פרק 106 — מרשי קיבל את החוזה פיליסיאנו
תקציר
פרק שטח: אור ועמרי מקליטים מהמרפסת של דיור מוגן בכניסה לירושלים, באמצע שבוע צילומים לסדרה התיעודית החדשה שתעלה בדצמבר. במרכז הפרק סיבוב הפרידה של מקליד-מקלידה: רכבת של שני קרונות לדימונה עם יריב, שירות המוניות הפרטי של רויטל בעיירה, נסיעה לקריית אונו שה-GPS של עומרי מוביל בה לרחוב ללא מוצא ונהג מונית שצועק "יא מניאק" על הנוסעים שלו, וקריסת הקול של יריב באמצע אופרה בשמלה על הבמה. אחר כך ויכוח על עורכי דין שמדברים גבוהה-גבוהה ("מרשי"), על עברית תקנית שאף אחד לא מדבר (למכירה, שבור), והסיפור שמעניק לפרק את שמו: עומרי כתב בקבוצה המשותפת רק "חוזה פליסיאנו" — מתברר שבתיכון הוא שלח מייל מעריצים ארוך באנגלית לזמר הפורטו-ריקני העיוור, וקיבל תשובה אישית אחרי שלושה ימים — ובגיל 18 גם מייל לאיזר אשדות, שהתקשר לבת הזוג שלו ביום ההולדת. בפינה החדשה "אתם לא מבינים מה קרה לי" שחר רולנסקי מחדרה מספר איך חוליית עולם תחתון רדפה אחריו ברחבי העיר בטעות זיהוי, וזוכה בסדנת שוקולד זוגית של יער הקקאו — הספונסר הראשון של הפינות.
נושאים
- פתיחה מהשטח · 00:00 · במשטרסטים (פרק שלישי ברצף); מקליטים ממרפסת בדיור מוגן במוצאד, כניסה לירושלים
- הסדרה החדשה · 00:51 · שבוע שלם בדיור מוגן: קורסים, מקהלה, ראיונות; הדוקו הראשון שלהם, עם ג'וני הצלם; יעלה בדצמבר; מוקלט ב-13 באוקטובר
- פוסט פרודקשן · 03:37 · המושג המקצועי מוסבר תוך כדי שהוא קורה ("פלאי העריכה")
- מקליד-מקלידה: סיבוב פרידה · 04:06 · ההצגה יורדת בדצמבר; הצגת פרידה ב-6 בדצמבר בצוותא תל אביב
- הנסיעה לדימונה · 04:30 · מספר הסיפור מעדיף רכבת על ון; דימונה עיירה, לא עיר; רכבת באר שבע-דימונה: שני קרונות, פעמיים ביום, 20 דקות — שירות מטורף שקיים
- מוניות דימונה · 09:58 · אין גט טקסי; מתקשרים למוניות דימונה ועונה רויטל, שסוגרת את "התחנה" (הבית שלה) ובאה לקחת בעצמה; 25 שקל במזומן או בביט, קבלה דרך המונה; סיפור חמוד או עצוב?
- קריית אונו · 13:41 · ה-GPS של עומרי הוביל לרחוב ללא מוצא; המונית שתזמנו נתקעה מאחוריהם ברוורס; הנהג צועק "יא מניאק" — ואז מבין שאלה הנוסעים שלו ונמס לו הכעס על הדירוג
- התגברות על צחוק · 16:29 · יריב עם ברונכיטיס שר אופרה בשמלה, הקול נשבר, הקאסט נקרע דקה וחצי; מתי זה מקסים ומתי זה חליבה: אם השחקן צוחק, הקהל לא צוחק; אבי קושניר מוזכר כמקום שבו זה קורה
- עורכי דין מדברים גבוה · 21:03 · הפער בין קדושת המקצוע לבין עורכי דין ארסים; מרשי = "האדם שאני מייצג", מקור השם לפרק; טלי גוטליב והביטויים החנכיים; שני דיירים מהדיור המוגן עוברים באמצע ("We're filming a series")
- עברית תקנית · 24:12 · פתרון, כן מול yes, ולמכירה: אור מתעקש, בודק בלייב, ומגלה שהנוהג "למכירה" הוא תיקון-יתר שגוי (כמו שבור ומסקי טלוויזיה)
