תיאטרון
חלק מהפרטים אינם ודאיים.
תיאור
התיאטרון חוזר בשיחות המנחים כעבודת משחק, ככתיבה משותפת וכצפייה. הם מתארים רקע בפרינג' ועבודה על מחזמר עם הקאמרי; אורי אוריאן מביא לפודקאסט את משחק "שם הצגה". אלה עיסוקים והפקות כפי שתוארו בזמן הפרקים, לא רשימת תפקידים או רפרטואר עדכניים.
- המחזמר המשותף התקבל לתהליך אומנותי בקאמרי — פרק 86 — מריחים את הפרחים (7:30-8:42): "הייתה לנו קריאה בקאמרי למחזמר שלנו" — קריאת שולחן שבה שחקני הקאמרי קוראים את המחזמר מההתחלה ועד הסוף כדי לתת הערות, שלב משמעותי בדרך להפקה [7:43-8:54]. הביטוי "גרסה לדעתי ארבעת אלפים" הוא הגזמה הומוריסטית, לא מספר גרסה מאומת; בסוף השיחה הם ממתינים להמשך, לא מודיעים על הפקה סופית [7:59-8:59]. בפרק 92 [5:51-6:47] עמרי מזכיר את העבודה עם הקאמרי בתוך סיפור על חלום: חזרות למחזה ועיצוב תנועה של שי מופיעים בחלום, לא כדיווח שהחזרות הללו התקיימו במציאות.
- עמרי שחקן תיאטרון פעיל מחוץ לפודקאסט — פרק 86 — מריחים את הפרחים (4:23-7:27): המנחה השני מספר על הפרויקטים האומנותיים של עמרי: הצגת הפרידה מ"שיר של אמונה וכפירה", שלדבריו רצה שבע שנים; האולם המלא והקהל החם מתייחסים לערב הפרידה בצוותא [4:30-5:24]. על "מקליד מקלידה" נאמר שהצגת הסיום הייתה אמורה להתקיים, אך כנראה תהיה ביוני [6:23-6:32], לא שכבר הסתיימה. מוזכרים גם אימפרו חודשי של Foreplay והזמנה לשחר ומתן לצוותא; התאריך מתוקן בשידור מ-28 ל-26 במאי [6:36-7:27]. אלה תוכניות בזמן ההקלטה, לא זמינות נוכחית. בפרק 39 (15:35) מספר שהוא ואורי אוריאן משחקים יחד ב"מקליד מקלידה" בצוותא.
- לשני המנחים רקע בפרינג' — פרק 39 — לא נותנים כבוד (18:40): עמרי מציין: "גם אורי וגם אני, וגם אתה... אור, שיחקנו בפרינג' בישראל... כולנו היינו שם". בפרק 41 — פרק מלחמה מהממ"ד (27:55-29:10) המנחים מסבירים את המונח: תיאטראות רפרטואריים כמו הבימה, הקאמרי ובית ליסין מסובסדים על ידי המדינה, בהמשך הם מבחינים גם בהפקה עצמאית במימון עצמי [28:52-28:57] ובתיאטרוני פרינג' קטנים יותר, שלדבריהם עשויים להיות מסובסדים חלקית [29:00-29:10]. הדף מתעד את ההסבר בשיחה, לא כלל עדכני על תקצוב כל תיאטרון.
- פינת "שם הצגה" עם אורי אוריאן — פרק 39 — לא נותנים כבוד (17:42-32:21): אורי אוריאן, המוצג בשיחה כשחקן, חזאי ותסריטאי, מנהל משחק שמות הצגות אמיתיים מול בדויים — פינה שנולדה ממשחק שהוא התחיל עם עמרי בוואטסאפ (17:08). סיבוב 1, הצגות פרינג': רק "גבר" אמיתית — אור מנחש נכון, "גבר, נקודה לאור" (21:42); סיבוב 2, הצגות יחיד של נשים: "כנועה" היא הבדויה שאורי המציא (26:30), וכל השאר ("שקופה", "פוריה", "צומחת", "מקורקעת") אמיתיות; סיבוב 3, הצגות ילדים: האפשרות שמוכרעת כאמיתית מופיעה בתמלול פעם כ"הכי דוב שיש" ופעם כ"הכי טוב שיש" [27:42-30:25]. אין כאן הכרעה באיות מתוך תמלול לא עקבי, ואין מדובר בשתי תשובות שונות. המשתתפים מייחסים את הכתיבה לחן גרטי ותום חודו ואת הזכייה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים [30:25]; אלה דבריהם במשחק, לא אימות חיצוני של הקרדיטים. במהלך הפינה אורי מספר שהצגתו "פרחים לא משקרים" הודפסה בעיתון בשם "פרחים לא מתים" (19:06), וממליץ על אירוע "חצי הצגה, חצי משחק" בתיאטרון תמונה (31:20). הפינה חוזרת בפרק 74 ("המיטב", 28:52-39:54): אותם שלושה סיבובים ותשובות, בעריכת לקט שמסתיימת אחרי תשובת סיבוב הילדים. זה שידור חוזר של קטע מפרק 39, לא משחק חדש.
