתחברו אליי, כשאני מדבר עם אנשים יוצאי מזרח, אוקיי, תקראו את זה איך שאתם רוצים, אני מרגיש איזשהו חיבור.
00:23:37 אבולוציוני, נשמתי, אבל אני מבין אותם.
00:23:40 גם אם אני לא מסכים איתם, יש משהו שאני מבין, כמו שאתה לא מסכים לפעמים עם בן משפחה, אבל אתה אוהב אותו ואתה מרגיש חלק ממנו, אבל אני כועס עליו.
00:23:47 אתה דומה לי.
00:23:49 כן, אז כשאני מדבר עם אזרחים מבוגרים ספציפית, אני כאילו מרגיש שישבתי איתם פעם, לא יודע.
00:23:54 אז אני לא מוכן.
00:23:55 אני לא מוכן.
00:23:57 זה לא הגיוני לעמוד, כן?
00:24:00 שאין אף אחד בחדר.
00:24:01 העמידה היא רק לשם הטקס, רק לשם שאנחנו ביחד.
00:24:05 אל תעמוד!
00:24:06 אני לא חושב שזה לא בסדר.
00:24:07 זה אותו דבר בעיניי כמו להתפלל לגשם.
00:24:09 רגע, אני אדייק, זה עוזר, אתה נעשה.
00:24:12 אני אדייק שנייה את מה שאני אומר.
00:24:13 כשאור אומר, אני לא עומד בצפירה לבד, אני לא אומר לו shame on you.
00:24:17 ברור, ברור.
00:24:17 לא אומר, אתה דפוק, אני אומר, אוקיי, בשבילך, חשבתי שלך, לי חשוב לעמוד גם אם אני לבד, אבל אם לך לא, אני מבין את זה.
00:24:26 אני לא אמרתי, זה לא בסדר.
00:24:27 אמרתי, וואו, זה רחוק ממני.
00:24:30 זה אתה פשוט מה שאתה מתאר נשמע כמו אנשים שיצאו מהדת ואמרו פעם אחת אכלתי ביום כיפור ובמש פחדתי שאני אמות.
00:24:39 התיאורים כאלה או גייז דתיים שיוצאים מהארון ופוחדים שיקרה להם משהו כאילו הפרה של איזה סדר קוסמי ואני מקבל טקסים זה בסדר בעיניי יש בזה ערך אבל אני מסרב שטקס יכתיב לי איך אני מרגיש או מה נכון או לא נכון כי טקס זה מה שאני אומר בל.
00:24:58 לי, בא לי בטוב עכשיו לעמוד עם כולם בזה, אני לא עכשיו אעמוד לבד כמו איזה פסיכי, כי זה מה שעושים וזה מה שצריך.
00:25:07 אני מחליט מה עושים ומה צריך.
00:25:09 אני יכול לנסות להביא רציון על הדבר הזה של לעמוד לבד.
00:25:13 זה מעבר לנתק את המחשבה, זה ממש לעשות אקט פיזי שמשנה לך את סדר היום.
00:25:17 זאת אומרת, לא משנה מה אני עושה עכשיו, יש צפירה, אני משנה את התודעה שלי ואני עוצר הכל, עומד.
00:25:25 מזדקף.
00:25:25 אני מתחבר לזה.
00:25:27 עושה משהו שונה לגמרי.
00:25:28 גם אני.
00:25:29 עצם הסירה והמחשבה על סדר היום.
00:25:32 מה ששחר אומר, פתאום זורק אותי למדיטציה.
00:25:35 כשאתה לבד בבית, אתה ספציפית לא, אבל אדם שעושה מדיטציה בבית, לבד עם עצמו, אתה יכול גם להגיד אין בזה רציונל מה אתה עושה.
00:25:42 לא יכול להיות איזשהו טקס של התחברות לעוד מימד.
00:25:44 אבל זו יוזמה שלך.
00:25:46 נכון.
00:25:46 זו יוזמה שלך, אתה אומר, אני רוצה לעשות עכשיו מדיטציה כדי להכניס את עצמי למצב תודעתי אחר שישרת אותי.
00:25:52 כאן מתחילה ספירה ואתה אומר, אה...
00:25:54 הטקס, הם התחילו את הטקס, אני צריך לעמוד, עליי לעמוד.
00:25:58 אבל מי זה הם?
00:25:58 הם זה גם אני, אני מרגיש חלק מזה.
00:26:00 אתה לא אמרת לעצמך, היום יהיה יום שאני רוצה להתחבר בו לזיכרון השואה, אני מפעיל לעצמי צפירה קטנה בטלפון ועומד.
00:26:07 אמרו לך, היום יום השואה, עכשיו תעמוד.