- חוזה פליסיאנו · 27:44 · קבוצת הוואטסאפ המשותפת "דברים לפודקאסט"; עומרי כותב בשישי בערב רק "חוזה פליסיאנו"; הסיפור: בכיתה י'-י"א הוא שלח מייל מעריצים ארוך באנגלית לזמר הפורטו-ריקני העיוור, וקיבל תשובה אישית אחרי שלושה ימים; ובגיל 18 גם מייל לאיזר אשדות, שהתקשר לבת הזוג ביום ההולדת; המייל קבור בחשבון יהוו ישן — בקשת עזרה מהמאזינים לפרוץ אליו
- אתגר הכתבה מהצינור · 32:45 · "בית המשפט דחה את הבקשה של שרה נתניהו לדחות את תביעת לשון הרע של יאיר גולן" — פירוק הכותרת המשולשת: גולן תבע דיבה, היא ביקשה לדחות, בית המשפט דחה את הדחייה וחייב אותה בהוצאות; למה לא לכתוב את זה פשוט
- תוכית אבודה · 34:58 · עוקב בשם אלחנן שלח מודעת "אבדה תוכית" (ירוקה, עונה לשם אלחנן): למה כותבים את השעה, איך מזהים תוכי ירוק אחד משני, ופרס כספי בלי סכום
- אתם לא מבינים מה קרה לי · 37:05 · פינת מאזינים חדשה, עם פרס
- הסיפור של שחר · 38:46 · שחר רולנסקי, 31, חדרה: לפני עשר שנים רכב עם "מימיקות מאיימות" רדף אחריו ואחר חבריו ברחבי העיר; שיחה עם המשטרה תוך כדי מרדף; נחסם על ידי שני ג'יפים ושתי אופנועים, עשרים איש מפקחים על החלונות — ואז אחד צועק "עצרו", מסמן "תנתק" (מהמשטרה), והכול נעלם; השוטרים הסבירו אחר כך: חוליית עולם תחתון שחיפשה מישהו אחר, אותו סוג רכב; טעות זיהוי
- הפרס · 47:12 · שחר זוכה בסדנת שוקולד זוגית ביער הקקאו (ירושלים או תל אביב) — הפעם הראשונה שיער הקקאו נותן פרס בפינה, עם הסלוגן "חוויית שוקולד בלתי נשכח"
- סיום · 49:00 · תודה לשחר המאזין, לשחר חיימוביץ' על העריכה ולבראשית על האירוח; שבוע הבא חזרה לאולפן; "לא עשינו ברכת אדום" — ווינג ווינג, דונקי, יפה מאוד
פינות
- אתם לא מבינים מה קרה לי · 37:05 · פינה חדשה; מארחת את שחר רולנסקי; פרס ראשון מתוך שיתוף פעולה עם יער הקקאו
דמויות
- אור — מנחה; בוויכוח על למכירה: אמר את הצורה הנוהגת, בדק במילוג בלייב והודה שטעה
- עמרי — מנחה; כותב ה"חוזה פליסיאנו" בקבוצה; סיפורי המיילים לאומנים (פליסיאנו בתיכון, איזר אשדות בגיל 18)
- שחר חיימוביץ — נעדר מההקלטה; ערך את הפרק בווידאו ובאודיו
- שחר רולנסקי — מאזין בן 31 מחדרה; סיפור המרדף והטעות בזיהוי
- יריב — חבר הצגת מקליד-מקלידה; נסע ברכבת לדימונה עם מספר הסיפור; קריסת הקול בשמלה על הבמה בקריית אונו
- ג'וני — צלם הסדרה בדיור המוגן
מיקומים
- ירושלים — הדיור המוגן בכניסה לעיר (מוצאד), ממנו מוקלט הפרק
- תל אביב — צוותא, מקום הצגת הפרידה של מקליד-מקלידה
- דימונה — העיירה עם הרכבת של שני הקרונות והמונית של רויטל
- קריית אונו — הרחוב ללא מוצא וקריסת הקול של יריב
- חדרה — עירו של שחר, זירת המרדף
- באר שבע — תחנת ההחלפה לרכבת דימונה
קשור ל
- אתם לא מבינים מה קרה לי · פינה
- ירושלים · מיקום
- תיאטרון · ניתוח עומק
→ הפרק הקודם: פרק 105 — חושפים את הסולידיתהפרק הבא ←: פרק 107 — רגע לפני הבחירות
לפתוח את "פרק 106 — מרשי קיבל את החוזה פיליסיאנו" במפה
תמלול הפרק (אוטומטי, ייתכנו טעויות)
00:00:00 אמרתי במשטרסטים, אה, הוא, אתן מאזינות ואתם מאזינים למגזין הבוקר בערב.