- ביקורת על קהל התיאטרון בישראל — פרק 73 — מסתבר שאור מנהל חברת תעופה (7:02-9:53): אחד המנחים (זהותו אינה נקבעת כאן מתוך אזכור של אור בגוף שלישי; השאלה הקיימת נשארת פתוחה) מתאר הצגת פרינג' שבה, לפי התרשמותו, קבוצת תלמידים צחקה בקול משום שהמורה שלהם שיחק על הבמה: "יש פה אנשים שלא יודעים להיות קהל בתיאטרון" (8:16). הוא משווה זאת לריחוק שהוא מייחס לאולם רפרטוארי גדול, ומבקש להתחשב בחוויה המשותפת של שאר הצופים [7:29-9:51]. אלה תיאור ועמדה של המשתתפים, לא בדיקה עצמאית של התנהגות הקהל.
- שלוש הצגות בשבוע אחד — פרק 32 — משכיבים את אסתר לישון (2:24-7:59): אחד המנחים מספר על שבוע תרבותי עמוס, בלי לזהותו מתוך פרטי המשפחה בלבד: אחיו עידו עוזר במאי ומנהל הצגות בהבימה, ויואבי הוא בן זוגו של עידו ועושה עבודה דומה בגשר [2:49-3:12]. ההמלצות הן "פרסיליה מלכת המדבר" בהבימה [3:12-4:58], "נשמות" בגשר, שעיבד רועי חן מספרו וביים איתי טיראן [5:00-6:49], ו"דיר אבן הנסן", שבו דיאנה חולקת תפקיד עם שחקנית אחרת [7:32-7:43]. מחירי 200-400 ש"ח הם חלק מהדיון ההיסטורי בערך ההפקה [4:14-4:23], לא הצעת מחיר עדכנית. "כמו פרינג' עם כסף" הוא תיאור החוויה של המספר, לא סיווג של גשר. ההתייחסות לגיא פרתי כמנהל מוזיקלי מתחילה ב-7:59, והדיון בשיר ובמסכים ממשיך עד 9:09, מעבר לחלון הכותרת של ההמלצות.
- ציור התיאטרון מגיל שש — פרק 88 — דפקו אותנו מאחורה (22:17-23:59): אחד המנחים (זהותו בלוח השאלות) מספר שהוריו מצאו, זמן קצר אחרי ההופעה בהיכל התרבות, ציור ישן שצייר בגיל שש. מועד המציאה הוא המאוחר, לא מועד ציור הילדות: קהל, במה, שלט "נא לשבת במקומות" — ומתכון הפקה: "אחת, לחבר את כל התפאורה. שתיים, להתאמן, שלוש, ולהציג" (23:49-23:54).
- יריב בר-אלי: פסיכולוג שניהל קבוצת תיאטרון קהילתי — פרק 88 — דפקו אותנו מאחורה (38:40-46:06): מתקשר לפינת הדייטים של המאזינים: פסיכולוג קליני בן 41 מתל אביב, שמספר שניהל בעבר קבוצת תיאטרון קהילתי במרכז הגאה בגן מאיר [42:06-42:23]. לדבריו הקבוצה עוד קיימת בזמן השיחה, והיא נפרדת מ"המשולש", שמתואר כתיאטרון המקצועי של המקום. ניהול קבוצה אינו טענה שניהל את המרכז או תיאטרון מוסדי שלם; הפרטים הם הצגתו העצמית בזמן הפרק [38:40-38:57; 44:37-44:59].
הופעות בפרקים
- פרק 41 — פרק מלחמה מהממ"ד - הסבר על תיאטרון פרינג' מול רפרטוארי (27:55-29:10); ההפניה הקודמת לפרק 1 הייתה שגויה.