00:26:09 אתה אומר, או, אני צריך לעמוד, ככה אמרו שצריך לעשות.
00:26:11 אבל למה אתה עושה את זה באינטרנציה של עכשיו תעמוד?
00:26:13 אתה עושה את זה נורא אגרסיבי.
00:26:15 אם אנחנו ביחד וכולנו פה, אז אמרנו אנחנו מעוניינים להיות בטקס הזה.
00:26:18 אם אני עכשיו עובד בבית, אתה אומר לי היום יום השואה, לא בא לי עכשיו להיות.
00:26:22 או שתגיד, החליטו לך שיום שבת פעם בשבעה, אולי לא מתאים לי שיום שבת.
00:26:27 ואכן, אני עובד כשאני צריך ביום שבת.
00:26:28 נכון, וזה עוד הבדל בינינו, אני ביום שבת עוצר ונח.
00:26:31 כי את, השאלה אם כי אתה בוחר את זה, או כי זו המוסכמה החברתית.
00:26:35 נוח לי שזה פעם בשבוע, אני רגיל לזה כל החיים.
00:26:39 ברור שלפעמים עדיף לי שמחר יבוא שבת, ולא עוד ארבעה ימים כשאני עייף, אבל אם יש לי כבר צפירה, וכולם במדינה עומדים, אני רוצה להיות חלק מהדבר הזה.
00:26:49 ולא כשנוח לי לעמוד בצפירה וכל אחד יעשה את זה מתי שנוח לו, סתם, אפרופו מה ששחור אומר, גם אם אתה לבד בבית, זה אני מאוד יכול להתחבר.
00:26:56 רגע, מתחבר ליום השואה.
00:26:58 אני פשוט מתחבר לזה בלי העמידה, אלא בעצם זה שאני עוצר את מה שאני עושה וחושב על משהו אחר, עכשיו נתתי את כל תשומת הלב שלי.
00:27:04 כן, אני לא חושב שהעמידה עצמה היא באמת חלוקת הכבוד, זה לא ש...
00:27:08 אתה יכול גם לא לכבד את יום השואה ולעמוד, כאילו, רק כחייבים, אבל העיקר הכוונה, מה שנקרא, אם אתה מרגיש את ה...
00:27:17 pay your respect בדרך ש...
00:27:18 כן.
00:27:18 לא עמידה, אפילו, אתה יודע, לי חשוב לפעמים, אני בטח גם אתה עושה את זה, הרבה אנשים, אני רוצה לראות סרט שואה בערב.
00:27:25 כאילו, אני רוצה איזשהו חיבה, אתה לא עושה את זה?
00:27:28 אני מרגיש שהיה לי הרבה התעסקות שהיא יכול, נקרא לזה, שהיא לא קשורה, ואני לא רוצה שהיום הזה יעבור מעליי.
00:27:34 אז באופן אקטיבי, אז הנה, רות ואני הכנסנו סרט, הכנסנו, זה כמו פעם דיסקים ב-DVD, הכנסנו סרט של יום השואה, זה עניין אחר.
00:27:41 אני לא יכול יותר לראות דברים עצובים, אין לי סבלנות לזה, החיים קשים מדי ואני לא רואה דברים כפויים.
00:27:47 אני מדבר עליו גם לפני 4 שנים, 5 שנים, 10 שנים, לא מאז מה שקרה פה במדינה.
00:27:51 גם לפני 4 שנים, רציתי באותו יום לעשות איזשהו משהו שקשור, זה קצת כמו מנהג בחנוכה, אתה גם, אתה לא איש דתי, אבל נחמד לך לקנר, לזכור שחג, לעשות משהו פורימי ופורים.
00:28:05 אווירה שונה זה כיף, כמו אווירה שיצ'י, אווירת חנוכה.
00:28:07 אז אני חושב שזה מן הסתם מאוד חשוב.
00:28:10 אוקיי, הנה זה דיון מעניין.
00:28:12 היית מבטל את יום השעה מלוח השנה?
00:28:14 לא.
00:28:14 גם אני לא, אני חושב שגם אתה לא.
00:28:16 נכון.
00:28:16 אתה חושב שבטח יש חשיבות וערך ליום הזה בשנה, לזכור מה היה, לזכור ולא לשכוח כמאמר הזה.
00:28:22 נכון.
00:28:23 ולפעמים, אתה יודע, עוד צעד חשוב זה אולי גם להגיד איך זה לא חוזר, מה בנו יכול למנוע את הפעם הבאה.
00:28:32 יש הרבה רקחים שאנחנו צריכים ללמוד מהשואה.