00:00:11 תוכנית הלייבסטאם של אור בוטבול ועמרי הכהן.
00:00:15 שלום.
00:00:16 אם אתם רואים אותנו בווידאו, האמת שגם אם אתם שומעים אותנו בטח אנחנו משוואים קצת שונה.
00:00:21 אנחנו בעוד פרק שטח, הפעם לא בגלל איראן ואנחנו בממ"ד ולא בגלל למה היינו בסוכות אצלך.
00:00:29 אני חושב שעוד יותר היו בהדממה, כמו שאומרים בצבא.
00:00:33 היה איזה סוכות או משהו.
00:00:34 נסינו אצלי בסלון.
00:00:34 כן.
00:00:35 והיה פעם אחת בערים תאומות, באוסטריה.
00:00:38 ברכב.
00:00:38 או איפשהו היינו בחו"ל, וזה היה מהאוטו.
00:00:40 כן, זו הייתה נסיעה אינסופית.
00:00:41 אז הפעם אנחנו בנסיבות אחרות, מדי פעם אתם מצטרפים אלינו לצילומים, אנחנו בירושלים.
00:00:47 בכניסה לירושלים.
00:00:48 במוצאד, יותר דיוק.
00:00:49 מדייק אותי.
00:00:51 אנחנו, אתם מקבלים גם סניק פיק לאחת הסדרות הבאות שלנו.
00:00:58 אנחנו גרים בדיור מוגן
00:01:00 השבוע, אנחנו מקליטים את זה ביום שלישי, ואנחנו כל השבוע הזה חיים בדיור מוגן שנקרא בראשית בירושלים.
00:01:10 אז אנחנו עכשיו על המרפסת שלהם, בגלל זה הצילום קצת שונה.
00:01:13 קצת, בדרך כלל אנחנו במשרד, שתי מצלמות, ועכשיו אנחנו על גג של דיור מוגן, ואנחנו עם מיקרופונים אחרים, בגלל זה נשמעים ככה.
00:01:22 אז כל השבוע אנחנו פה עושים את כל הלוז שלהם, את כל הפעילויות ישנים פה, קיבלנו חדר.
00:01:29
00:01:30 ומגלים איך זה להיות באזור גיל 80 ולגור בדיור מוגן.
00:01:36 נכון, הגיל השלישי.
00:01:38 ודי מדהים עד עכשיו, זה בעצם אחת הפעמים הבודדות.
00:01:42 אני לא זוכר מה עשינו בערים תאומות, כשהקלטנו מהשטח...
00:01:45 עשינו נסיעה.
00:01:46 אתה זוכר, הציע לנו את הדרך ואותה.
00:01:48 מה הגזמת, ידידי?
00:01:49 את זה אני זוכר.
00:01:50 אני אומר, אני לא מבין מה אמרנו לקהל המאזינים והמאזינות, אמרנו, אנחנו באירופה?
00:01:56 אני לא זוכר, יש מצב שאמרנו אנחנו באירופה ונסביר למה?
00:02:01 אני אומר, זו אחת הפעמים הבודדות שאנחנו בעצם מתעדים את עצמנו in the making.
00:02:05 תוך כדי.
00:02:06 On the making.
00:02:07 לא in the making.
00:02:09 אז בעצם, אני לא יודע אם סיפרנו על הסדרה הזאת, אולי רק למנויים המשלמים שלנו.
00:02:14 לא, לא צריך לפרט יותר מדי.
00:02:15 אני חושב שאנחנו בונים הרבה על הסדרה הזאת, כי אני חושב שהיא תהיה מאוד מאוד מיוחדת, זה מה שרצינו לעשות כבר המון זמן.
00:02:24 יותר משנתיים, נכון?
00:02:25 אני זוכר שדיברנו עליה עוד...
00:02:26 מזמן, כן.
00:02:28 בהרצליה וזה.
00:02:28 והיא תעלה בדצמבר, בתקווה.
00:02:31 כן.
00:02:31 אנחנו היום ב-13 באוקטובר.
00:02:34 היא מאוד שאפתנית.
00:02:35 כמויות החומר גלם שאנחנו מצלמים פה, זה מטורף, כי הכול מעניין, גם הפעילויות מעניינות, יש להן פה מלא דברים.
