פרק

פרק 103 — אל תצטערו, תשתפרו

לראות במפה

▶️ צפייה בפרק ביוטיוב

תקציר

אור ועמרי חוזרים מהפגרה עם פתיחה שמוקלטת בלייב ועם יום ההולדת החצי-עגול של אור, שנפל בערב יום כיפור. עמרי מספר על כיפור בקיבוץ הגושרים עם רות — השקט, הבומים מעבר לגבול, בית הכנסת המסביר פנים והמאזין שזיהה אותו שם — ועל הספיישל של גל"צ עם בני נוער מהצפון, כולל חדר האוכל הקיבוצי ומיתוס המדשאות. השניים מבשרים שנבחרו לרשימת 40 מתחת ל-40 של דה מרקר. אחד המנחים פותח חשבון נפש: למה האינסטינקט שלו להגיד "לא" (מתוך אירוע דגי הזהב בסדרה בל הבית), דרך הציטוט ההפוך מ-God of War — "don't be sorry, be better" — שנתן לפרק את שמו. עמרי מציג את תיאורית הדמות המצוירת (למה לחיים האמיתיים יש חיכוך שאין במצויר) ואת רעיון אפליקציית העיכובים לתורים אצל הרופא. בפינה החדשה לך תתדיין מתארחת ג'סיקה, סגנית אלופת העולם בדיבייט, לדיבייט על טיפים למלצרים. נפרדים בברכת הדונקי.

נושאים

פינות

דמויות

מיקומים

זיהוי לפי ההקשר

עמרי מספר על הנסיעה עם רות להגושרים ביום כיפור ועל הביקור בבית הכנסת [3:32-8:54]. הוא מבהיר שהנסיעה הייתה עם רות ולא עם המנחה האחר [3:35-3:36]; רות היא אשתו. השיחה על הטלית כוללת גם פנייה בשם עמרי [7:09]. הזיהוי מתייחס למספר החוויה, לא לכל תגובת ביניים.

מקור ההקשר: https://donkey.parametric.co.il/api/transcript/NMvQHfjrNPc

קשור ל

→ הפרק הקודם: פרק 102 — חוויות מהניכרהפרק הבא ←: פרק 104 — התחלנו ללמוד רפואה

לפתוח את "פרק 103 — אל תצטערו, תשתפרו" במפה

תמלול הפרק (אוטומטי, ייתכנו טעויות)

00:00:00 אמרתי במשטרסטים, אבו.

00:00:05 אתן מאזינות ואתם מאזינים למגזין הבוקר בערב.

00:00:11 תוכנית הלייב סתם של אור בוטבול ועמרי הכהן.

00:00:15 למה זה מוקלט?

00:00:15 אנחנו יכולים לעשות את זה כל פעם בלייב ולקבל את ה-flavor of the day.

00:00:19 אתה חושב שאתה יכול לעשות בדיוק אותו דבר?

00:00:22 אתן מאזינות ואתם...

00:00:23 בוא נפעיל את זה ונראה, תעשה בול ביחד.

00:00:26 רגע, לא, תעשה קודם לבד.

00:00:28 אה, אוקיי.

00:00:29 אתן מאזינות ואתן מאזינים למגזין הבוקר בערב.

00:00:33 תוכנית הלייב סתם של אור בוטבול ועמרי הכהן.

00:00:36 אוקיי, זו הייתה ההקלטה, עכשיו תעשה את זה פעם אחת בעצמך.

00:00:38 אני מרגיש שזה קרוב, אבל לא זה, כאילו פיץ' אחד גבוה מדי.

00:00:42 מה זה, נשמע לי בול.

00:00:42 אתה יודע, היו קונספירציות שאתה לא פה באולפן, שאתה, זו הקלטה.

00:00:45 לא, לא, זה אני פה, יש את הרקע.

00:00:49 עכשיו הוא מצולם, כן.

00:00:50 גם בווידאו האחרון אנחנו ממש הראנו אותי יושב פה.

00:00:53 נכון, נכון.

00:00:54 אני מדסטרש או אני חושב שאני מדסטרש?

00:00:58 אוקיי.

00:00:59 מה נשמע, חבר'ה?

00:01:01 מה נשתנה?

00:01:02 תקופת החגים הארורה.

00:01:03 ממש, אני לא יודע מי אוהב את זה, רק אנשים ש...

00:01:06 כאילו, טוב, האמת שבטח אנשים עם ילדים.

00:01:08 מי אוהב את השבת?

00:01:09 אמא ואבא.

00:01:10 סבא וסבתא.

00:01:12 אני?

00:01:13 אתה?

00:01:14 לאט.

00:01:15 לאורצ'י שלנו היה יום הולדת.

00:01:18 מה זה?

00:01:18 טום טום טום טום טום טום טום טום טום.

00:01:21 זה מה יש, זה מה יש, אין לנו...

00:01:25 אוקיי, כן, מחיאות קפיים.

00:01:27 יום הולדת שנפל לצערנו בערב יום כיפור, אבל דווקא טוב.

00:01:30 למה לצערנו?

00:01:31 אני חושב שזו ברכה גדולה מאוד.

00:01:32 שקט.

00:01:33 היה לי שקט, בחיים לא שמעתי שקט כזה מהמרפסת שלי שצופה לאיילון.

00:01:37 אף אחד לא נסע מן הסתם כיום כיפור, אבל גם זה היה נחמד לראות את כולם באים לחלונות בבניין שלנו כדי לראות את הפלא שהוא איילון ריק.

00:01:46 כן.

00:01:47 אנשים על, איך קוראים לזה?

00:01:50 על אופניים.

00:01:50 כן.

00:01:52 הדבר היחיד שמדי פעם הפריע את השלווה היה פאקינג אמבולנס.

00:01:57 שביום האחד בשנה שאין, ברור לי שאין לו תחרות, אף אחד לא הולך ל...

00:02:02 כן.

00:02:02 למה אתה צריך לעשות...

00:02:05 כשאתה חוצה את הפריים של חיי?

00:02:08 אולי כדי להתריע לרוכבי אופניים.

00:02:10 אז אולי תיסע, ואם אתה רואה רוכבי אופניים, אתה יעשה מ...

00:02:13 כן.

00:02:13 מ...

00:02:13 מ...

00:02:14 מ...

00:02:14 מ...

00:02:14 מ...

00:02:15 מ...

00:02:15 מ...

00:02:15 מ...

00:02:15 מ...

00:02:16 יש לך עיניים בראש, נכון?

00:02:16 אתה לא צריך להפחיד את כל מי שמסביבך, גם אנשים יושבים בבית, לא יודע מה, נהנים מהשקט, עושים חשבון נפש, מה אתה עובר עם הרעש הזה?

00:02:26 בשביל איזה צורך, חוץ מלספק איזה משהו פנימי בכלל של תראו איזה תותח אני, אני עובד ביום כיפור ואני מציל חיים עכשיו, די כבר, עכשיו מישהו יכתוב לנו, הם חייבים, ברגע שיש להם מישהו במאחור של הרכב, הם חייבים.

00:02:38 זה החוק, יכול להיות.

00:02:39 אז הטיעון שלי הופך להיות, בוא נשנה את החוק הזה דחוף, כי זה חוק נוראי.

00:02:44 שחר בא לאולפנה ממוגה לאור, חמוד הכין לעוגה.

00:02:47 עוגת גבינה, עוד לא הספקנו לטעום אותו, אמר, אני מקווה שזה טעים.

00:02:50 כן, אין לנו מושג.

00:02:52 איך זה יכול להיות לא טעים?

00:02:53 שמת מלח במקום סוכר?

00:02:54 לא, לא.

00:02:55 קודם כל אורי.

00:02:56 ריקי חינז, זה כבר מעלה את הסיפורים שזה יהיה ממש ממש טוב.

00:02:59 זה לא שעה, אבל בסדר, אנחנו לא יודעים.

00:03:02 אנחנו ניתם ברגע שנסיים.

00:03:04 אז היה לך יום הולדת שקטה, שקט.

00:03:07 כן, זה מוזר שיום הולדת זה זכר.

00:03:08 זה יום.

00:03:09 כן.

00:03:10 אבל כן, שקט וצ'יל, וקיבלתי דברים יפים ונחמדים, ונהנתי.

00:03:15 עכשיו אני בגיל חצי עגול.

00:03:18 אתמול היינו בהקרנה של מועדון הסרט של דונקי, מודונקי, ומישהי הביאה לך שקית קוקוס.

00:03:23 שק ענק של...

00:03:25 שקוקוס.

00:03:26 של חטיף קוקוס ורוד.

00:03:27 לכבוד היום הולדת.

00:03:28 כן, היא יודעת את הדרך לליבי, של ממתקי קוקוס.

00:03:32 אנחנו נסענו ביום כיפור לקיבוץ הגושרים, וזה פשוט...

00:03:35 לא אנחנו.

00:03:36 אירות ואני לא, הזוגיות השנייה שלי.

00:03:40 וזה פשוט מקום מדהים.

00:03:43 מדהים ושקט.

00:03:44 מאוד רחוק.

00:03:44 כל כך צפוני, אין צפון מזה.

00:03:45 הבא זה צור, אני יודע מה הבא טוב.

00:03:48 למה זה לא ברמת הגולן?

00:03:50 זה גליל עליון, זה...

00:03:52 אבל יש לך עוד את סוריה לעלות אליה.

00:03:54 זה ליד דפנה.

00:03:55 לא, זה ליד דפנה.

00:03:56 זה דן, ולבנון.

00:03:57 זה מטר מלבנון.

00:03:58 כן, ליד דן.

00:03:59 אין צפונה וזה אולי מטולה יותר צפוני, אם צריך לבדוק.

00:04:02 אבל זה צפוני מקירת שמונה.

00:04:04 וואו, כן, זה מאוד צפון.

00:04:06 זה היה כל כך...

00:04:06 זה צפון מפוקפק.

00:04:08 אתה יודע, כשאתה נמצא שם, אתה אומר, אני בטוח עכשיו...

00:04:10 שמע, אמרתי לך, היו בומים כל כמה שעות.

00:04:13 תושבי הצפון פשוט התרגלו לזה שיש בומים מלבנון שחיל האוויר שם תוקף כנראה או משהו, וזה...

00:04:17 לא יודע אם הם התרגלו, נראה לי שבעל כורחם.

00:04:20 תרגלו במרכאות, אבל אתה יודע, אני בהתחלה נבהלתי מזה וכזה אמרו לי, כן, יש פה בומים.

00:04:25 וגם אז כשעשינו את הספיישל בגל"צ, הילדים אמרו לנו את זה.

00:04:27 כל הזמן יש פה.

00:04:29 זה נורא, במיוחד בלילה זה לא נעים.

00:04:31 אתה כאילו אומר, אני צריך ללכת למקלט, זה האינסטינקט שלך.

00:04:34 בומים כמובן לא של יריות, של פיצוץ.

00:04:36 של פיגוזים.

00:04:38 אבל חוץ מזה, הצפון מדהים, הוא ריק, לא יודע, אולי בגלל זה, אבל אנשים מפחדים, אבל סול הצפון, יש כאילו מה, יש שם שקט, כאילו, זה אחד המקומות כן הבטוחים, אני הרגשתי.

00:04:50 פגשתי בארץ עכשיו, יש שם צה"ל בתוך לבנון, וצה"ל על הגבול, אבל...

00:04:54 הם יעשו לכם מחיר פצצה, אף אחד לא בא לשם, הם נואשים, לכו תקרעו אותם.