00:28:34 אז אני אומר, מה הפעילות שאתה עושה סביב זה?
00:28:36 יש מישהו שילך לטקס, יש מישהו שילך לזיכרון בסלון, יש מישהו שיראה סרט שואה, קצת כדי באמת להכניס את זה לתודעה יותר ביום הזה.
00:28:45 קיבלנו.
00:28:45 האם אתם עומדים בצפירה אם אין לידכם אף אחד?
00:28:49 מעניין.
00:28:49 ספרו לנו בתגובות.
00:28:50 מעניין באמת.
00:28:55 אתם יודעים ששחר פעם כמעט מת מחציל?
00:28:59 אפשר לפתוח את הפרק עם זה, ואז לחזור כמו בריל.
00:29:04 נושא אחר.
00:29:05 שחר סיפר לנו פה.
00:29:06 שואה בצד, שואה אאוט חציל אין.
00:29:10 שחר סיפר לנו סיפור, היינו בהלם מהסיפור הזה, גם כי למדנו ששחר אלרגי לחציל ברמה שיכולה לסכן את בריאותו וחייו, אבל זה לא הדבר שבאמת הימם אותנו בסיפור.
00:29:23 אתה רוצה אתה לספר?
00:29:24 הסכנה האמיתית היא האנשים שמחזיקים את החציל.
00:29:27 זה לא אקדח, זה מיוחס בו.
00:29:28 כן.
00:29:29 אז קודם כל אני אחדד, זה אלרגיה לסלונאים, שזה...
00:29:32 זה לא נעים.
00:29:33 זה לא נעים בכלל.
00:29:35 יש שם לפרק תכתוב.
00:29:39 זה עגבניות, זה פלפלים וכאלה, אבל חצילים זה ממש מנפח אותי.
00:29:44 חצילים מה?
00:29:45 אה?
00:29:45 סתם, וואי, חלאס לסיפור שלו.
00:29:48 תוריד את זה בלתי.
00:29:49 נורא.
00:29:50 כן, סליחה.
00:29:51 זה יישאר בכוונה.
00:29:52 אז באמת, אני ואוריקי, בת הזוג שלי, היינו ביחד באסותא, לא קרה לנו איזה משהו, ביקרנו מישהו, ועשינו כזה גיחה, אמרנו, טוב, בואי נלך לאכול פלאפל.
00:30:04 עכשיו, נכון שאני אלרגי לחצילים מאוד ברמה שזה מסכן חיים, אבל אני לא אוהב ללכת עם אפיפן.
00:30:09 אפי פן זה המזרק, יש לך?
00:30:10 יש לי אפי פן בבית, אבל אני אוהב ככה לחיות על הקצה.
00:30:14 סחב איתו זה מזרק כזה.
00:30:16 לא, זה מזרק ממש קטן, אבל אני אוהב את הריגושים שבסכנה.
00:30:19 אוקיי.
00:30:20 כל יום הוא בנג'י.
00:30:22 בדיוק.
00:30:23 אז אנחנו לאכול פלאפל, אני אף פעם לא שואל מה יש, כי זה פלאפל.
00:30:27 כן.
00:30:28 אבל אוריקי חשבה, אוקיי, בוא נשאל רגע אם יש בפנים חצילים.
00:30:32 והמוכר אומר לנו, מה פתאום?
00:30:33 אין חצילים, זה פלאפל.
00:30:35 כן.
00:30:36 ואני בא לתת ביס, ואוריקי מתעקשת, היא מכשפה ממש, יש לה תחושות, חבל על הזמן.
00:30:41 והיא מתעקשת והיא אומרת לי, לא, לא, לא, בוא נבדוק רגע, והיא לוקחת לי פלאפל ופותחת אותו.
00:30:45 ברגיל היא תמיד עושה את זה?
00:30:47 היא תמיד תואמת לפניך?
00:30:48 היא עושה את זה כשאנחנו אוכלים במקומות שאנחנו לא מכירים.
00:30:52 רק נבהיר למאזינים ולמאזינות, לא מדובר בפלאפל בפיתה שבוא נראה אם שמו בפיתה חצילים.
00:30:57 לא, הפלאפל.
00:30:58 כדורי הפלאפל.
00:30:59 נכון, היא פותחת את הכדור, ויש שם גוש של חציל.
00:31:01 בתוך הפלאפל.
00:31:03 עכשיו אנחנו...
00:31:05 אנחנו מסתכלים על הבן אדם, אנחנו אומרים לו, תגיד לי מה אתה רציני, אנחנו אמרנו לך שאני סופר אלרגי לדבר הזה, וזה ממש ממש ממש מסוכן, ברמה שהייתי מת לך פה בבאסטה.