00:02:42 היום היינו בקורס, אני אגיד רק מעט דברים כדי שישארו דברים לזה, אבל היינו בקורס נגרות.
00:02:48 אתמול היינו בשיעור מקהלה.
00:02:51 כאילו, קמים בשמונה בבוקר ועושים דברים עד הלילה.
00:02:54 תוך כדי אנחנו גם מראיינים פה אנשים נורא מעניינים, מאוד מעניינים.
00:02:59 זה בעצם הדוקו הראשון שלנו.
00:03:01 אנחנו בעצם מתייחסים לזה ממש כסדרה תיעודית, ויש לזה חוקים אחרים, ואנחנו למדים בכל יום.
00:03:08 כמו דוקו פרופר, יש איתנו צלם, ואנחנו מצלמים שעות כל יום.
00:03:12 ג'וני החמוד.
00:03:14 שקורע את התחת ורץ הלוך חזור.
00:03:18 כשאנחנו עושים הליכות פה מסביב למקום, אז זה יהיה מעניין, מעניין איך זה יעבוד, זה יהיה קצת מורכב לערוך את זה, הפוסט של זה יהיה קצת יותר קשה, אבל אני מאוד מחכה לראות איך זה יצא.
00:03:30 יכול לכתוב פוסט בפייסבוק, לזה הוא מתכוון, וזה יהיה קשה, זה יהיה נוקב.
00:03:33 לסכם חוויה כזאת בפוסט אחד, זה אף פעם לא פשוט.
00:03:37 לפעמים אוהבים להגיד שעושים...
00:03:43 הסבר קצר על המושג המקצועי, אז פוסט זה פוסט פרודקשן, יש את הפרה פרודקשן, לפני, את הפרודקשן זה ההפקה עצמה, את הצילומים, ואז הפוסט זה כל מה שעושים אחרי העריכה וכולי.
00:03:55 יש לך טלפון שאתה צריך לענות?
00:03:57 עניתי וניתקתי, פלאי העריכה.
00:04:00 איזה כיף, קסם, אפרופו, זה הפוסט פרודקשן, זה קרה בפוסט, חבר'ה.
00:04:04 אתם רואים כל זה, שלושה עורכים מטפלים בזה.
00:04:06 אז זה בדיור המוגן, קצת מהוראות שקרו בזמן האחרון שלא קשורים לדיור מוגן, הם קצת קשורים.
00:04:15 לי יש סבב פרידה של הצגה בשם מקליד-מקלידה, דיברנו עליה פה כמה פעמים.
00:04:21 זו הצגה שיורדת בדצמבר, יש הצגה פרידה בשישה בדצמבר בצוותא בתל אביב מוזמנים.
00:04:27 ניפגש שם.
00:04:28 ניפגש שם.
00:04:30 ויש טפטופים של הצגות אחרונות ברחבי הארץ.
00:04:33 אז הייתה לי, היו שתי חוויות מעניינות השבוע.
00:04:38 זה התחיל בכלל עוד לפני שבאנו לפה.
00:04:41 נכון.
00:04:41 התקשרת עליי ביום שבת.
00:04:42 נכון, נכון.
00:04:43 אנחנו רואים את ההצגה ב...
00:04:45 בדימונה.
00:04:45 בדימונה.
00:04:46 ואני מקבל טלפון ביום שבת בערב, לפני שאנחנו, באנו לפה ביום ראשון, הוא אומר לי, קרה משהו, קרה משהו מצחיק, קרה משהו מעניין בדימונה.
00:04:56 אז מה קרה?
00:04:57 אז מה היה?
00:04:58 מה היה?
00:04:59 אמרתי לו, מה נסגר?
00:05:00 לא, לא, זה בסדר, זה יהיה בסדר, הכל טוב, אבל ביום שני, כשאנחנו בדיור מוגן, אז אני לא ידעתי, ויש לי הצגה בקריית אונו.
00:05:10 עכשיו, אנחנו נעולים פה כל השבוע, וזה בקריית אונו ביום שני בערב, אחרי שאנחנו בערב יינות וגבינות.
00:05:19 אמרנו, בסדר, נכניס את זה לתוך הסרטון.
00:05:22 אז קפצנו לעשות הצגה וחזרנו, אבל מה קרה קודם בדימונה, סיפור מצחיק?