00:04:57 שאלה, אתה צוחק, אבל...

00:05:00 הייתי שם ב...

00:05:01 משוועים לטראפיק.

00:05:02 אמרו לנו, כן, אין פה עסקים, אין פה איזה ביזנס, צריך...

00:05:05 זה באמת קלישה, אבל זה חשוב לחזק את הצפון, כי המדינה לא תעשה את זה, אז אולי אנחנו יכולים לתת להם קצת כסף בתמורה למשהו.

00:05:14 כל כך יפה שם, ממש.

00:05:15 כסף בתמורה כיפי.

00:05:16 הייתי בערב כיפור, כזה התלבטנו מה לעשות.

00:05:20 אני לא זוכר הרבה פעמים שהייתי בכיפור, לא בבית שלי, כאילו, רגשתי, הייתי אורח איפשהו, ורצינו טיפה אווירת יום כיפור, כי היינו, אתה לבד בקיבוץ, התלבטנו, אמרנו, נעשה סיבוב ברגל.

00:05:30 זה מקום שגם ככה הוא כל יום כמו יום כיפור, זה לא מרגיש מיוחד.

00:05:33 איזה שקט פה בכיפור.

00:05:35 אתה אומר להם, מה אתם עושים כאן בכיפור?

00:05:37 אה, היום זה יום כיפור?

00:05:38 אנחנו לא...

00:05:39 חשבתי היום יום רביעי, אני לא יודע.

00:05:42 ממש, אותו שקט כל הזמן, רק שבאמת, כמה שזה גם קלישאתי, נכון?

00:05:45 ציוצי ציפורים, ככה זה, אתה שומע ציפורים ואת הנחל זורם.

00:05:50 איזה רעש לבן, האם אתה כל כך אוהב את זה?

00:05:52 פשוט מים זורמים.

00:05:54 אז אמרנו, נעשה טיול בקיבוץ, והלכנו לבית הכנסת שלהם, בשביל שיהיה קצת אווירה.

00:05:59 הלכנו להסתובב שם, ולא...

00:06:01 להסתובב שם.

00:06:02 כן, תדע.

00:06:03 איך הולכים להתפלל שם?

00:06:03 אז כולם נכנסו, אתה יודע, זה קיבוץ, כולם מכירים את כולם פחות או יותר.

00:06:08 אף אחד לא הולך לבית הכנסת.

00:06:09 בדיוק.

00:06:09 ודווקא, חילקו חזיר בכניסה.

00:06:12 היה מלא.

00:06:14 היה מלא, הופתעתי מאוד.

00:06:16 היהדות זה יכול להיות אחלה כשלא דוחפים לך אותה לגרון, כשזה חבורת חבר'ה ואומרים, היי, בוא נהנה מיום אחד שאנחנו מכבדים אחד את השני, ושואלים איזה אנשים היינו השנה.

00:06:27 והייתה אווירה טובה כזאת, זה זרק אותי, כשהייתי ילד הייתי הולך עם אבא שלי בכיפור, בטח גם בתור ילד, לא?

00:06:33 אני חושב שהלכתי פעם אחת, שהוא מין אמר כזה, אני אבא לילד, אני צריך לתת לו.

00:06:37 פעם אחת להראות לו.

00:06:38 הוא ישראלי ואנחנו יהודים, נראה לי הוא צריך לדעת את זה פעם אחת, והפסקנו עם זה.

00:06:44 הייתי מאוד מבויש, כי הרגשתי זר, ואני גם ככה לא פרקטיסינג יהדות.

00:06:48 אני לא מרגיש בבית, בבית כנסת.

00:06:50 היה בכניסה כיפות כזה לחילונים שאין להם, שמתי.

00:06:54 היה גם טליתות, אבל הרגיש לי צעד אחד יותר מדי.

00:06:57 אז פשוט עמדתי בכניסה...

00:06:58 וואי, אני לא יודע איך להשתמש בטלית.

00:07:00 לא התעטפת בטלית?

00:07:01 מעולם לא, אני לא יודע איך...

00:07:03 בבר מצווה שלך.

00:07:04 לא.

00:07:04 לא עשית?

00:07:05 לא.

00:07:05 אני אראה לך אחר כך.

00:07:07 יש לי חיים שלך פה?

00:07:08 לא פה, יש לי בבית.

00:07:09 רקום עליה, עומרי המלך?

00:07:11 לא המלך, יש איזה ציטוט מתהילים או משהו.

00:07:15 והיא סגולה, אני זוכר שבחרתי עם פסים סגולים, פשוט מיוחדים.

00:07:19 סגולה, חיים ארוכים.

00:07:20 יפה.

00:07:22 ועמדתי בכניסה, וגם הקלישאה, אבל היא נכונה, היא נכונה של...

00:07:26 הם היו כל כך מסבירי פנים, והוא אומר לי, מישהו בא אליי, אמר לי, בוא, אחי, בוא, כנס, למה אתה עומד בכניסה?

00:07:31 בוא, נתן לי סידור.

00:07:33 אני יודע שאותך לפעמים זה דוחה בקטע מיסיונרי, אבל...

00:07:37 זה תלוי איך הבן אדם, הוא לא דחף אותי לדת, באתי כאילו לראות את העולם שלי, אתה מוזמן, אתה לא חייב, כאילו, תעשה מה שאתה רוצה אחר כך.

00:07:45 הרגיש לי כמו הכנסת אורחים, לא עכשיו שטיפת מוח, היא אומרת, בוא שב, תיקח כיסא.

00:07:50 זה מרגיש לי כמו שהתייחסו אליך כשהיינו בדרקוניקון והלכנו לראות איך משחקים במשחקים,, אתה רוצה גם לנסות, אני אסביר לך על המשחק, אף אחד לא אמר לך, שב, אתה חייב לזה, level 5, אתה רוצה לנסות, אתה לא חייב להישאר פה אחר כך, לי זה נחמד, אם אתה רוצה, זה גם דאטה.

00:08:07 האלוהים שלהם פשוט אחר.

00:08:08 והם היו מאוד מאוד נחמדים וחמודים שם בגושרים.

00:08:12 ואז קרה לי מה שלפעמים התחיל לקרות לנו מאז שדונקי יצא, שכזה ישבתי שם ואמרתי, טוב, אני בקצה העולם, אף אחד לא מכיר אותי, אני כאילו, פחות מסתכלים עליי וזה, שזה גם תחושה נחמדה.

00:08:25 ואז יום אחרי כיפור, מישהו שמחל ידע בהישג, ראיתי אותך בבית כנסת שלנו בגושרים, רציתי לקום, היינו באמצע כל נדריל, אז לא ניגשתי, אבל אני רוצה להגיד לך, כל הכבוד שבאת ושתגיד בפודקאסט שאנחנו...

00:08:37 צמאים לעסקים בצפון, כאילו שאפשר לבוא לבקר בגושרים, ולא מסוכם פה ותבואו, אז הנה, אני אומר למי ששייך לי, יודע...

00:08:43 הם צמאים לעסקים בצפון?

00:08:45 הם בצפון בעצמם.

00:08:46 אין עסקים.

00:08:46 למה אתם כל כך צמאים?

00:08:47 לכו תצמכו בעצמכם.

00:08:49 גם יש נחל.

00:08:50 וגם יש נחל.

00:08:51 נחל מדהים שם.

00:08:53 שלא תהיו צמאים.

00:08:54 אך עצבני.

00:08:54 זהו, זה מה שאנחנו עשינו בכיפור.

00:08:56 אה, ולא סיפרנו.

00:08:58 נו.

00:08:59 הסיפור היום המצחיק.

00:09:00 אור ואני עשינו ספיישל בגל"צ בראש השנה.

00:09:02 נסענו עם גל"צ לאיזה ספיישל לכבוד החג, לדבר עם בני נוער שגרים בצפון.

00:09:07 על איך הייתה השנה המזעזעת האחרונה.

00:09:10 טובי בנינו, קווייט ליטרלי.

00:09:12 נוער מדהים, ממש.

00:09:13 וואו, אנשים שמדהים, והם רוצים ללכת לקרבים בצבא, חקלאים וזה.

00:09:18 אתם יכולים לראות את זה, זה ביוטיוב של גל"צ.

00:09:20 ואנחנו בקולאב עם זה, אז נראה לי שגם חלקנו אפשר לראות את זה.

00:09:22 נכון.

00:09:24 אז היה איזה הפסקת אוכל, אז הם הכניסו אותנו לארוחת צהריים בקיבוץ.

00:09:27 וואו, איזה כיף.

00:09:28 אני רוצה להגיד שזה היה בר-עם, אני מקווה שאני לא טועה.

00:09:31 כן.

00:09:32 וישבנו בחדר אוכל, היה כיף קיופק, אכלנו בחדר אוכל של קיבוץ, פצצה.

00:09:35 מיד אני...

00:09:37 ועליתי על רעיון עסקי, אמרתי לו, אומרי, כמה אתה משלם מנוי בחודש?

00:09:41 מנוי, זה לא one time.

00:09:43 אני שואל אותך, שחר, מנוי, שאתה יכול לרדת מתחת לאיפה שאתה עובד, לחדר אוכל, כמו של קיבוץ.

00:09:49 עם מלא אוכל, אתה תיקח כמה שאתה רוצה, תיקח מה שאתה רוצה, יושבים כזה בשולחנות ארוכים, כל יום זה ארוחת צהריים שלך, רק ארוחת צהריים, כמה אתה משלם?

00:09:57 2,000 שקלים, אני חושב.

00:09:58 2,000 שקלים בחודש, כן, יש מצב.

00:10:00 משהו כזה.

00:10:01 אני גם הייתי שם את זה, תקשיב, כסף על הרצפה, כן, אבל תיקח כמה שאתה רוצה.

00:10:06 אז זה יוצא משהו כמו...

00:10:07 זה יוצא הרבה, זה 100 שקל לארוחה, זה 20 ימי עבודה בחודש.

00:10:10 כן, אנחנו הארכנו את זה ב-1000 שקל לחודש.

00:10:13 נגיד 1500.

00:10:14 אה, לא, אני לקחתי גם שישי שבת, חבר'ה.

00:10:16 לא, אתה בא במיוחד.

00:10:17 רק לימי עבודה.

00:10:19 קיצור, ישבנו שם, ואני כל פעם שאני בקיבוץ, אני אוהב להטריח את הסובבים עם פאנפקציה של קיבוצים, שאני בכלל מכיר מידידינו, אוהד וובר.

00:10:28 הוא אמר לי שהוא בעצם בגלגול הקודם היה קיבוצניק יש לו, אבל קיבוצים, הוא סיפר לי איך בונים מדשאות בקיבוצים.

00:10:35 לפי איזה פרמטר בונים מדשאה בקיבוץ, אז המיתוס מספר שכשחבר קיבוץ עובר בצד אחד של הדשא וחבר קיבוץ אחר עובד בעבר השני של המדשאה, הם יכולים עדיין לזהות אחד את השני בפנים.

00:10:48 זה איזושהי אמת מידה לגודל של המדשאה.

00:10:51 זה איזה קילומטר של מדשאה מאפשר לך.

00:10:53 לזהות פנים?

00:10:55 מה, אתה לא מזהה פנים מ-500 מטר נגיד?

00:10:59 גם המבוגרים של הקיבוץ.

00:11:00 שאלה טובה.

00:11:02 לא יודע, בוא נחשוב על אמת מידה של 500 מטר.

00:11:04 אם אתה רואה מישהו שאתה מכיר, נגיד פה, אנחנו ביצחק שדה.