- פרק 29 — קיש יעני — ביקור ב"חבדניקים" בקאמרי והתרשמות מההפקה (8:03-8:32); שם ההצגה והתגובות מתועדים כפי שנאמרו בפרק, לא המלצה על זמינות נוכחית
- פרק 32 — משכיבים את אסתר לישון — שלוש הצגות בשבוע: פרסיליה מלכת המדבר, נשמות, דיר אבן הנסן (2:24-7:59)
- פרק 39 — לא נותנים כבוד — פינת "שם הצגה" עם אורי אוריאן (15:12-32:21)
- פרק 56 — החובש שפחד ממחטים — המאזינה מספרת שראתה את שני המנחים בקאמרי (40:41), ובהמשך ששיחקה חרטטוני עם חבריה מהקאמרי כשהיא מגלמת את אור כמנחה (44:33-44:53). אין כאן תיאור של תפקיד משחק שלה בתיאטרון או של הופעה משותפת על במה
- פרק 60 — פרק למביני עניין — אור מציע לעמרי משחק ניחושים: "בוא נעשה את המשחק אורי אוריאן" (11:01)
- פרק 65 — מה זה פיטמולוג? — ביקור ב"אשכבה" של חנוך לוין בקאמרי; המספר מתאר כיצד נשמעו לאולם הוראות מציוד התקשורת של ההפקה, עד שלדבריו פנה לסדרנית והבעיה טופלה (15:47-16:56). סיבת התקלה היא השערתו, לא ממצא טכני מאומת
- פרק 73 — מסתבר שאור מנהל חברת תעופה — קהל הפרינג' שצחק בכוח; ביקורת על תרבות הקהל (7:02-9:53)
- פרק 74 — מגזין הבוקר בערב עם אור ועמרי - פרק 74 | המיטב — לקט: שידור חוזר של שלושת סיבובי "שם הצגה" מפרק 39 (28:52-39:54), לא משחק חדש
- פרק 82 — מה נשתנה? (לא הרבה) — בשיחה על הפסטיגל נאמר, בהסתייגות "לדעתי", שאורי אוריאן כתב ושהבימוי עובר לרועי שגב (14:29-14:40). זה תיעוד השיחה בזמן ההקלטה, לא אימות עדכני של הקרדיטים
- פרק 86 — מריחים את הפרחים — מופע הפרידה "שיר של אמונה וכפירה"; קריאת השולחן של המחזמר בקאמרי; צוותא (4:23-8:42)
- פרק 88 — דפקו אותנו מאחורה — ציור התיאטרון מגיל שש (22:17-23:59); יריב בר-אלי ותיאטרון המרכז הגאה (38:40-46:06)
- פרק 92 — בתוך הים — עמרי מזכיר את העבודה על המחזמר עם הקאמרי בסיפור החלום על הכוריאוגרפית שי (5:51-6:47); חזרות המחזמר בסיפור הן חלק מהחלום
- פרק 106 — מרשי קיבל את החוזה פיליסיאנו — המספר מתאר הצגה המבוססת על הודעות וואטסאפ אמיתיות וקטע ועד בית שמבוצע בשירה אופראית. קולו של שחקן נשבר, השחקנים צוחקים, ואורי אוריאן, שאינו בסצנה, מצלם מאחורי הקלעים (16:18-17:50). המספר אומר שיבקש אישור לפני שיציג את הסרטון; אין כאן אישור שהסרטון פורסם
קשור ל
- פרק 29 — קיש יעני · פרק
- פרק 32 — משכיבים את אסתר לישון · פרק
- פרק 37 — נקודת מפגש · פרק
- פרק 39 — לא נותנים כבוד · פרק
- פרק 41 — פרק מלחמה מהממ"ד · פרק
- פרק 56 — החובש שפחד ממחטים · פרק
- פרק 58 — פרק יאסו · פרק
- פרק 65 — מה זה פיטמולוג? · פרק
- פרק 73 — מסתבר שאור מנהל חברת תעופה · פרק
- פרק 74 — מגזין הבוקר בערב עם אור ועמרי - פרק 74 | המיטב · פרק
- פרק 82 — מה נשתנה? (לא הרבה) · פרק
- פרק 86 — מריחים את הפרחים · פרק
- פרק 88 — דפקו אותנו מאחורה · פרק
- פרק 92 — בתוך הים · פרק
- פרק 106 — מרשי קיבל את החוזה פיליסיאנו · פרק
- אור · דמות