00:05:28 כבר סיפרתי לו, אורן, אני אספר לכם ואתה תהנה בפעם השנייה.
00:05:31 אני שמעתי, אתה חכית לספר לי, אני לא שמעתי את זה.
00:05:34 כתבתי בקבוצה של סיפור מדימונה, והתאפקת יפה, אז אני לא יודע.
00:05:38 סיפרתי אותו כל כך הרבה מאז לחברים ואנשים, לא, לא, איזה בילדאפ אני עושה, איזה טעות.
00:05:43 הייתה הצגה בדימונה.
00:05:44 היה פנצ'ר בדרך, יאללה, סיפור הבא.
00:05:46 מסתבר שיש עיר שקוראים לה דימונה.
00:05:48 סתם, זה לא עיר, מה זה?
00:05:49 זה עיר.
00:05:50 מה זה זה לא עיר?
00:05:50 מושבה, עיירה, עיירה.
00:05:52 זו ההגדרה.
00:05:52 יש הגדרה עיירה?
00:05:53 עיירה, כן.
00:05:55 יש שם לדעתי כ-40 אלף תושב ותושבת.
00:05:58 יש רוצח אחד בלש.
00:06:00 בשכונה שגדלתי בה יש...
00:06:02 כולם מורידים את הראש, יוצמים עיניים.
00:06:06 בשכונה שגדלתי בה בירושלים יש איזה 30 אלף איש בשכונה בירושלים.
00:06:08 ובכל העיר הזאת יש 41 אלף.
00:06:10 יתקנו אותנו בתגובות כתמיד, אבל...
00:06:13 אני חושב שיש הגדרה לעיר איקס תושבים, זאת אומרת, זה מאה אלף, סתם אני אומר את זה.
00:06:18 זה לא יישוב?
00:06:19 לא יודע מה, חר?
00:06:20 יש יישוב, יש מושבה שזה בנימינה בכלל.
00:06:22 לכן לא שמעתי על עיירה.
00:06:23 יש קיבוץ, יש מושב, יש יישוב, ומסתבר שיש עיירה.
00:06:26 אוקיי.
00:06:26 יש עוד עיירה, ואני תכף אזכר, יש מצב שזה מצפה רמון.
00:06:29 זכור לי, מה זה מצפה רמון?
00:06:30 זה לא עיר הרי.
00:06:32 אני אומר יישוב על כל הקטנים.
00:06:33 שני לוי, המעצב והחבר, שגר שם.
00:06:36 תגיד לנו איפה אתה גר.
00:06:38 איפה אתה גר?
00:06:38 מה זה?
00:06:39 במה אתה גר.
00:06:40 אז הייתי בדימונה, ואמרו לנו שיש הצגה ויש הסעה שיוצאת כל פעם להצגה מצוותא.
00:06:47 אוקיי.
00:06:48 וכולם מתאספים בצוותא ויוצא ואן כזה, ואן.
00:06:52 ואני, יש לי רגישות לנסיעות ארוכות, כשאני לא הנהג, עושה לי בחילה ואני עצבני ופקקים.
00:06:58 כן, אתה אוהב ומעדיף לנהוג.
00:06:59 אני מעדיף לנהוג.
00:07:00 אומרים, גם אם אתה זה שנוהג, יחזיק את הפלסטיק הזה בלי לשים לב, אתה שולח מבט קטן של טעם, האמת חייב להחזיק בפלסטיק או מחזיק בפלסטיק?
00:07:08 כן.
00:07:10 נכון.
00:07:10 אז הייתה הסעה לדימונה, ואמרתי, חמישים הערב, קקין.
00:07:16 וגם ון זה יותר קשה.
00:07:16 זה ון.
00:07:17 הוא זז, אתה בזנב שלו, זה זז יותר.
00:07:20 כן.
00:07:21 בדקנו בוויז שלוש ורבע שעות, מתל אביב לדימונה.
00:07:24 אמרתי, חבר'ה, גדול עליי, נראה לי אני בה עצמאית.
00:07:27 לא רציתי לנהוג, כי היינו בשבוע כזה של ציומים מהעיר.
00:07:31 כן, באת אחרי יום ארוך, שלוש שעות רק נסיעה לכיוון.
00:07:34 אמרתי, בואו נבדוק תחבורה ציבורית.
00:07:37 מה מסתבר?
00:07:38 יש רכבת בדימונה, יש תחנת רכבת של רכבת ישראל.