00:11:07 אנחנו בבלומפילד, אוקיי?

00:11:08 באיצטדיון?

00:11:09 ברוחבי שלו, לא באורכי שלו.

00:11:11 אוקיי.

00:11:11 אני אז איזהה אותך.

00:11:12 120 מטר.

00:11:13 מהצד השני של האיצטדיון?

00:11:15 אותי ספציפית אולי, אבל בקיבוץ יש אלף איש.

00:11:18 בקיבוץ, בקיבוץ, מה זה אלף איש?

00:11:20 אלף איש זה המשפחה שלך, אתה תזהה את בן דוד שלך.

00:11:23 אלף איש זה המשפחה שלך?

00:11:25 אלף איש, אתה מכיר?

00:11:27 בישוב כזה, כאילו קיבוץ כזה קטן, אתה מכיר אותם כמו שאתה מכיר, לא יודע, מה, את שחר?

00:11:31 לא, מכירים טוב, אבל...

00:11:32 לזהות בפנים.

00:11:33 לזהות זה לא להגיד את כל קורות חייו.

00:11:36 נראה לי זה יותר אימרה כזאת בקטע של לעשות המדשאה הגדולה, אבל לא רחוקה מדי, בקטע של הקהילה עדיין יהיה קרוב.

00:11:42 200 מטר רוחב?

00:11:44 נשמע לי המון.

00:11:45 באמת?

00:11:46 200 מטר זה המון?

00:11:47 אולי אני לא טוב בהערכת מושקים, זה גם סביר.

00:11:49 אולי בין 50 ל-100.

00:11:51 אז אנחנו יושבים בחדר האוכל ואני הוא כבר מכיר את הסיפור הזה, אני סיפרתי את זה לאור, אז אנחנו יושבים בקיבוצניקים בחדר האוכל, אני אומר, אתם יודעים איך בונים מדשאה בקיבוץ, בלה בלה בלה ככה.

00:12:00 ואז...

00:12:01 במקרה שאני מספר, עוברה לידי אישה, בת איזה 50, והיא אומרת...

00:12:04 וכולם עושים לעומרי, ששש, תפסיק לדבר, תפסיק לדבר עכשיו.

00:12:07 והיא אומרת לי, מה, מה אמרת?

00:12:08 ואז אמרתי את זה שוב, והיא אמרה, תאמין לי, בונים פה מדשאות לפי איך אפשר לא לזהות את הבן אדם והולכת.

00:12:14 ואז אמרתי לבני נוער, מה, מי זאת?

00:12:17 אז היא אמרה, היא אדריכלית גנים של הקיבוץ, היא בונה את המדשאות.

00:12:22 מה הסיכוי שהיא חלפה ליד הסיפור שלי?

00:12:23 ואז אמרנו לו, למה אתם משתיקים את עומרי?

00:12:26 הוא הסתכסך איתה לפני כמה זמן הוא הלך לה על הדשא.

00:12:31 הילדים.

00:12:31 אמרנו, אתם חיים בסדרה, אתם בסדרה של ניקולודיאון, איזה סכסוכי קיבוץ, זה מה שקורה פה?

00:12:39 אז זה היה קיבוץ הגושרים וזה היה כיפור, אבל אנחנו רוצים לספר על אירוע משמח שקורה היום, אני מקווה שהוא קורה היום או מחר.

00:12:47 תשמע, הם ביקשו מאיתנו אישור להעלות את זה היום.

00:12:50 אם זה לא קורה היום, אז זה יקרה ב-25 שנה.

00:12:53 כי אמרו לנו לשמור את זה בסוד.

00:12:53 נכון, אבל אם זה עולה, אז זה כבר חודשיים.

00:12:56 ביוני או יולי בישרו לנו שאנחנו נבחרנו לרשימה של 40 מתחת ל-40 של דה מרקר.

00:13:01 מחיאות כפיים.

00:13:02 לא צריך, לא.

00:13:05 זה ה-40 האחרים שלא נבחרו, הם מעל 40 והם מוחאים לנו כפיים.

00:13:10 אז זה מאוד שימח אותנו ומאוד ריגש אותנו, אז אני רוצה להגיד שזה קורה היום, זה אמור לצאת בערב סוכות, שזה מחר.

00:13:14 נכון, היום אמור לעלות איזה וידאו.

00:13:16 וידאו.

00:13:17 שצילמו אותנו כזה, כי הכל היום זה לא רק, אם יש כתבה, בעצם צריך להוסיף לה גם וידאו שלהם.

00:13:21 נכון.

00:13:22 איפה אתם רואים את עצמכם?

00:13:23 לדעתי לא נתנו שם תשובה רצינית אמיתית אחת.

00:13:25 כי אני אף פעם לא יודע לענות על השאלה הזאת, איפה אנחנו רואים את עצמכם בעוד עשר שנים?

00:13:28 לא יודע, דבר איתי עוד עשר שנים, אני אגיד לך.

00:13:31 זה רשימת, השם המלא זה רשימת הארבעים המבטיחים מתחת לגיל ארבעים, שזה...

00:13:37 אתה עוד לא דבר, אבל נראה לנו שתהיה דבר, אתה מבטיח.

00:13:41 מה מרים עליך?

00:13:42 אני תמיד רציתי להיבחר לרשימה כזאת, כדי שבציטוט להגיד, אני מבטיח לקיים.

00:13:48 לא יודע, זה כזה מהדברים שבמקלחת אתה זוכה בפרס ואתה מקבל, זה הנאום שלך?

00:13:52 זה היה הנאום שלי במקלחת ל...

00:13:55 משפט של פוליטיקאי קצת.

00:13:56 כזה, בקטע של בדיחה.

00:13:58 ואז זה קרה, מה שבדרך כלל לא קורה כשאתה מקבל פרסים במקלחת.

00:14:04 ושכחתי להגיד את זה.

00:14:06 שכחתי, זה נעלם לי מהמוח.

00:14:08 הנה, תוסיף את זה עכשיו.

00:14:10 אנחנו מבטיחים לקיים.

00:14:11 מקווי שזה קורה, שלא נמצא מפגרים.

00:14:15 אבל בסדר, בואו נמשיך.

00:14:20 כאילו אמרתי מפגרים והתחרטתי שמאתי מפגרים.

00:14:22 כן, בשנייה שאמרת את זה.

00:14:23 בשנייה שאמרתי את זה.

00:14:25 אבל בסדר, בסדר.

00:14:26 אבל זה כבר שגור בפה מימי, מקדמת דנא, וזה לא הכוונה כמובן לגור.

00:14:30 נכון.

00:14:30 זה כאילו, נראה שהם...

00:14:31 איבדנו הרבה מילים טובות ככה.

00:14:33 אז אני מחליף את מפגרים לסתומים.

00:14:35 בסדר?

00:14:36 אתה מעליב כמה אנשים סתומים.

00:14:39 אתה מעליב את כל קהילת המבקבקים של ישראל.

00:14:44 אתה רוצה לספר לנו איך קונים דגים אצל חרדים?

00:14:48 וואו, זה לא מה שכתוב.

00:14:49 אני אסביר לכם מה קרה כרגע.

00:14:51 כן.

00:14:52 אין לי...

00:14:52 הטלפון שלי מצלמת שחר, אז אין לי את הליינאפ.

00:14:55 אז אומרים, מנסה לרמוז.

00:14:58 לרמוז אותי על מה הנושא הבא בליינאפ, אבל אני כתבתי את זה, אז אני לא מבין על מה אני מדבר.

00:15:04 סתם, זה נושא שרציתי...

00:15:05 זה לפתוח איתך הרבה זמן, פשוט הוא לאט לאט יצא מרלוונטיות, אבל בעצם הוא תמיד רלוונטי.

00:15:12 סתם משהו שרציתי להעלות.

00:15:14 ישנו את הסדרה "בל הבית", שבה אנחנו מגיעים לאנשים הביתה, ואנחנו שואלים אותם שאלות על הבית שלהם, זה שעשועון.

00:15:22 ופרק שעוד לא יצא, באנו ל...

00:15:24 אני אנסה לא לעשות ספוילרים, אבל באנו לבית של זוג, וכשאנחנו מגיעים, אנחנו מגרשים אותם מהבית, כדי שנוכל לסייר בו ולהכביל להם דברים ולעשות שאלות על הבית שלהם, אז הוצאנו אותם מהבית.

00:15:39 ואז עולים רעיונות, אולי נשאל אותם שאלות על הספרים האלה, או על הארון הזה, או על התמונה של הבן שלהם, או משהו כזה.

00:15:48 אני אעשה ספוילר קטן בשביל הסיפור.

00:15:51 לאחד הזוגות היה אקווריום קטן עם שני דגי זהב.

00:15:57 ועמרי אמר, כאילו נדלקו לו העיניים, הוא אמר, יואו, יש לי רעיון גדול, בואו נחליף להם את הדגים, לדגים אחרים.

00:16:04 עכשיו, שימו בצד רגע אם זה רעיון טוב או לא, או איך עושים את זה לוגיסטית, יש לנו זמן, אין לנו זמן, נדבר על כל הדברים האלה.

00:16:10 מיד אמרתי לו, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

00:16:13 והוא כאילו נלקח אחורה, הוא אמר, רגע, תחשוב על זה רגע, למה אתה ישר אומר, כאילו, תחשוב על זה.

00:16:20 עכשיו, חשבתי על זה, וזה עדיין היה רעיון בעייתי מבחינתי, אבל פתרנו את זה, הוספנו דגים במקום להוציא את האחרים, וכאילו, ואמרנו, אנחנו יכולים לזהות אותם, נוציא את האחרים, זה הכל בסדר, כאילו, תחשוב על זה שנייה, אם זה לא רעיון טוב, אז נגיד שזה לא רעיון טוב.

00:16:34 וממש נשאר איתי המבט הזה שיצא לעומרי של כאילו, למה אתה קופץ עליי אם לא?

00:16:39 למה הדבר הראשון שאתה אומר זה לא?

00:16:43 עומרי לא מטומטם, אם הייתי חושב שעומרי מטומטם, לא הייתי עובד איתו.

00:16:47 סתום.

00:16:48 מפגר ספציפית במקרה שלך.

00:16:51 לא הייתי מעביר איתו כ-85% מהחיים שלי.

00:16:56 כאילו, למה האינסטינקט שלך, בן אדם שאתה אמור לסמוך עליו מאוד, זה להגיד לא?

00:17:02 וזה ביאס אותי בעצמי, כאילו זה הלך איתי אחר כך כמה ימים כי אמרתי לעצמי, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה, האינסטינקט שלך להישמר מדברים לא צריך לבוא על חשבונם של אחרים, כאילו אם יש לך אישו מול עצמך אז תפתור אותו, אבל זה לא צריך לבוא כדי לכבות אחרים, במיוחד לא מישהו שאכפת לך ממנו, אם אתה עושה את זה לאומרי, למי עוד אתה אומר לא במקום רגע לחשוב על ההצעה שלו, כאילו תן קרדיט לאנשים מסביבך, שאם אתה רוצה לשמור אותה מסביבך, אז ש...

00:17:35 אז שהרעיונות שלהם אולי טובים, בחיים אל תתחיל משפט בלא.

00:17:38 תתחיל משפט באולי, תתחיל משפט ב...

00:17:41 יש לי איזה אינסטינקט ללא, אבל בוא תסיים לפרט, ואז גם אם זה לא בעיניי, אני אסביר לך למה לא, ונמצא את האמצע בינינו, כאילו תהיה בן אדם.