00:31:14 זה מעבר לתביעה.
00:31:16 אתה, החיים שלך היו נגמרים עכשיו אם הייתי מת בגלל מה שנתת לי.
00:31:19 ותמשיך לתשובה שלו.
00:31:20 ואז הוא אמר שני דברים, סוף הדרך.
00:31:22 דבר ראשון הוא אמר, סורי, זה המתכון הסודי שלנו, אני לא יכול לומר לך.
00:31:27 ודבר שני, הוא אמר, אז מה קרה?
00:31:28 עשו את הפה ממול, אתם יכולים לעבור, אתה תספיק להגיע.
00:31:31 הוא אמר לעצמו...
00:31:34 בסדר, הוא יספיק לבית חולים, אני לא חושף את המתכון הסודי של הפלאפל שלי.
00:31:39 איזה פסיכי זה.
00:31:40 זה טביעה, לא?
00:31:41 כאילו, זה ברשלנות, לא יודע איך לקרוא לזה.
00:31:44 ברור, ברור שזה סיכון חיים במודע.
00:31:46 זה נורא.
00:31:47 אם הייתי אוכל, זה היה מאוד לא טוב, לא בשבילי ולא בשבילו, מן הסתם, אבל כמובן לא אכלתי.
00:31:52 אני אומר, חוזרים לשם, עושים את אותו דרכי, שאתה עם האפי פן בצד.
00:31:57 אתה אוכל, מתחיל להתנפח, אומר לו, אתה מנפח, כן, זה במתכון הסודי, מזריק לעצמנו.
00:32:03 ומבקש ממנו מיליון שקל.
00:32:04 ומצלמים את זה גם, הם אצלמה נסתיים.
00:32:06 שמע, בוא נסגור לו את העסק.
00:32:08 מה זה מסוכן?
00:32:09 יש פה כמה לבלים.
00:32:10 לבל אחד זה מה אתה דפוק, כאילו מה אתה...
00:32:14 בן אדם שאומר לך שהוא אלרגי ואתה מסתיר את זה כדי לא להגיד את המתכון הסודי.
00:32:19 מי יגנוב את המתכון הסודי של הפלאפל שלך, יא פטן.
00:32:22 וזה הלבל השני.
00:32:23 הלבל השני זה מי שם חציל בפלאפל וחושב לעצמו הברקת.
00:32:27 אני מדהים.
00:32:28 כן, בכדור פלאפל, בבלילה, לשים חצילי.
00:32:32 מה קשור?
00:32:32 למה זה נשמע לי טעים, אני אוהב חצילים.
00:32:34 כנראה שזה קטע כי הסיבה שהלכנו שם, כי היה שם תור.
00:32:37 כאילו אמרנו, אוקיי, פלאפליה שיש בה תור, כנראה יש שם משהו פה טוב.
00:32:40 כאילו כזה.
00:32:41 הם מתאספים סביב מישהו שנפל.
00:32:43 מעניין, לא נתקלתי בחיים בחצילים בתוך כדורים, ואני לא מעוניין גם, אבל...
00:32:49 יש קטע, אבל שכולם מנסים לחדש את הפלאפל שלהם.
00:32:53 פלאפל בטעמים, פלאפל בצבעים, פלאפל עם רק טחינה, בלי טחינה, זה ירוק, זה תימני, אנחנו עושים את זה עם בזיליקום.
00:33:01 ואני בעד, אני כל כך אוהב פלאפל.
00:33:03 היה פלאפל בטעמים כזה מרגיש לי לפני 15 שנה, אבל זה לא תפס.
00:33:07 פלאפל ארבעה טעמים.
00:33:07 מה, זה רשת ענקית?
00:33:09 כן, אבל זה לא תפס.
00:33:10 אתה מרגיש שזה תפס?
00:33:11 תפס אצל דתיים.
00:33:12 ברחובות זה חזק.
00:33:13 כן?
00:33:14 בני ברק זה ענק.
00:33:15 לא, זה קיים, אבל זה לא כזה שאתה מדמיין פלאפל, זה הפלאפל הקלאסי.
00:33:18 נכון.
00:33:19 זה לא איזה פלאפל תרצה.
00:33:21 ואני, דלאפ, דלאפ, דלאפ, פלאפל הוא 86% הפיתה שבה הוא מאוחסן.
00:33:29 הפיתה עצמה.
00:33:29 הפיתה עצמה.
00:33:31 פיתה רכה, נמוכה.
00:33:33 לא מתפרקת.
00:33:35 שמנמנה.
00:33:36 חזקה, איתנה.
00:33:37 איתנה.
00:33:39 זה העושר.
00:33:40 זה אומנות.