00:07:40 רהט?
00:07:42 רהט זה יישוב בדואי.
00:07:43 לא, אבל לתחנה לא קוראים רהט?
00:07:45 לא, לא, דימונה, ממש דימונה.
00:07:46 אוקיי.
00:07:48 וזה הפתיע אותי, אין לי ישיר תל אביב-דימונה, אתה עושה עצירה בבאר שבע ומחליף.
00:07:52 אוקיי.
00:07:53 בסדר, נסעתי עם יריב מהצגה, ואנחנו נוסעים בבאר שבע, ובבאר שבע עושים החלפה לרכבת של דימונה, יש פעמיים ביום.
00:08:03 פעמיים ביום.
00:08:03 אתה ראית ביקור התזמורת?
00:08:05 כן.
00:08:05 שהם באים למקום שכוח אל כזה, יש מדבר?
00:08:08 כן.
00:08:08 יש אחת, בבוקר אחת בערב.
00:08:10 זה מטורף.
00:08:11 מטורף שיש שירות כזה, שפועל פעמיים ביום.
00:08:14 מטורף.
00:08:14 כאילו בשביל הפאסון של העיר, של המדינה, של ישראל, אתה אומר, גם אם אף אחד לא על הרכבת, זה חמש פעמים ביום, אחרת זה...
00:08:22 מצד אחד נכון, מצד שני, היינו אני יריב ועוד שמונה אנשים, ומה הפתיע אותי?
00:08:26 אין רכבת ארוכה.
00:08:29 יש שני קרונות.
00:08:30 מה?
00:08:30 זה דרך אגב כמו רכבת צעצוע, יש קטר, מחוברים אליו בכבל קרון ועוד קרון וזהו, זה הרכבת, רכבת קצרה.
00:08:37 וכמה רכבים של תושבים שהם שמו עליו, אמרו לו, קח אותי אם אתה כבר מגיע...
00:08:42 אני לא ראיתי דבר כזה, רכבת מקוצררת.
00:08:44 בחיים לא ראיתי את זה.
00:08:45 אבל כנראה זה מה צריך, אבל...
00:08:48 אז תעשו קרון אחד ביום ותוציאו אותו שש פעמים.
00:08:50 תוציאו שאטלים.
00:08:51 וואו, ממש.
00:08:52 אבל זה נחמד, זה 20 דקות בערך, מבאר שבע אתה בדימונה.
00:08:54 רגע, בוא נתעכב על זה עוד טיפה.
00:08:56 למה בנו מסילת רכבת לשם אם אין בזה צורך?
00:08:59 זה יקר בטירוף.
00:09:01 שמע, זה מבורך, כי אתה לא רוצה לבודד את העיירות המבודדות, אתה רוצה לחבר אותן למרכז, כמה זה אפשר.
00:09:07 בסדר, איפה שאני גדלתי, באזור השרון, כבר 20 שנה אומרים שתהיה רכבת, ואז מחירי הדירות יעלו, מין הבטחות כאלה.
00:09:15 יש שם פקקים בבוקר של עשרות שעות.
00:09:17 כן.
00:09:17 כל יפנים הארץ, זה היה.
00:09:19 מאות אלפי אנשים, אז לדימונה עשיתם רכבת ואתם מוציאים לשם שתי רכבות ביום ולכל השרון לא?
00:09:24 זה חמור.
00:09:25 אני מרגיש שזה איזה סטייה כזאת של איזה שביל שהסתעף מבאר שבע, שיוצא פעמיים ביום, משהו כזה.
00:09:31 יום אחד רכבת אחת ירדה מהפסים וסללה בטעות את עצמך אחד לשם, אמרו, טוב, עד לכאן תכניסו מסילות.
00:09:36 בקיצור, עלינו על הרכבת, 20 דקות, הגענו לדימונה.
00:09:40 עכשיו, ברגע שנחתנו בדימונה, יש וייב קצת שאתה יוצא מהשדה תעופה הישן באילת.
00:09:45 אתה מרגיש שעברת איזה מסע לשנות ה-80, אתה מבין?
00:09:48 פילטר כתום על כל הווידאו.
00:09:50 כן, איזה מינהרת זמן כזאת.
00:09:51 מוזיקה של מערב פרוע.
00:09:52 יצאנו, והיה, אני יודע מה, שבע בערב, משהו כזה, ואמרנו, טוב, צריך להגיע לתיאטרון דימונה.