00:17:52 אז חשבתי על זה כמה ימים, וכזה ניסיתי לאבחן את עצמי במתי קופץ לי הלא הזה וזה, ודבר נוסף שקפץ לי זה איזה ציטוט ממשחק.

00:18:01 ואני מאוד מאמין, קודם כל אני מאמין שמשחקים הם אומנות, כי הם משלבים הרבה אומנויות בתוכם, ואני מאוד מאמין שאנחנו כל הזמן סופגים אומנות מכל מקום.

00:18:14 גם אנחנו לא אנשים שאוהבים אומנות, אנחנו סופגים מוזיקה שאנחנו אוהבים וסרטים שאנחנו אוהבים, ואם נתקע לך משהו בראש, זה בעצם הדרך של המוח שלך להגיד לך, זה נגע בי, זה הדהד בי משהו.

00:18:30 ‫כי שנינו...

00:18:31 יכולים לראות את אותו סרט, ואני לא אזכור את כל ההתחלה שלו, ואתה לא תזכור את כל הסוף שלו, אבל משהו ייזכר לנו, וזה יהיה דברים שונים, וזה כי אנחנו אנשים שונים, והדברים האלה התאימו לאיזה צורה באנו.

00:18:42 ומה שנורא קפץ לי זה ציטוט מתוך God of War, שזה לא עבד שם.

00:18:49 במשחק הראשון זה אבא ובן, והבן הוא צעיר, והאבא הוא הרבה יותר מבוגר ממנו וגם מאוד מנוסה והוא מאוד קשוח כזה, והבן כל הזמן עושה טעויות, הוא רוצה להיות כמו אבא שלו, רוצה להיות

00:19:01 טוב יותר, שזה מה שיפה בסיפור הזה, כמו בסיפורים טובים, גם האבא, הם שניהם רוצים את אותו הדבר, הם רוצים להיות טובים יותר ממי שהם עכשיו, והם לא מצליחים, הם לא מצליחים להשתנות.

00:19:12 והאבא ויתר, הוא אומר, אני לא יכול להשתנות, אני מפלצת, אני תמיד אהיה מפלצת, ואני גם לא אהיה אבא טוב.

00:19:18 אבל הילד לא יודע שאי אפשר להשתנות, הוא רוצה להשתנות.

00:19:22 אז הוא כל הזמן אומר סליחה, כל הזמן אומר סורי, סורי, סורי, סורי, סורי, והאבא כל הזמן אומר לו, don't be sorry, be better, שזה משפט מאוד יפה בעיניי.

00:19:31 אבל, ואומרים אותו לאורך כל המשחק, ואתה כאילו בתור שחקן אומר, אה, זה כאילו המסר, Don't be sorry me better.

00:19:38 אל תצטער, תשתפר.

00:19:39 יפה, גם אני תרגמתי לעצמי איזה ככה הראש, אמרתי, אוי, זה עובד גם בעברית, זה אומר שזה טוב.

00:19:44 אבל בסוף המשחק, שוב, כמו כתיבה טובה, הופכים את המשפט הזה על הראש, והאבא אומר, sorry.

00:19:54 על איך שהוא התנהג, על מה שהוא עשה.

00:19:56 והבן אומר לו, Don't be sorry, be better, והאבא, אחרי שהוא השתנה, כי אנחנו כבר בסוף הסיפור, אומר לו, לפעמים זה בסדר to be sorry.

00:20:04 כאילו, לפעמים השינוי הוא to be sorry.

00:20:08 be better by being sorry.

00:20:11 אז זה לא ביג דיל, ברור לי שלא עכשיו ישבת ואמרת את זה, אבל I'm sorry שאמרתי לא ישר, ואני אומר לך את זה כדי שתשגיח עליי, שאני לא אגיד לא באוטומט, כי זה טוב.

00:20:23 לרצות להשתנות ולהיות טוב יותר, אבל אני חושב שאתה צריך מסביבך אנשים שיעירו לך את, אתה עושה את אותו דבר שאתה עושה תמיד.

00:20:32 ואני אומר לך את זה כי אני רואה עכשיו כל מיני דברים שאני אומר לעצמי.

00:20:36 נגיד, היה לנו איזה סאונדמן עכשיו לפני כמה ימים.

00:20:39 כן.

00:20:40 אני כל כיפור וכל היובלנט שלי אמרתי, אני צריך יותר להיות בצ'יל בחיים.

00:20:46 לא, אי אפשר שכל כך הרבה דברים יקפיצו אותי ויעצבנו אותי, זה לא דרך לחיות.

00:20:52 גם זה לא כל כך הרבה דברים, החיים לא כל כך חשובים שתתעצבן עליהם כל כך.

00:20:56 כן.

00:20:56 וחשבתי על דברים שעצבנו אותי, ואמרתי, אין לי, גם על זה לא הייתי צריך להתעצבן, גם על זה לא...

00:21:01 הרבה דברים לא שווים את זה כל כך.

00:21:05 ואיך שדיברנו איתו, הוא אמר לי, זה משהו אחד שכאילו אמרתי, אתה בדיוטה, אתה חד-חד מטומטם, איך אתה מעז להגיד לי דברים כאלה?

00:21:12 אמרתי, חשבתי על זה ארבעה ימים, מישהו אמר לי והקפיץ אותי, אני לא יכול להשתנות.

00:21:19 אז אמרתי...

00:21:20 אני יכול, by god damn, אני כמו גדול, אני יכול להשתנות, כי אני בן אדם אינטליגנט, ומה שיעזור לי זה שאנשים מסביבי ידעו שאני מנסה, יגידו לי, יואו, בוא, אתה עושה את הדרך הרגילה שלך, תזוז ממנה.

00:21:36 אז זה היה הסיפור, להגיד לך, א', אני לא רוצה להגיד לך לא באוטומט, ואם אתה רואה את זה, אז תעזור לי, ותגיד לי, יואו, אתה עושה את זה, אתה לא שם לב, ומתישהו אני אשים לב כדי לשנות את זה.

00:21:50 כן.

00:21:51 הוא יפה, כאילו, קודם כל מאוד מעניין התובנה שהגעת אליה.

00:21:56 לי זה לא נצרב בחוויה כרגע לא נעים איתך או כזה, אני זוכר איזה חמש פעמים באינטראקציה בינינו, שאני באתי לך, אמרתי לך, תקשיב, סליחה, מה שהיה באותו יום, אמרת לי, על מה אנחנו מדברים עכשיו?

00:22:09 זה מעניין, זה כמו, אתה מכיר מה לייבוביץ' אומר על המשיח?

00:22:13 לא.

00:22:14 משיח לעולם יבוא.

00:22:16 הוא תמיד יבוא, הוא לא בא, המשיח, הוא לא, הוא תמיד יבוא, אז אני מרגיש ש...

00:22:22 כמו כל תלמיד שלומד פרקטיסינג, לא משנה אם זה בודהיזם או אימפרו, נכון, נכון.

00:22:29 זה תמיד, השיפור הוא תמיד יבוא.

00:22:32 כאילו, אנחנו עובדים לקראתו ובשבילו, אבל הוא לא חייב להגיע, ואולי הוא יגיע, אבל...

00:22:39 אתה לא רואה שהוא מגיע.

00:22:40 אתה לא רואה שהוא מגיע, אבל הרצון להשתפר, לדעתי זה הדבר.

00:22:45 אני בעצמי לא מלך אמירת הקן, אני בא מאימפרו ואני מאמין בזה מאוד וזה, ועדיין אני תלמיד של זה, ואני מרגיש שביחסים בין...

00:22:52 בינך וביני, הרבה פעמים אנחנו מחליפים תפקידים, אני מוצא את עצמי הרבה פעמים, הוא אומר, קודם כל לא, ואז אני משתכנע, כי יש לך טיעונים טובים.

00:22:59 אני חושב שזה נחלתם של מהירי המחשבה.

00:23:03 שאני תופס ממך וממני מהירי מחשבה, וזה בעוכרינו לפעמים.

00:23:07 יש לזה יתרונות אדירים, החיסרון זה שאנחנו כבר מאבדים, עושים process מאוד מהיר במוח לרעיון שנזרק.

00:23:13 הגענו למסקנה.

00:23:15 והנה השורה התחתונה שלי, נכונה, אין לך מה להתווכח.

00:23:18 בעלפית שנייה גם.

00:23:19 כן.

00:23:20 וזה בן דוד של פתיל קצר, זה בן דוד של, אתה יודע, אנשים שקשה להם לרסן את עצמם.

00:23:27 אימפולסיביות.

00:23:28 אימפולסיביות מאוד.

00:23:30 אז שם ממש ראיתי, גם כי אני מכיר אותך כבר וגם כי אני מזדהה עם הדבר הזה, ראיתי שזרקתי את הרעיון, ראיתי את הגלגלים, גלגלי שיניים במוח שלך סורקים אותו, בשנייה, ומגיעים, הפלט היה המסקנה שזה לא רעיון טוב, ויש מצב שאתה צודק.

00:23:45 אם פה נכון ולא נכון, לעולם לא נדע גם.

00:23:49 זה מטומטם בעולם, ועדיין כאילו, בוא נגיד, בוא נחשוב על זה שנייה.

00:23:52 נכון.

00:23:53 לא, זה לא רעיון.

00:23:54 אני רק שם כוכבית שאני חושב שביחסים שלנו, זה כמו פלוס ומינוס ומינוס ומינוס ופלוס ופלוס.

00:23:58 במפגש שלך ושלי, שאני תופס מאיתנו, אנשים שיחסית חושבים מהר, אני מרגיש שזה בסדר.

00:24:03 כי אני מהר אומר רעיון, אתה מהר פוסל אותו, אני אומר לך, רגע, תחשוב על זה, ואתה מהר יחסית משתכנע.

00:24:10 נכון, אבל תחשוב איך הגבת, כי אולי אתה לא זוכר.

00:24:11 נכון, כאילו צילום וכן.

00:24:13 לא אמרת, יכול להיות, אמרת, למה אתה פוסל, כאילו, הבאתי רעיון, זה לא נעים שאתה פוסל אותו כל כך מהר.

00:24:18 אז נקודה, יכול להיות.

00:24:19 יכול להיות נקודתית, אבל הרבה פעמים במשרד אנחנו, אתה יודע, העבודה שלנו זה לזרוק רעיונות, טו פיץ', אחד לשני.

00:24:25 לא אהבתי את זה.

00:24:27 לגיטימי שלא אהבת את זה, בואו נמשיך הלאה, כאילו.

00:24:30 אבל רגע מעניין, באמת רגע מעניין.

00:24:32 באמת, גם אנשים שאני, יש מעט מאוד כאלה, ואני כל הזמן אומר לעצמי, וואו, זה באמת בן אדם שאני רוצה להיות?

00:24:37 זה מישהו שאתה שואל אותו משהו, או לא שואל אותו מה השעה?

00:24:41 מעלה לו רעיון, הוא אומר משהו והוא שותק לרגע.

00:24:44 ואתה אומר לו, מה?

00:24:46 הוא אומר, רגע, אני חושב על זה, אני חושב.

00:24:48 כן.

00:24:49 שאלה מעניינת, כאילו שאתה לא טיפש בזה שאתה...

00:24:52 אתה שקול.

00:24:53 חושב על זה רגע.

00:24:54 אתה יותר מרשים אותי בזה שאתה אומר, אני לא יודע מה אני חושב על זה, אני רוצה רגע להבין, אני חושב.