00:33:41 זה אומנות.
00:33:43 יפה.
00:33:48 אובכרן, אובכרן, אובכרן, אובכרן.
00:33:50 זה בגרמנית.
00:33:51 אנחנו ממשיכים לפינת המאזינים החדשה שלנו.
00:33:54 משגל חיים.
00:33:56 לייפאק.
00:33:56 אני רואה ש...
00:33:57 ויש לנו מיני חסות.
00:34:00 די, כמה חסויות בפרק אחד?
00:34:02 עוד יותר רוצים שנדחוף את ההסכתים שלהם, אבל עוד פעם, לא עברנו על זה לפני.
00:34:07 אני לא מעוניין, טוב, נו, פשוט תקרא את המילים שנמצאות שם.
00:34:10 פינת המאזינים בחסות ההסכת היחיד שמביא לכם את כל מה שלוהט בעולם הפרנקופילים.
00:34:15 מתכונים של בגט, תמונות יוצאות דופן של מגדל אייפל, ואיזו מילה חדשה כוללת שש אותיות שלא צריך להגות משום מה, וכמובן, למה זה מצחיק לקרוא למונית בפריז מוניק?
00:34:26 אסקט פורמידאברה.
00:34:28 אוקיי, זה מרגיש קצת, קצת בכוח, אבל זה משהו שאני הייתי שומע.
00:34:33 האמת שגם, אתה יודע, לפני נסיעות...
00:34:35 אני אוהב, אני פרנקופיל קטן.
00:34:36 זה כיף שיש אסקט לכל נושא.
00:34:38 אל תצטטו את זה.
00:34:41 אני פרנקופיל קטן, אני סטיקר של סוטה מין.
00:34:44 מאוחר מדי.
00:34:45 אני אוהב את צרפת, בקיצור.
00:34:48 אז אנחנו בפינת המשגל חיים, ואתה יודע, שמעתי את הפרק הקודם עם המשגל חיים הראשון שקיבלנו.
00:34:55 יסמת
00:34:55 והוא אחלה טיפ, פתאום אמרתי בואנה אנחנו נצא פה אולי עוד כמה פרקים עם שק של המלצות איכותיות, זה נחמד.
00:35:03 אני מקווה שמי שיעלה ייתן לנו לייפאק, ה-CC.
00:35:07 אני בולם בדיחות על שק, תמשיך.
00:35:11 כי מהפרק הקודם יצא, אני מחכה לאכול את המלפפון שלך כבר הרבה זמן, שאגב הרבה אנשים כתבו לך.
00:35:17 שזה שום כחול, שזה שום פלוס חומץ.
00:35:19 היו את האנשים שכמו שדיברנו בהתחלה אמרו, אגב תדע, זה שום, הוא עובר איתך מצינות.
00:35:25 ובגלל זה הוא כחול, ומישהו אחד שכתב, כמה קראת יאללה תשחרר זה שום יא טמבל, זה לא עוזר, אנחנו לא מעוניינים בזה.
00:35:33 וגם פתאום, בגלל שאמרת סאק, זה גורם לחשוב כמה מילים מפתיעות יש באנגלית שגם בעברית אומרים אותה.
00:35:38 סאק.
00:35:38 נגיד תעריף.
00:35:40 טרף, כן.
00:35:40 נחשפתי לזה לא מזמן.
00:35:42 זה קטע.
00:35:42 מי איתנו על הקו?
00:35:44 שלום, אני אלחנן.
00:35:46 אלחנן.
00:35:46 אלחנן, מה קורה?
00:35:49 אוי, איזה כיף לשמוע אתכם.
00:35:50 כיף לשמוע אותך.
00:35:52 עוד לפני שתתחיל, ובתנאי שיש לך בדיחה ולייפאק נחמד, אני אספר לך שאתה זוכה בשובר על סך 100 שקלים לאתר של דוב לדעת לקנות איזה משחק שאתה רוצה מהאתר.
00:36:04 כן, זה כיף לאללה, יש להם אחלה משחקים שהם מתרגמים בעצמם ומביאים לארץ ועושים אותם בשפת הקודש, והם חברים והם חמודים, אז תהנה מזה.
00:36:14 מה, בן כמה, מה עושה?
00:36:17 מהיכן?
00:36:19 אז אני בן 26 מירושלים.
00:36:21 אוקיי, עצרו הכל.
00:36:23 אני מורה.
00:36:23 עצרו הכל, הפעלת את קלף ה...
00:36:25 את הטרפקארד של עמרי.
00:36:27 דרכת על המוקש של עמרי.
00:36:30 עצרו הכל.