00:09:59 בכל זאת, זה לא בריגל.
00:10:01 פותחים גט טקסי.
00:10:03 מחפשים מונית, מחפשים מונית, לא מוצאים, לא מוצאים.
00:10:06 ניגשים למאבטח של הרכבת.
00:10:08 אומרים לו, תגיד, יש פה מוניות?
00:10:10 גט טקסי?
00:10:11 משהו?
00:10:11 פורץ מצחוק.
00:10:12 פורץ מצחוק אז, ואומר, אתם תל אביבים.
00:10:16 אמרנו לו, כן.
00:10:17 אז הוא אומר, איזה גט-טקסי, אין פה שום גט-טקסי.
00:10:19 אמרתי לו, אז איך משיגים מונית?
00:10:20 הוא אומר, מתקשרים למוניות דימונה.
00:10:23 אמרתי לו, בסדר גמור.
00:10:23 למה שמוניות דימונה לא יעבדו עם גט-טקסי?
00:10:25 אין להם טלפון וגישה לסלולר?
00:10:27 אמרתי לו, אין שום בעיה.
00:10:29 שום בעיה, כמו שאומר משיח.
00:10:32 שום בעיה, מה, טלפון של מוניות דימונה, עשיתי גוגל, לא מצאתי כל מיני 072 כאלה.
00:10:37 אז הוא אומר לי, עזוב, בוא ניתן לך את המספר.
00:10:39 ואז הוא פותח לוח חשמל כזה לידו, פותח, ועל הדלת מתכת כתוב בטו שחור, 0, 8, 4, משהו כזה.
00:10:47 מאת אימפריית הטכנולוגיה של העולם.
00:10:50 מחייג למוניות דימונה, עונה לי איזה מאמא חמודה כזאת, אה, לא, שלום, אפשר רכבת, אפשר מונית, אני בתחנת הרכבת, אני צריך להגיע לתיאטרון, היא אומרת לי, או, בסדר, בסדר, אבל זה ייקח קצת זמן.
00:11:03 אמרתי לה, כמה זמן?
00:11:04 קחי מונית.
00:11:05 אז היא אומרת לי, עשר, רבע שעה, יש עומס בדימונה, מה קורה כאילו, טוב, בסדר, אני מחכה, אין לי אופציות אחרות.
00:11:13 מה, הוא נמצא ביישוב אחר, יש מונית אחת?
00:11:14 אמרתי, אני תקוע פה, אני אחכה, לבשל, לא נורא.
00:11:18 ואז היא אמרה לי, בסדר, ואז אמרתי לה, אה...
00:11:20 סדר גודל, כאילו, אחרי רבע שעה, בסדר, אבל איך אני אדע כשהוא פה, אני אראה אותו, בגטקסט יש לך שם, יש לך מספר רכב, איך אני אדע שהוא פה, הוא התקשר אליי כשהוא כאן?
00:11:29 אז היא אומרת לי, מי?
00:11:31 אמרתי לה, נהג מונית.
00:11:32 היא אומרת לי, איזה נהג מונית?
00:11:33 היא אומרת לי, שאת שולחת לי, איזה שולחת לך, אני בא לקחת אותך.
00:11:38 היא אומרת לי, למה?
00:11:39 היא אומרת לי, אני סוגרת פה את התחנה, אני בא, אני אצטרך לקחת אותך.
00:11:42 זה לא תחנת מוניות, זה הבית שלה, ויש לה אוטו וטלפון.
00:11:47 בא אחרי רבע שעה בא מישהי, תכף אני אצטרך בשם שלה, רויטל, אביטל.
00:11:53 בא חמודה, חמודה, חמודה.
00:11:55 אוסף תותני במונית.
00:11:57 יש מונה?
00:11:58 תראיתי יריב.
00:11:58 אמרתי לה, וואי, רגע, איך אני משלם לך?
00:12:00 אין מ-GET-TECCY, איך אני משלם לך?
00:12:02 ואין יותר מזומן בעולם.
00:12:04 סימן לי מזומן.
00:12:05 אמרתי לה, שנה לא 98.
00:12:06 נכון, אין לי גישה לזה.
00:12:07 אין לי נושא ארנק, אין לי נושא שטרות בארנק.
00:12:10 רגע, אני אתן לך שק כסף קטן, כאן יש מספיק דבלומס.
00:12:14 מה זה באמת לי?