00:24:59 נכון.

00:25:00 אני מוצא את עצמי הרבה פעמים אולי בריב עם מישהו.

00:25:03 כאילו, אתה אומר טיעון והוא אומר טיעון ואז הוא אומר משהו ואתה אומר, אוקיי, אני לא יודע, אני רגע חושב על מה שאתה אומר.

00:25:08 כי זה פגיעה מאוד גדולה באגו.

00:25:10 אם אתה רב, מתווכח עם מישהו ויש להט ואז אתה שותק.

00:25:12 הוא השתיק אותך.

00:25:13 אז כן, אז הוא אומר לעצמו, אה?

00:25:15 אז דפקתי אותו, הראתי לו מה זה, מה, תראי לי כל כך חזק שאין לו מה להגיד.

00:25:19 זה משהו שמנהלים ממש עובדים עליו, על לחכות רגע, לא לענות מיד.

00:25:24 נכון, נכון, נכון.

00:25:26 זה סקיל מאוד קשה, במיוחד לישראלים.

00:25:29 נכון.

00:25:29 כאילו, אני בטוח שאיזה הולנדי היה שומע את השיחה שלו ואומר, מה זאת אומרת?

00:25:33 אני שותק, ואז אני מדבר, רק כשאני יודע מה אני חושב.

00:25:36 אתם ישר עונים.

00:25:37 אתם פשוט מדברים.

00:25:38 אה, זה יום כיפור היום?

00:25:44 יש לי תיאוריה.

00:25:46 אבל אין לי את המילה, זה לא בדיוק תיאוריה.

00:25:49 תיאוריה זה איזה רעיון שהוא בראש שלך, זה משהו שהוא...

00:25:54 זה לא...

00:25:54 אני רוצה להגיד משהו שאני חושב עליו ביום-יום, ותגידו אם אתם מזדהים איתו.

00:25:58 לא, רעיון לא טוב.

00:25:59 נושא הבא.

00:26:01 אתה בטוח תזדהה עם זה.

00:26:02 שחר, דווקא אתה הרבה יותר...

00:26:04 הנפש שלך הרבה יותר מרגיש לי...

00:26:09 היא יותר ספוגית והיא פחות קפוצה כמו אור וכמוני.

00:26:13 כאילו, הרבה דברים פחות מעצבנים אותך ביום-יום.

00:26:16 אתה הרבה יותר פתוח לעולם, אבל תגידו לנו קהל מאזינים יקר מי מזדהה עם הדבר הזה.

00:26:21 אני ביום-יום שלי חי חיים טובים, פריבילגיים, זכות גדולה, הודיה, אני לא ציני.

00:26:28 באמת, בריא, משפחה, חתיך, מוצלח.

00:26:33 אז אני באמת...

00:26:33 פיל ענק, אל תשאלו איך אני יודע, ענק, ענק.

00:26:37 זה לא חוקי לגדל פילים או משהו?

00:26:40 זה בסדר שיש לי פיל בחצית.

00:26:42 למה פריצות הדיסק?

00:26:45 טוב, בקיצור, יש כל מיני רגעים, הרגעים הקטנים בחיים, מה שכולנו אוהבים לקרוא להם רגעי הזרת בכיסא, דברים קטנים שאתה אומר, ואתה מקלל, אתה יכול...

00:26:57 חיים שלי לא שווים יותר, שאלוהים ייקח אותי.

00:26:59 אתה צריך לשלם מיסים, וגם יש לך מכתב מחכה בביטוח לאומי.

00:27:03 זהו, מילא, אתה יודע, ביטוח לאומי, יש לך חוב של 20,000 שקל, אתה אומר, וואי, זה באמת, אבל...

00:27:08 איך המצב רוח שלך מתהפך בשנייה שדפקת את הזרת בזה?

00:27:10 אתה מקלל, פותח ג'ורה ואת עצמני.

00:27:14 אצלי זה שנופל מטטה, מקל מטטה על הרצפה, זה אצלי.

00:27:16 הרעש.

00:27:17 כן, הרעש לקלק, אני אומר, אני אהרוג מישהו, אני אהרוג את עצמי ואז אני אהרוג את כל העולם.

00:27:20 החיים לא שווים לי.

00:27:21 זה נורא, זה נורא.

00:27:22 ואז אתה נרגע אחרי כמה דקות, אתה אומר, אוקיי, שנייה, החיים שלי בסדר.

00:27:27 אז התיאוריה שלי, זו תיאורית הדמות המצוירת.

00:27:30 אנחנו גדלנו כולנו על סרטים מצוירים, סדרות מצוירות, והיום בבגרותי אני יכול לזקק במה קינאתי בהם, במומינים האלה.

00:27:39 שאם הם הולכים לאגם...

00:27:41 אז הם הולכים לאגם, הם עוברים לבגד ים, והפעילות זה לקפוץ למים, והם שוחים והם חוזרים הביתה.

00:27:46 אין להם חיים אמיתיים מסביב.

00:27:47 אין תקריכים קטנים.

00:27:49 אני הולך לאגם עכשיו בקיבוץ הגושרים, אז דרכתי על קוץ, ונכנס לי איזה דבור לתחת, ונסרטתי מאיזה עץ, ויש לי חול בכפכפים באוטו, וזה אחר כך מלכלך לי את האוטו, ואני אומר, למה אני לא יכול להיות דמות מצוירת שאני רק הלכתי לאגם וחזרתי וזה נקי?

00:28:05 אני אתן לך דוגמה מאוד טובה לזה.

00:28:08 אתה זוכר איך שמים גרביים בסרט מצויין?

00:28:11 סיים אותו, וופ, מושכים את זה עליך.

00:28:13 כשאתה שם גרב, היא נתקעת בזרת, אתה מושך את זה, אתה עושה מין שני לבלים כאלה של למשוך עד אמצע הרגל, ואז למשוך מעבר לקרסול, כי בינימאד, אני רוצה לתת ביס בלחם כמו מרקו, ושהוא עושה עיגול מושלם, ועושה את זה, לא, אוי, זה נכנס לבשן מאחורה, אני נתקע לי בזה, התוכנות שלי לא טובות.

00:28:30 כן, לא בלעתי טוב, והגרב גם, אתה אחר כך, אתה קם מהר מדי, יש לך סחרחורת.

00:28:35 אין את זה, זה סנופקין.

00:28:36 יש לך חיכוך עם המציאות.

00:28:38 בדיוק.

00:28:39 ואני אומר הרבה פעמים, למה אני לא הדמות המצוירת הזאת?

00:28:43 בשביל זה הרוסים המציאו את הקרטון שלהם, כמו נו פגדי נגיד.

00:28:47 שהוא מציוצי מדי.

00:28:47 אה, כן?

00:28:48 כן, כן.

00:28:48 הרוסים הלכו.

00:28:49 הלכו על זה בארטקור.

00:28:50 שזה יותר מחוספס.

00:28:52 הלכתי לאוטו אתמול בערב, סתם האוטו שלי חונה מחנייה, נכון, אני גר באזור טיפה יותר, לא יודע איך לקרוא לזה, עם צמחייה, סבבה, כפרי, לא יודע, אבל...

00:29:01 לא, האוטו שלך אבל חונה...

00:29:02 בינות עצים.

00:29:03 ברוורס של שטיפת רכבים.

00:29:07 יש, אומרים מצע מקום בתל אביב שהוא מכון לכלוך רכבים.

00:29:12 אתה עושה שם את האוטו?

00:29:13 לארבע שניות, אם הוא בא מבריק, הוא יוצא כאילו הוא הוברח מעזה.

00:29:17 זה לא נוחמד לי.

00:29:18 זה בית שימוש של הטלפים.

00:29:20 של הטלפים, של עצים.

00:29:21 אבל אני שחררתי, אי אפשר.

00:29:23 יש עצים מעל החניה בבית שלי, וכל לילה משלשרת הטלפים עם קלקול קיבה, מחרבם לי את הגג של אוטו.

00:29:30 למה אתם אוכלים את הדבר הזה אם אתם, לדעתי הם יורקים את זה גם, זה לא?

00:29:34 אני לא יודע מה זה.

00:29:35 זה הגת של הטלפים.

00:29:37 אפילו לא מחרבנים את זה, אתה מכיר שהטלפים עפים באוויר עושים לך פפו כזה?

00:29:41 משהו נורא.

00:29:42 זה האמור.

00:29:43 בוריקים לך על האוטו.

00:29:44 בקיצור, הלכתי לאוטו, ואתה יודע, הדמות המצוירת, הפעילות שלה הייתה עכשיו, אני נכנס לאוטו, כמו בסרט מסויר, סמי הכבאי, אני יודע מה, והוא נכנס לאוטו.

00:29:53 כן.

00:29:53 אבל אני באתי לאוטו, ולא הסתכלתי, היה קצת חשוך, היה שבע בערב, וענף של עץ נכנס לי בעין.

00:29:59 איזה זרד כזה דקר אותי בלבן של העין, לא הספקתי למצמץ, הוא ממש נכנס לי לעין ויצא.

00:30:06 כזה קירה קטנה, כזה כמו חוד.

00:30:08 עכשיו, בסדר, לא קרה לי כלום, אבל התעצמנתי וקיללתי, והיה לי אדום, ושפשפתי ודמעתי, ואז נכנסתי לאוטו, למה אני לא יכול להיכנס לאוטו?

00:30:16 אתם מבינים?

00:30:16 כאילו, פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע.

00:30:18 לא, אני צריך שיעזרת בזה, ייכנס לזה.

00:30:20 התנהלויות כאלה שאין לה דמות מצוירת.

00:30:23 אתה מבין?

00:30:24 זהו, רציתי יותר להיות דמות מצוירת בחיים שלי.

00:30:27 אתה יודע מתי הייתה דמות מצוירת?

00:30:29 אור, אתה רוצה לספר על כמה שאומרים פנתר וחיה ומלך?

00:30:32 וואו, ספיידרמן זה הכינוי שלי, אבל בסדר.

00:30:36 עמרי יושב עם הטלפון שלו על, איך קוראים לזה?

00:30:41 קורסד.

00:30:41 ידיד הקורסד.

00:30:42 ידיד של הקורסד.

00:30:44 מדבר עם שחר ואיתי, והטלפון שלו מחליק והוא תופס אותו באותה תנועה כמו שהוא מחליק ומחזיר אותו למקום.

00:30:52 ושחר אומר לו, וואו, זה היה כאילו, זה היה מרשים עכשיו, כי כולנו שמנו לב, זה הטלפון החליק, בא ליפול, והוא ממש אסף אותו בתנועה אחת והחזיר אותו למקום.

00:31:00 בלי להסתכל גם.

00:31:01 ועמרי לא, ממשיך בשיחה כאילו, אומרים לו, וואו, זה היה מרשים.

00:31:06 באותו נונשלנד אומר כן זה לא אני אפילו לא מרגיש את זה זה זה אקסטנשן של היד שלי הטלפון זה אפילו לא משהו שבחרתי לעשות זה סוג של אינסטינקט חייתי כזה ואיך שהוא אומר חייתי כזה פעם פעם פלאח הטלפון מתרסק על הרצפה.

00:31:23 כאילו אין יודעת כאילו מרפי ריחף מעליו אמר אה כן פוינג ודחף לו את הטלפון תפוס את זה חיה.

00:31:30 זכיחות מהי.

00:31:31 הוא מגיע לנו אבל על דברים כאלה.

00:31:35 רעיון אחרון קצר, לפני שוברים הפנת מאזינים ברשותכם.