00:36:30 חבר'ה, לרדת מהפודקאסט, מי שלא מעניין אותו, הפיצוחים שנעשה ירושלים.
00:36:34 תחזרו עוד 6 דקות.
00:36:36 אלחנן, מאיפה אתה בירושלים?
00:36:38 זהו, אז אני לא רוצה לבנות, אני לא ירושלמי במקור, אני גר בירושלים ארבע שנים מעד שהתחתנתי.
00:36:43 אור יצא מהאולפן.
00:36:45 לא כבדיחה.
00:36:46 אתם יודעים שאפשר לראות את המצלמה שלו רגע?
00:36:48 עכשיו תעברו למצלמה של שחר ומתן.
00:36:52 כן, דבר.
00:36:52 אז אתה לא ירושלמי במקור, זה מוריד את השיחה משש דקות לדקה וחצי.
00:36:56 אני לא ירושלמי במקור, אני גר כאן ארבע שנים מאז שהתחתנתי.
00:36:59 איפה?
00:36:59 בירושלים?
00:37:00 אני גר בקריית מנחם.
00:37:01 קריית מנחם, יפה.
00:37:04 אין לי הרבה פיצופים על האזור הזה, אז אור יכול לחזור.
00:37:07 צר לי.
00:37:07 אני אגע לא רחוק מהמפלצת.
00:37:08 תסביר סיפור טוב, תזכה במאתיים שקלים לדוב לדעת.
00:37:13 יפה מאוד, ממש מצצת את השומר הזה.
00:37:17 יאללה, בוא אבואלי הולכים לפגוש אותו.
00:37:20 ניפגש במפלצת, מה עושה בחיים?
00:37:24 אולי פספסת את זה.
00:37:24 אז אני מורה, אני מלמד בישיבה תיכונית במכון לב.
00:37:29 מה אתה מלמד?
00:37:30 מלמד היסטוריה ואזרחות בעיקר.
00:37:33 מעניין מאוד.
00:37:35 ימים קשים ללימודי היסטוריה ואזרחות, כן.
00:37:37 זה שני נושאים, בדיוק.
00:37:39 זה ימים שאתה מלמד אזרחות שביום מן הימים תהיה ההיסטוריה שילמד אותה.
00:37:42 ממש, ממש.
00:37:44 כן, זו באמת תקופה שבה צריך לשנות מדי פעם את המצגות וכזה.
00:37:48 כן.
00:37:48 נכון.
00:37:49 טוב, כבר אין שלוש רשויות, שכחו מזה.
00:37:53 אתה חייב לבטוח בבדיחה.
00:37:59 נכון, אני אפתחתי בדיחה.
00:38:02 אז את הבדיחה שמעתי פעם ראשונה סיפרות ה...
00:38:06 המנהל של הישיבה בטיול השנתי.
00:38:08 אוקיי.
00:38:09 היינו בבניאס, ויש שם איזה מקום של כנסייה, איזה מנזר או משהו, וזה...
00:38:16 בקיצור, זה היה עבודה זרה, הרי.
00:38:20 אז הבדיחה היא בבחינת ליצנות של עבודה זרה.
00:38:25 רב וכומר גרים בשכנות אחד לשני, והם כל יום נוסעים, זה לבית הכנסת וזה לכנסייה, נוסעים באופניים.
00:38:34 נוסעים יחד, הם קצת חזרים, מדברים, יום אחד האופניים של שניהם נעלמים, אינם נמצאים בחצר.
00:38:41 הם קמים בבוקר בלי האופניים, בהלם.
00:38:44 טוב, מתייעצים, מה נעשה, מה נעשה?
00:38:46 טוב, מציע רב, בוא נעשה ככה.
00:38:49 אתה בכנסייה ואני בכנסת, כל אחד מאיתנו, נעבור ונלמד את הקהילה על עשרת הפדרות ונעורר אותם לתשובה, בתקווה שכשהם...
00:39:00 ייזכרו בלא תגנוב, אז ישיבו את האופניים לבעליהם.
00:39:03 אוקיי.
00:39:04 בסדר.
00:39:05 כחלוף שבוע, נפגשים שוב הרב והכומר בדרכם, ושניהם עם אופניים.
00:39:12 אה, איזה קטע, איזה יופי, מה, איך קרה?
00:39:14 בוא תספר.
00:39:16 טוב, מספר הרב, באמת, אני עברתי על כל עשרת הדיברות, הגענו ללא תגנוב, אחד מיהודי הקהילה פרץ דבחי, ועד סוף השיחה החזיר את האופניים.
00:39:25 מה, מה הסיפור שלך?
00:39:27 אומר לו הכומר.