00:31:41 למה לעזאזל, אם יורשה לי להוסיף את המילה לעזאזל?

00:31:44 ככה מתחילים רעיונות.

00:31:45 למה, בשם אלוהים, אין אפליקציה לעדכן אותך שיש עיכוב אצל הרופא.

00:31:55 יש אפליקציה.

00:31:56 למה היא לא עושה את זה, זו שאלה אחרת.

00:31:58 היה לי תור לרופאה, והגעתי.

00:32:01 בזמן, שתי דקות אחרי הזמן, סבבה?

00:32:03 מי שמאזין לפודקאסט אומר, עמרי, כל יום אצל רופא.

00:32:08 מה זאת אומרת, זה לא...

00:32:08 אתם לא עושים את זה?

00:32:10 היום יום כיפור הרופאים, וכשאתה מבקר אותם בצורה שזה, הייתי אצל הרופאה.

00:32:15 הלכתי לרופאה, איחרתי באמת בשתי דקות, שזה לא נחשב איחור מבחינתי.

00:32:20 עד חמש דקות זה לא איחור.

00:32:23 אני אחשוב על זה ואגיד לך מה דעתי אחר כך.

00:32:25 עד חמש דקות זה לא איחור.

00:32:27 בקיצור, אני נכנס לחדר המתנה.

00:32:30 ואני אומר לה, היי, הגעתי, זה השם שלי?

00:32:32 היא אומרת לי, יש קצת עיכוב.

00:32:35 אמרתי לה, אוקיי, כמה עיכוב.

00:32:36 מה שהייתי צריך לדעת על זה מראש.

00:32:38 ואני רואה שבחדרי המתנה, יש קצת אנשים.

00:32:40 אני אומר לה, אוקיי, עיכוב של עשר דקות, עיכוב של שעה, ללכת ולחזור, זה הזמן שלי.

00:32:45 אני לא יודעת להגיד, אוקיי, תשתפי אותי, אני אעזור לך לעזור לי.

00:32:49 כמה אנשים יש לפניי?

00:32:50 יש כל מיני אינדיקציות שאפשר להגיד.

00:32:52 היא לפניך והוא גם לפניך.

00:32:55 מה הזמן הממוצע בפנים?

00:32:57 אני רוצה טרקר של דומינוס בבקשה באיזה...

00:33:00 באיזה שלב הוא?

00:33:00 תיאור המחלה, רישום?

00:33:03 בדיוק.

00:33:04 זה רופאה שאני מבקר פעם בחצי שנה, איזה מעקב.

00:33:07 אין לי בעיה גם להגיד מה יש לי, זה משהו בחניכיים.

00:33:10 אני הולך פעם בחצי שנה.

00:33:11 לבדוק שהכל בסדר.

00:33:12 כן, שאין שם איזה משהו, שהשפיריל לא הופך לממיר, סבבה?

00:33:17 שפירית.

00:33:17 שפירית.

00:33:19 אז אני יודע שנכנסים אליה לפחות או יותר, זה יכול להיות גם רבע שעה, לא משנה, אבל אם יש שני אנשים לפניי, זה כבר חצי שעה, זה המון.

00:33:24 זה הרבה זמן.

00:33:25 מה, אני אשב שם חצי שעה, אז אני אומר, אוקיי, סבבה.

00:33:30 יכולתם להודיע, לא יודע, יצא לי כזה אחד קצת נרגני.

00:33:34 יכולת להודיע לי.

00:33:35 ואז היא פתחה את זה איתי, אמרת, איך אני אודיע לך?

00:33:38 אמרתי לה, אני לא יודע, אבל מה, אין את הטכנולוגיה להגיד לי, הרי אם אני לא מגיע, אתם מתקשרים, יש לכם את הפרטים שלי, תשלחו אסמס, כמו דומינוס שמוציאים פיצה, איפה הטרקר הזה?

00:33:48 כן.

00:33:48 אתם יכולים להגיד לי...

00:33:49 המשלוח יכול להתעכב בעד שעתיים.

00:33:51 ואז היא ממש נכנסה לזה שאין פתרון טכנולוגי לזה, אתם צריכים לקחת בחשבון עיכובים עכשיו.

00:33:55 מה, מה, מה, מה אתה, מה?

00:33:57 ברור שיש פתרון טכנולוגי.

00:33:58 עכשיו אני גם...

00:33:59 מכיל עיכובים, ברור, החיים, אתה יודע, מישהו מתעכב אצל רופא, הכל טוב, אבל לא יכול להיות, נגיד, יש לה ביום, סתם אני אומר, רופא, 20 מטופלים.

00:34:08 אני השתבצתי, אני מספר שמונה.

00:34:11 תגידו לי, אם 6 ו-7 נכנסו כבר, אם לא, אני אתעכב עוד בקניון רגע.

00:34:14 זה גם ריבית דריבית של עיכוב.

00:34:14 זה כדור שלג.

00:34:14 אם 2 נתעכב, זה, 5 דקות, אם 9 נתעכב, זה עיכוב על עיכוב על עיכוב, זה כבר 200 שעות.

00:34:23 וזו לדעתי בזמן של המטופלים, כי לאף אחד אוכפת, לאף אחד אין אינטרס לפתח את האפליקציה הזאת.

00:34:28 אבל זה כל כך קל, בסך הכל...

00:34:29 מה שאתה צריך זה שיהיה לכפתור של סיימתי עם הבן אדם.

00:34:32 בדיוק, למזכירה בחוץ, אפילו לא לרופאה.

00:34:34 נכון, הוא יצא, ההוא נכנס, ההוא נכנס, ההוא נכנס.

00:34:37 כבר יש, יש, זה מודיע לך בטלפון, תהיה מוכן לתור שלך, כבר מתפנה.

00:34:43 נכון.

00:34:43 הם פשוט לא משתמשים בו כמו שצריך.

00:34:45 כשאתה מוציא פתק.

00:34:45 כן?

00:34:46 מה הבעיה לעשות את זה?

00:34:47 עכשיו אני אגיד משהו שהוא טיפשי והוא לא נכון, והוא סתם מגיע מהמקום של הלקוח שרוצה זה, הלקוח, המטופל.

00:34:54 מצוין, כן.

00:34:57 רופא הוא צ'אט GPT, אוקיי?

00:34:59 יש לך את כל הידע בראש, אני נותן לך מידע שלא היה לך עד עכשיו, על איך אני מרגיש, אתה אוסף מידע שלא היה לי עם בדיקות, ונותן לי את ההבחנה.

00:35:09 זה לא צריך לקחת הרבה זמן.

00:35:11 הסיבה שזה לוקח הרבה זמן זה כי אנשים, מטופלים, הם מטומטמים, הם לא יודעים איזה...

00:35:16 הם מתחילים לספר סיפור.

00:35:18 אתה, בתור רופא, אני רוצה שתיכנס, תחבין אותי.

00:35:21 שורה תחתונה.

00:35:21 אתמול הרגשתי קצת לא...

00:35:23 מה לא טוב עכשיו?

00:35:25 עכשיו כואב לי.

00:35:26 בלסת.

00:35:27 אוקיי, לעסת משהו?

00:35:29 כן, נעלתי את הלסת כל הלילה.

00:35:30 מעולה.

00:35:31 קח את התרופה הזאת ותזדרייג לי מהפרצוף.

00:35:34 יש אלף אנשים פה, אנחנו על מסוח.

00:35:36 יש גם את ההקלדות שלהם, שזה גם לוקח זמן.

00:35:38 איך עדיין אין AI שמתמלל את השיחה?

00:35:40 ממש.

00:35:40 שאני אדבר לתוך מיקרופון, ותיקחו את זה יותר מהר.

00:35:43 בסדר, זה בטוח יקרה.

00:35:44 במקסימום מישהו ימוד כי יתנו לו את התרופה הלא נכונה.

00:35:46 אבל על האחד הזה אנחנו יכולים להספיק אלף אנשים שיגיעו בזמן למקומות.

00:35:51 אנחנו מבקשים מהקהל היקר לפתח את האפליקציה למצוא לה שם מגניב על עיכובים.

00:35:57 בא בתור.

00:35:58 בא בתור, לא רע.

00:35:59 זה מצוין, זו חברה שקיימת.

00:36:01 באמת?

00:36:02 כן, אסף עבד פעם בחברה שקיימת.

00:36:03 ומה היא עושה?

00:36:04 זה קשור לתורים?

00:36:05 אם אני זוכר נכון, היא הייתה כזה במסעדות וברים, אחראית על שולחנות ומי בא ומי הולך.

00:36:12 אחלה שם.

00:36:13 כן.

00:36:14 ה"בא בתור"

00:36:14 לא, בא בתור.

00:36:15 בא בתור.

00:36:16 coming in the line.

00:36:17 כן.

00:36:17 בא בתור.

00:36:18 יפה.

00:36:18 שזה גם אפליקציה לאנשים עם הפרעה מאוד ספציפית ובעייתית שעומדים בתור וגומרים.

00:36:24 אתה אמרת coming in the line, אני רק...

00:36:27 איך ניסיתי להצדיק את זה?

00:36:29 בואו נעבור פינת מאזינים.

00:36:30 מה אמרנו על לחשוב לפני שמדברים?

00:36:35 אולייט, הגיע סוף סוף הזמן לחנוך את פינת הדיבייט החדשה שלנו, לך תתדיין.

00:36:39 שם מצוין, רק בשביל זה שווה לעשות את הפינה.

00:36:42 כמו כל דבר שעשינו אי פעם.

00:36:45 אז שלחתם לנו...

00:36:46 אני שונא את הפורמט הזה, אבל השם הזה נהדר, טוב, פאק יד.

00:36:49 אז שלחתם לנו המון הודעות באינסטגרם של דונקי, ותודה, ואנחנו נגיע לכולם ולכולן, אבל חשבנו לפצוח.

00:36:56 הבטחה נחמדה, אוקיי.

00:36:58 עם דיבייטרית מקצועית.

00:37:00 כן.

00:37:01 רק בשביל הסיפתח של הפינה.

00:37:03 בשביל הסיפה זה בסוף, נכון?

00:37:06 סיפה זה הסוף של הדברים.

00:37:07 זה הסוף, אז לא, אז מה, רישה.

00:37:08 שזה השורה התחתונה, או שזה מה?

00:37:09 בשביל הסיפתח.

00:37:11 סיפתח, זו המילה שחיפשתי, תודה.

00:37:13 אז בוא נדבר עם ג'סיקה, היא תציג את עצמה יותר טוב ממני.

00:37:18 היי, מה קורה?

00:37:18 מה נשמע?

00:37:20 בסדר.

00:37:22 אני ג'סיקה, אני בת 27 מתל אביב, אני סגנית אלופת העולם בדיבייט בשנת 2025 ודוברת עשירית בעולם.

00:37:35 דוברת עשירית בעולם, וואו.

00:37:38 כן, באנגלית תקופה שנייה אם זה משנה, לא מתוך הבריטים.

00:37:43 אוקיי, אז זה די גרוע.

00:37:47 אני גם חותמת.

00:37:48 זה הדולר האוסטרלי של עולם ה...

00:37:51 מה הכוונה דוברת מספר עשר בעולם?

00:37:53 יש ממש רנקינג לדבר הזה?

00:37:57 כן, בגלל שבידי זה משחק שהוא קבוצתי, אני מדבקת עם שותפה, אז יש לנו את הנקודות שלנו כקבוצה וככה אנחנו מגיעות לגמר, ויש ניקוד אישי לכל דוברת.

00:38:13 ומתוך הנראה לי 150, 180, אני לא זוכרת שהיו באותה אליפות עולם של אנגלי בצבא השנייה.

00:38:21 אני הייתי אסירית.

00:38:22 וואו, איך אני לא בנבחרת דיבייט?

00:38:24 זה נראה לי הכי כיף בעולם.

00:38:26 מתאים לך.

00:38:26 בוא נצטרף לנבחרת דיבייט.

00:38:27 וואי, אולי נעשה סרטון שאנחנו הולכים להתדבייט.

00:38:30 לך תתדיין, יהיה סרטון, וג'סיקה תוביל אותו.

00:38:33 טוב, אז רגע, בוא נראה אם בכלל יש לנו סיכוי להיכנס לנבחרת, ונתדיין על הנושא הראשון שאמרנו שנעשה בפינה הזאת, של טיפים למלצרים כן או לא.

00:38:43 אז אני מניח בגלל שאת דיבייטרית מקצועית, אפשר להגיד לך כאילו קחי איזה צד שאת, זה לא צריך להיות מזוהה עם מה שאת באמת מרגישה, זאת אומרת אני רק מבקש ממך לבחור צד.

00:38:55 נכון מאוד, אתם רוצים גם שיפוט בסוף?

00:38:59 אה, כן, כן, נשמח לשיפוט בסוף.

00:39:01 אבל איך את גם תתדייני וגם תשפטי, זו שחיתות.

00:39:04 אני חושבת שהייתי מצוינת.

00:39:05 ככה זה עובד אצלכם?

00:39:06 מה זאת אומרת?

00:39:08 אתם יוצאים מנקודת הנחה שאם אני מנצחת זה כי אני בכל מקרה אלופת העולם.

00:39:14 נכון.

00:39:14 או אזגנית.

00:39:16 ואני יוצאת מנקודת הנחה שכן היא שופטת, אני בכל מקרה ניצחתי.

00:39:20 אה, יפה.

00:39:21 אני חושב שהקהל...

00:39:22 זה let you win, tales you lose.

00:39:24 הקהל, מצחיק, הקהל ישפוט.

00:39:26 אני אומר שג'סיקה, תיקחי את הזווית של למה זה כן נכון להשאיר טיפ למלצרים, ואו ואני נשאר בדעה שלנו שזה לא נכון.

00:39:32 קדימה.

00:39:33 מי נהוג שיתחיל?

00:39:35 צבע לבן?

00:39:37 עד להום שיתחיל.

00:39:41 בבקשה, תצאי לדרך.

00:39:42 אז את הבעד, בבקשה, למה צריך לתת טיפ למלצרים?

00:39:45 אז בהינתן ואין לנו את היכולת לשנות את איך שמנסרים מתפרנסים היום, והרבה מהשכר שלהם מורכב מהטיפים, אני מתעדפת את הסטודנטים המסכנים שמנסים לחזור לטוב שלהם על פני אנשים מפונקים שמגיעים לשתות קפה ב-14 שקל, והבעיה שלהם להשאיר עוד שניים.

00:40:11 עוד שני שקלים.

00:40:12 עכשיו, ברור לי שזה הצד החלש של הטיעון.

00:40:15 ברור לי שאנשים גם עובדים מאוד מאוד קשה עבור הכסף ש...

00:40:19 שלם, והם חושבים מה אני צריך לשלם את המשכורת במקום בעל הבית.

00:40:25 אני נוטה להסכים עם זה, אבל אלא אם כן אתם יכולים להסביר לי איך אתם הולכים לגרום לבעל הבית לשלם למלצרים שכר שהם יכולים להתמודד איתו, מה שאתם מקבלים בסוף זה מישהו שלא יכול לש...

00:40:40 שולם שכירות או שכר לימוד, שזה גם בדרך כלל האוכלוסייה הכי פגיעה בחברה.

00:40:46 שוכנעתי.

00:40:47 שוכנעתי.

00:40:47 סתם, ממש לא.

00:40:48 תראה, אני אגיד לך ככה, את מדברת כאן בשני רבדים, ברובד המעשי וברובד התיאורטי.

00:40:55 ברובד התיאורטי את אומרת, אלא אם אתם יכולים לתת לי, במעשי את אומרת, תנו לי פתרון.

00:41:02 או שהטיעון שלכם לא נחשב.

00:41:04 בפן התיאורטי, את אומרת, זה המצב ואני לא רואה מצב אחר.

00:41:09 אז אנחנו לא...

00:41:10 מדברים כאן על הפרקטית, את מדברת על התיאוריה, אז קודם כל יש כאן ערבוב של שני רבדים בעיניי.

00:41:16 אם אנחנו מנהלים דיון, אז אנחנו אומרים מה אנחנו רוצים שיהיה המצב.

00:41:20 אנחנו רוצים שהמצב יהיה שאין טיפים במסעדות, בגלל שאני בתור הלקוח לא רוצה לתת אותו, ואני רוצה שיהיה טוב יותר למלצר כשהבעלים של המסעדה ייתן לו את הטיפ.

00:41:31 נקודת המוצא שלך היא שאם אני לא נותן לו טיפ, אין לו משכורת מספיק טובה והוא סטודנט מסכן.

00:41:37 אנחנו טוענים, נראה לי, ועמרי יגבה אותי, או לא, אנחנו אומרים שהוא צריך לקבל משכורת נורמלית והוגנת על העבודה שלו, אבל היא צריכה להגיע מהמעסיק.

00:41:47 הטענה שלנו היא לא לנער בן ה-18 שמכין קפה, וגם לדעתי זה לא רעיון טוב להכניס את הטיעון של אתה קנית קפה ב-14 שקל, תוסיף עוד 2 שקלים, זה גם ככה יקר, והמטרה של כולנו היא להוזיל את יוקר המחיה.

00:42:00 הטענה שלנו היא מול האנשים שמנהלים את בתי הקפה ולא נותנים משכורת הוגנת, ‫ואז צריך להשלים אותה עם טיפים.

00:42:09 אוקיי, אז בוא נתחיל ממה שאני ממש אוהבת בדיבייט, וזה להגיד על מה אנחנו מסכימים.

00:42:15 סבבה?

00:42:16 כן.

00:42:17 אנחנו שנינו מסכימים שהיינו מעדיפים עולם בו לא צריך לתת טיט.

00:42:24 זה לא הנושא שאמרתם לי להגן עליו.

00:42:26 אתם אמרתם האם את בעד טיטים או נגד טיטים.

00:42:30 לא האם את מעדיפה עולם בו לא היו נותנים טיטים.

00:42:34 פרקטיקה מעניינת, אהבתי.

00:42:36 זה קצת להסיט את הנושא, סליחה.

00:42:38 לא, היא אומרת בעצם, יכול להיות שיש עוולה מושרשת, עוולה קבועה בחברה שלנו.

00:42:44 כן.

00:42:44 אני מצרה עליה, אבל בהינתן שזה המצב, האם צריך ללכת איתו או נגדו.

00:42:52 אז אוקיי, אז גם על זה אני לא חושב שאנחנו מסכימים, כי אני חושב ש...

00:42:57 רגע, אוקיי, בואי תנסחי רגע את מה שאנחנו לא מסכימים עליו ונראה.

00:43:01 אוקיי.

00:43:02 המקום בו אנחנו לא מסכימים, בהנחה ואנחנו משאירים את מה שלא רלוונטי בצד, אנחנו מסכימים שהאם אידיאלית בעל העסק היה משלם זה לא רלוונטי, נכון?

00:43:15 אני רוצה להגיד שאנחנו נתנים לנקוד את הדיון?

00:43:16 נכון, כי אנחנו מדברים על המצב הנתון ולא על המצב העתידי.

00:43:20 אוקיי.

00:43:21 אז אנחנו לא מסכימים על האם המטרה היא להוריד את המחירים ללקוח, או להגן על המלצר, למרות שלשנינו ברור שזאת לא אשמתו.

00:43:33 ואז השאלה מתמקדת למי יותר חשוב, המקוח או המנצור.

00:43:37 אז אני יכול לטעון ששניהם באים ביחד.

00:43:41 הדרך ליצור את השינוי הזה, ועוד דבר שאנחנו יכולים להסכים עליו זה שאנחנו רוצים לראות את השינוי הזה, שלא יהיו טיפים כי אין בהם צורך, זה על ידי כיפוף היד של בעלי המסעדות.

00:43:52 אני אומר דה פקטו, אם אנחנו לא ניתן יותר טיפ, אם נגיד היינו יכולים תאורטית כל הלקוחות בעולם להגיד, מהיום לא נותנים טיפים, לא משנה כמה לוחצים עלינו, אנחנו לא נותנים שקל טיפ, ‫אס...

00:44:03 השכר של המלצרים היה מתרסק כתוצאה מזה.

00:44:06 הרבה מאוד מלצרים היו אומרים לבעלי המסעדות שלהם, חבר'ה, אנחנו הולכים, אם אתם לא משלמים לנו משכורת, כי אין יותר טיפים, העולם השתנה ואין יותר טיפים.

00:44:13 בעלי המסעדות היו אומרים, או שיש לי עסק ואני משלם להם נורמלי, או שאין לי אנשים, אין לי עובדים.

00:44:18 והיינו יוצרים את השינוי הזה בכוח.

00:44:20 אני רוצה גם להוסיף עוד הנחת יסוד שגויה בדיון הזה, לדעתי, ג'סיקה.

00:44:25 מלצרים מרוויחים המון כסף.

00:44:28 עכשיו, אני בעצמי חוטא בכוללניות, זה לא כל המלצרים וזה תלוי איפה.

00:44:33 יש מלצרים שמרוויחים מינימום, יש מלצרים שמרוויחים המון, אני מניח שזה ספקטרום.

00:44:38 אני מכיר, ואני מלצרתי איזה 5-6 שנים בחיים שלי, בוא ניקח מלצרים בתל אביב, אוקיי?

00:44:43 כי אנחנו שנינו תל אביבים, אז נוח ללכת לשם, אוקיי?

00:44:46 במסעדה מצליחה או בבר פעיל מאוד בחיי הלילה של תל אביב, מלצר יכול להגיע ל-100 שקל לשעה.

00:44:53 אבל אתה יכול להגיד שזה בזכות הטבע.

00:44:55 תוריד 15%, אז הוא יעשה 85 שקל לשעה.

00:44:58 נראה לי שזה המון מעל השכר הממוצע במשק, הם לא מסכנים.

00:45:03 זה לא סטודנטים אומללים, יש גם אנשים לא סטודנטים שממלצרים בגיל 25, 6, 7, 8, הכול בסדר.

00:45:10 למה אנחנו צריכים לממן את האקסטרה 15% האלה?

00:45:14 וגם הטענה בטיעון הבסיסי הראשוני שלך, שאין להם כסף ולכן צריך לעזור להם עם טיפים, יש המון מקצועות שאין בהם כסף ואף אחד לא נותן להם טיפ.

00:45:24 גם למנקי רחובות.

00:45:25 כן, או לא יודע מה.

00:45:27 אבל רגע, אנחנו ממטירים עלייך הרבה...

00:45:29 נכון, הרבה דברים.

00:45:30 לא, לא, זה בסדר, אני...

00:45:31 רגילה.

00:45:32 יש כאן...

00:45:33 שלושה טיעונים שאני צריכה להתמודד איתם.