00:39:29 אני התחלתי לעבור על עשרת הדיברות, ואז הגעתי ללא תנעף ונזכרתי איפה שכחתי אותם.
00:39:36 אנחנו עם סגולה, שמכבד את כולם באותה מידה, כל הכבודו, אבל זה מצחיק, זה יצחיק אותי.
00:39:43 דרכה טובה.
00:39:43 כן, זה כמובן בבדיחה, כמובן.
00:39:46 ברור, ברור.
00:39:47 גם לזה הזכיר בדיחה, אבל זה הבעיה עם בדיחות, הן מזכירות בדיחות אחרות.
00:39:51 שאני אספר או שאני אשמור את זה לפעם אחרת?
00:39:54 בחירה שלך.
00:39:55 נעשה את זה קצר.
00:39:57 שני יהודים נפגשים, ומדברים, נפגשו כבר הרבה שנים, ואחד אומר, שני, איך החיים אומר, אחלה, אתה יודע, אני בעסק, יש את העסק, אבל נשרף, נשרף העסק, ועכשיו שלושים שנה עבדתי שם, והלך, איזה באסה, אומר לו, מה היא צריכה?
00:40:17 כן, גם אני, גם אני היה לי עסק שלושים שנה, והייתה רעידת אדמה, והלך לי כל העסק.
00:40:25 הוא אומר לו, באמת?
00:40:26 ומה אתה עשית?
00:40:27 אז אתה יודע מה?
00:40:29 אני עוצר את הבדיחה הזאת עכשיו כי אני מבין שאני לא זוכר איך היא נגמרת.
00:40:34 תשמע, תוך כדי הרגשתי בעיניים שלך שאתה לא יודע לאן אתה הולך.
00:40:37 כי אני הולך לעשות את ההיפוך הלא נכון.
00:40:39 ראיתי בעיניים שלך.
00:40:40 אני זוכר, כתבתי לעצמי את הפאנץ'.
00:40:42 איזה קטע.
00:40:43 אני אומר לך, ראיתי את זה.
00:40:44 כתבתי לעצמי את הפאנץ' ועכשיו אמרתי, עשיתי איזושהי טעות בדרך, אני אגיע לזה בסוף הפרק, אני אספר אותה עוד פעם, מעניין איפה נפלתי.
00:40:50 בפרק הבא, תישארו איתנו דרך אגב.
00:40:51 אני לא הייתי זוכר לתת...
00:40:53 לייפאק.
00:40:55 תן לנו משקל חיים, אלחנן.
00:40:58 אז ככה, אני כמו אור, יש לי כמה כרטיסי אשראי וכל אחד אני רוצה את ההטבות שלו, ואני חבר במועדון בהצבעה, כנס במילואים, ואני גם מורה, ואני בארגון המורים, ויש לי הרבה מאוד מועדוני הטבות.
00:41:11 ולפעמים אתה כבר לא יודע על מה יש לך הטבה, על מה אין לך הטבה, ואתה עוד יותר לא יודע איפה ההטבה הכי משתלמת בין כל מה שמציעים לך.
00:41:20 אז את הבעיה שלי שחווים אותה כל מיני אנשים מכל מיני סוגים, פתרו בעזרת אפליקציה שקוראים לה אפליקציית סיד.
00:41:28 כן, מכיר את זה.
00:41:29 אתה מכיר?
00:41:29 זה מצוין.
00:41:30 איך?
00:41:30 ביד?
00:41:32 פיד, FID.
00:41:34 אבא שלי הכיר לי את זה.
00:41:37 כן, אז אני מקווה שאני מחדש בכל זאת לאור.
00:41:41 אני חידשת, כן.
00:41:42 אז זו אפליקציה, אני, זהו, אז המאזינים לא יודעים, אבל אין לנו זמן להתכונן לשיחה הזאת, אין לנו זמן, גם לפרק הזה, בגלל זה מתחילים בדיחה ולא יודעים איך היא נגמרת.
00:41:54 אני יודע שפיתחו אותה, פיתח אותה מישהו שעושה מילואים, ועושה הרבה מילואים, אז בכלל טוב להיות באפליקציה הזאת, גם לעשות את ה...
00:42:02 אפשר להכניס באפליקציה מועדונים שאתה חבר בהם.
00:42:05 והם אומרים לך...
00:42:06 שזה עד שמונה מועדונים, מי שרוצה יותר, זה תראה שם באמת את הכל, הכל, הכל.
00:42:11 ואז אם הוא מכוון אותך, איזה הטבות יש לך ואיפה הכי משתלם לך.