00:45:36 הראשון זה שזה מה שאור אמר, בואו כולנו, פועלי העולם, נתאחד ונכפה על בעלי המסעדות המרושים לשבור את השלוש שלו.

00:45:49 לא, את לא יכולה להכניס מילים בפרק.

00:45:51 הוא לא אמר מרושעים בשום שלב.

00:45:54 אני צוחקת.

00:45:56 בבקשה לא לתבוע את אור דיבה, הוא מעולם לא אמר שבעלי...

00:46:01 בעלי המסעדות הם מרושעים.

00:46:02 את זאת שמסתכלת פה בתביעת דיבה, לא אני.

00:46:07 בבקשה אל תתבע אותי דיבה, אני סטודנטית מסכנה לתואר שלי.

00:46:11 אני אתן לך תיקון, אוקיי.

00:46:13 בסדר.

00:46:14 בכל מקרה, מה שאתה אומר זה בואו כולנו נתאחד יחד ונכפה על בעלי המסעדות.

00:46:20 אתה רוצה עשר סיבות למה זה לא אפשרי שכולנו נעשה את זה בתיאום?

00:46:25 אז זה מה שאני שואל אותך רגע עכשיו בדיון עצמו.

00:46:29 האם אנחנו מדברים תיאוריה?

00:46:30 אוריה?

00:46:31 פרקטי או פרקטי.

00:46:32 פרקטי, לא כולם הולכים להתאחד.

00:46:34 לא הצלחנו להוריד את מחירי הקוטג'.

00:46:35 אם אנחנו אומרים מה צריך להיות, אנחנו אומרים צריך שלא יהיה טיפים, צריך שלא ניתן טיפים, זה יעשה לכולם טוב.

00:46:42 עדיף לא לתת טיפים.

00:46:45 אז הנטל עליך זה להסביר למה העקרוני חשוב יותר מהפרקטי.

00:46:51 העקרוני, אתה צריך להסביר לי למה מה שצריך.

00:46:54 העקרוני יצור את הפרקטי.

00:46:55 אם כולנו לא ניתן טיפים, דה פקטו לא יהיה צורך בטיפים.

00:47:01 זה ביצה בתחנגולת שבשליטה שלנו.

00:47:04 זהו, אז אני שנייה אפרק את זה לשניים.

00:47:07 אם אתה אומר זה ייצור את הפרקטי, אתה צריך להוכיח לי למה זה פיזיביל.

00:47:12 למה אתה יכול לבוא ובכריזמה המדהימה שלך לעודד את כל תושבי העולם להפסיק לתת טיפים?

00:47:23 ואז אני מסכימה איתך, אני עדיין חושבת שהאיום ונורא ששכר המנצרים...

00:47:28 לא, לא, אני לא חושב שכולם צריכים...

00:47:30 זה איום ונורא.

00:47:31 אני לא, גם אני לא חושב שזה איום ונורא.

00:47:32 אבל מלצרים עושים, גם אם הם לא עושים שקל, רגע, זו טענה אחרת.

00:47:36 נכון, סליחה, זו טענה אחרת.

00:47:38 אני אפשר להתמודד עם הדבר השני שאתה אומר, אבל הדרך של אור חייבת לעבור דרך זה שהם לא מרוויחים מספיק, ואז באים ודורשים עוד כסף, נכון?

00:47:49 הם לא דורשים שום דבר.

00:47:50 הם לא דורשים, זה פשוט מלצר.

00:47:51 אני גם קיבלתי טיפים בתור מלצר, אנחנו מצביעים פה רגע על איזושהי עוולה, שפשוט השתרשה.

00:47:58 אני חושב שאת מסובבת את מה שאני אומר למצב של הכל או כלום.

00:48:04 אתה צריך להוכיח שאו שכולם צריכים לעשות את מה שאתה אומר, או שזה לא פיזיבילי כמו שאת אומרת.

00:48:10 אבל כמו מיטלס-מנדי, או כמו כל טבעוני או צמחוני בעולם שרק תורם את חלקו ולא אומר, אני צריך שכולם יהיו צמחונים, לא, אני אפגע בתעשיית הבשר על ידי זה שאני אישית ועוד מישהו ועוד מישהו, לא אשתף פעולה.

00:48:23 לא אשתף פעולה.

00:48:23 אז אני לא אתן טיפ והוא לא ייתן טיפ, וזה לא יהיה כל העולם, כי אין לי שליטה על כל האנשים בעולם, אבל לאט לאט יהיה טרנדי ונפורר את המוסד הטיפשי הזה, ואז מי שמרוויח טוב ימשיך.

00:48:34 להרוויח טוב ומי שמרוויח מתחת למינימום כי המעסיק שלו אומר לו אני לא משלם לך משכורת תהיה רק מטיפים ואני אשלים לך שזו פרקטיקה מכוערת זה יצטרך להיפסק כי או שהעובדים האלה יעברו למקום שמקבלים בו שכר נורמלי או שהמקום הזה יצטרך להתחיל לשלם שכר נורמלי.

00:48:51 אני שנייה יכולה לתת הערה רק מאיתה לפני שאני מגיעה לזה?

00:48:53 בוודאי.

00:48:55 שים לב איך אנחנו עברנו לדיון הרבה יותר ממוקד כי הטענה הראשונית שלך וזה מוקלט ואני שמחה שזה מוקלט ואני לא מסובבת את זה.

00:49:04 הייתה, אם כולנו נפסיק לתת טיפים, אז אנחנו נכריח את בעלי המקום לשלם יותר.

00:49:14 מהרגע שאני מקשיבה לך, ואני מדגללת מעף הנטל, אתה הופך את הטענה שלך להרבה הרבה יותר טובה.

00:49:23 אנחנו לא צריכים כולנו להתאחד, וכמו טבעונות, מספיק שיש אדם אחד, שניים, שלושה.

00:49:29 שזה בדיוק מה שדיבייט עושה.

00:49:31 במקום להגיד, אתה מופרך,

00:49:34 ואין לי על מה לדבר איתך, אני אומרת, אוקיי, אני שומעת אותך, זה מה שאתה צריך כדי שהטיעון שלך יהיה נכון.

00:49:39 ואתה אומר, וואלה, את צודקת, ואז נוצר דיון יותר כיפי.

00:49:44 ובדרך כלל בדיבייטים מקצועיים מצופה שתבואי עם הטיעון הממוקד על ההתחלה, או שהגיוני שנגיע לטיעונים טובים יותר ככל שהדיון מתפתח?

00:49:56 בדיבייט מקצועי תחרותי, את יש לך את הלאום שלך, ואז השותפה שלך יכולה...

00:50:05 לענות למה שהצד השני אומר ומצופה ממך לחשוב מראש על מה הצד השני יגיד ולהתמודד עם זה.

00:50:14 נגיד אני בהתחלה אמרתי, אתם עומדים לבוא ולהגיד שזה לא הוגן, אני מסכימה עם זה, אני לא מסכימה עם זה.

00:50:21 טוב, תראי, אנחנו קצת נהיינו קצרים בזמן, אבל זה כן מאוד מאוד מעניין ומן הסתם את יודעת.

00:50:29 הרבה יותר מאיתנו על התחום, חשבתי להציע שאולי נמשיך את הדיון הזה בקבוצת פייסבוק, אנשים יוכלו לתת את הטיעונים שלהם לפה או לשם, ואם יש לך כוח ואם מתחשק לך, תרגישי חופשייה להגיב שם על מה דעתך על הטיעונים האלה, אפילו לא מה דעתך אישית ואיך היית מתנגדת או מסכימה עם טיעון כזה, אבל איך היית מנקדת אותו או איך אפשר לשפר אותו, כי אני חושב שכולנו יכולים להיעזר בקצת, אפילו לא תרבות דיון, כלים לדיון נכון יותר.

00:50:58 בטח, ואם אתם בחברה, אז אני והמאמן שלי לשעבר הקמנו את החיים כדיבייט, שזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

00:51:11 אני עזרתי על הגמגום בהתחלה, כי זה מדיום של אודיו.

00:51:15 אנחנו ממש לוקחים כלי דיבייט, ואז זה לא כמו בדיבייט החרוטי, שאתה צריך להמתין לתורך וללמוד ארבע שנים כדי להיות טוב בזה, ואנחנו אשכרה מלמדים אתכם איך להקשיב בצורה יותר טובה, איך למקד את הדיונים.

00:51:33 אז לחברה הזאת קוראים החיים כדיבייט ואני לגמרי הולכת לבוא גם לקבוצת פייסבוק ותודה רבה.

00:51:40 בשמחה, תודה שדיברת איתנו.

00:51:41 בוקר ביותר נחמד.

00:51:42 איזה כיף.

00:51:44 בכיף.

00:51:45 תודה רבה ג'סיקה.

00:51:47 תודה רבה עמרי, נעים לה כיף.

00:51:49 ביי ביי נעים לה.

00:51:49 ביי.

00:51:50 אהבתי, אהבתי את הפרקטיקה של הטיעונים שלה.

00:51:54 כן.

00:51:54 לפרק את זה.

00:51:55 מרגיש שיכולנו בקלות להישאב לעוד שעה של...

00:51:58 כן, אני יכול עכשיו לדבר עד עוד שעה.

00:52:00 אני הרגשתי שהבעיה שלי זה שתוך כדי שהיא מדברת אני אומר...

00:52:03 אה, אני יודע מה לענות על זה, אני יודע מה לענות על זה, ואז כשהיא המשיכה אמרתי, שכחתי.

00:52:06 שכחתי מה היא אמרה ושכחתי מה אני רציתי להגיד.

00:52:08 אין לי גם סבלנות, גם, ואין לי סבלנות לעבור טיעון-טיעון, אני רוצה לראות לכל הכיוונים, אין לי...

00:52:14 וגם היינו שניים...

00:52:15 אבל ככה מתווכחים.

00:52:15 שניים על אחת.

00:52:16 למרות שזה פחות כיף.

00:52:17 זה כמו שנינו על ענבר לנר, כאילו, היא עדיין תנצח עם יד אחת ליטרי מאחורי הגב.

00:52:24 טוב, אז אנחנו בשבוע הבא נעלה לפה דיבייטר או דיבייטרית אחרים מהקהל שלנו.

00:52:27 אבל על איזה נושא?

00:52:28 על איזה נושא?

00:52:29 אתם צריכים להגיד.

00:52:30 הם צריכים לשלוח לנו.

00:52:31 כן, אתם צריכים.

00:52:33 להגיד, אני רוצה להתדיין על, וזה הצד שלי, ואנחנו נתכונן על מה הצד שלנו, הצד הנגדי, לא משנה מה אנחנו מאמינים.

00:52:40 זו יכולה להיות דעה פופולרית, וזו יכולה להיות דעה לא פופולרית, ונושא שאנחנו נתפוס כמעניין, ניצור איתכם קשר.

00:52:47 אני כבר אגיד למי ששולח לנו הודעה באינסטגרם של דונקי, זה מאוד עוזר לנו כשאתם כותבים כבר את מספר הטלפון שלכם, כי אם אנחנו אוהבים את מה שהצעתם, אפשר מיד מתקשרים.

00:52:57 לקבוע.

00:52:58 אז תצרפו גם את הטלפון.

00:53:00 וזהו, ובזאת נסיים, נגיד המון תודה לשחר חיימוביץ'.

00:53:03 שהמפיק והאורך היקר מפז שלנו, ונגיד תודה לג'סיקה שדיברה איתנו, ולמאזינים ולמאזינות, ואנחנו נסיים בברכת הדונקי.

00:53:12 דונקי.