00:42:15 בדיוק, אם אתה מגיע לחנות, אתה מגיע לפוקס, אתה כותב פוקס בשורת חיפוש, והוא מציע לך בשנייה את כל ההטבות לכל מה שאתה רוצה, וזה באמת, זה נוגע לכל תחום.
00:42:29 אחרי הדבר.
00:42:31 גם קולנוע, והופעות, וזה חסך לי המון.
00:42:35 אני פעם אחת הייתי באופטיקה אלפרים, הייתי קצת משקפיים.
00:42:39 וממש שנייה לפני שבאתי לשלם, אז כתבתי באפליקציה אופטיקה אלפריס, ומסתבר שהיה איזשהו שובר באפליקציה הטבות של סטודנטים, ב-i-student, לא בוחר, 150 שקל ו-110 שקל, משהו כזה.
00:42:56 ואז בשנייה חסכתי 40 שקל, כי חיפשתי כבר, היה חסך לי את ה...
00:43:02 מנוי שנתי שלו הוא פחות 30 שקל.
00:43:04 ואתה אומר שבתוך זה אפשר גם לדוג את העסקים של המילואימניקים, אם אתה רוצה לתמוך בעסקים של מילואימניקים, אז בכלל אפשר כאילו להדגיש את זה?
00:43:14 יש שם קטע קצת, אבל האפליקציה היא עץ מילואימניק.
00:43:19 היא עצמה העסק של מילואימניקים.
00:43:20 הם לוקחים 30 שקל לשנה מנוי שנתי, וזה מצוין.
00:43:23 גם מנוי שנתי בעצם מאפשר לך גם בלי פרסומות וגם לשים כמה מועדונים שאתה רוצה, ואני בלי עין הרע מעורה בכל ה...
00:43:31 אז אם אתם אוהבים את הכסף שלכם, אפליקציה פיד מאוד מומלאת.
00:43:36 נייס.
00:43:37 אני המילואימניק שפיתח אותה ונשמח לקבל את פניכם.
00:43:41 לא סתם, אחלה לייפאק, לא הכרתי, עכשיו אני מכיר, וגם לי יש הרבה מועדונים, אז אני אבדוק את זה.
00:43:48 אני מבין שהתחלתם את ההילולה הגדולה.
00:43:51 בתוך מדיח.
00:43:55 תודה רבה, תהנה מהשובר, שחר ידבר איתך כדי שתוכל להרוויח אותו, ותודה שאני איתך, גם איתך, מאוד אייל חנן, יום טוב, ביי.
00:44:07 ביי, נזכרתי בבדיחה, אני אגיד אותה, אני צריך to read myself, עכשיו אני במתח, שני יהודים נפגשים, אחד שואל את השני, איך הולך?
00:44:16 הוא אומר לו, תקשיב, לא כל כך טוב, היה לי עסק, 30 שנה, התחילה שריפה, הלך כל העסק.
00:44:22 הוא אומר, אוי, ובוא ואומר, כן, אבל לא נורא.
00:44:24 היה לי ביטוח, שילמו לי על הכל, שילמו לי אפילו יותר מזה, עשיתי רווח, הכל בסדר, אני יוצא לפנסיה.
00:44:31 ואה, יופי, כל הכבוד, ומה איתך?
00:44:32 הוא אומר, תשמע, אתה לא תאמין, היה לי עסק, הוא היה מצליח 30 שנה, הייתה רעידת אדמה, הלך הכל, אבל מזל, היה לי ביטוח, קיבלתי את הכסף, עכשיו אני חיי טוב, יוצא לפנסיה, טוב, יאללה, נראה אותך, הולך רעידת אדמה, או נשאר אומר לעצמו.
00:44:48 איך מציתים רעידת אדמה?
00:44:52 נחמד, למה הם יהודים אבל בסיפור?
00:44:54 כי כנראה אנטישמי כתב את זה.
00:44:58 ככה אני מכיר את זה.
00:44:59 יפה, אנחנו רוצים להגיד המון תודה לשחר חיימוביץ', העורך והמפיק הנהדר שלנו, מתן זיגל, טכנאי הקלטה ועורך הסאונד הנפלא שלנו, למשפחת אודיותר, למאזינים ולמאזינות, תודה לאור.
00:45:11 תודה לעומרי.
00:45:12 ואם נשארתם עד השלב הזה של הפרק...
00:45:16 בוא נגיד משהו שקשור לכוס שנשברה.
00:45:19 שבר הכוס באולפן.
00:45:20 שבר הכוס באולפן.
00:45:22 אממ...
00:45:23 כתבו בתגובות.
00:45:25 עד יום.
00:45:30 עוד יותר.
00:45:32 עוד יותר.
00:45:33 יוצרי התוכן של ישראל.
00:45:35 עד יום.