00:12:15 יש לך מזל, פתחתי אתמול ביט.
00:12:18 פתחתי, פתחתי את מולביט.
00:12:21 ואז אמרתי, וואי וואי, היא באה, והיא אמרה לי, הרכבת, זה מחוץ לעיר, זה לא בדיוק בדימונה, אני צריכה לבוא, זה סיפור.
00:12:27 אמרתי, וואי, איך תתקע אותי כתייר תל אביבי, איזה 100 שקל עכשיו.
00:12:30 גם ממה אתה עושה בלעדיה?
00:12:31 זאת אומרת לי, 25.
00:12:32 אמרתי, איזה יופי, הכל פה נשאר בשנות ה-80.
00:12:35 היה שווה את זה שאין תחנת מוניות, שאין לך ביץ', שאין לך זה, במזומן נשלם.
00:12:39 הכל פה, הוא פתח את הלוח הלטוש, היא באה בעצמה לקחת אותי 25 שקלים במזומן או בביץ', שלום על ישראל.
00:12:45 אני לא מצליח להחליט אם זה סיפור...
00:12:49 היא הוציאה לי קבלה, היי, היא הוציאה לי קבלה דרך המונה, חבר'ה, מי ש...
00:12:53 לא מצליח להחליט אם זה סיפור חמוד ויפה על כאילו זה שעדיין יש בישראל מקומות כאלה שהם קצת כמו כפרים נידחים, כמו באמריקה, או שזה סיפור על אוזלת יד ישראלית שיש יישובים בה או ערים, עיירות בישראל, שהם לא מחוברים לכלום, שאין מוניות, שאין גט, שאין מספיק אנשים, אז אתה כאילו מבודד מספיק ואין לך, לא יודע, מראה אין עיירות, אין מקומות בלא יודע מה, בטקסס, מבודדים?
00:13:19 אבל ארה״ב היא מדינה עצומה, זה כמו יבשת, אתה אומר, אוקיי,
00:13:22 אם בחרת לגור 9,000 קילומטר מהמרכז, אז אין לי איך לעזור לך.
00:13:27 יגיע דואר פעם בשישה שבועות.
00:13:29 ישראל, אולי אתה יכול...
00:13:30 אני אצעק מספיק חזק, ישמעו אותי בדימונה.
00:13:32 אז אין לשם שירותים?
00:13:33 תשמע, יש מקומות יותר מרכזיים מדימונה שאין גט טקסי לדעתי.
00:13:38 אז זה היה בדימונה.
00:13:39 אוקיי.
00:13:41 ואתמול היינו בקריית אונו.
00:13:43 כן.
00:13:44 עכשיו, קרה שם משהו מעניין.
00:13:45 אני באתי קצת מצונן.
00:13:47 אתה רוצה לדבר אבל שנייה מה קרה לפני שאתה התחלת את ההצגה?
00:13:50 גם קשור למוניות.
00:13:51 בהחלט.
00:13:52 אז בקריית אונו יש מוניות.
00:13:55 אנחנו, אני והצלם חזרנו עם עמרי, נסענו עד קריית אונו.
00:13:59 לעשות סידורים ולחזור איתי.
00:14:00 כן.
00:14:01 עמרי הלך להצגה, ואנחנו לקחנו מונית משם לסידורים כדי לפגוש אותו בסוף ההצגה.
00:14:10 אז תזמנו מונית שתפגוש אותנו ליד התיאטרון שבו עמרי הופיע בקריית אונו.
00:14:16 ה-GPS של עומרי הוביל אותנו לרחוב ללא מוצא, בטעות.
00:14:19 ככה הכתובת אמרה שגם, וגם ה-GPS שם, Waze עשה שם שטויות מטומטמות, גם אתה אמרת נכון.
00:14:25 הוא מראה לך, אתה בכיכר, בכיכר יש קדימה, ימינה ושמאלה, אבל הוא מראה לך במקום חץ חזק ימינה, הוא מראה לך מין שערורית כזאת שהוא עושה עם החץ, מגרעת, כי הוא רוצה להיות נאמן לדרך, במקום להגיד לך, תיקח את הימינה, אז הלכנו לאיבוד שלנו, לא משנה.
00:14:41 הגענו לרחוב ללא מוצא.
00:14:43 אז צריך לחזור אחורה ברוורס, והמונית בתזמון מושלם הגיעה כנראה עם אותו ניווט ב-GPS לאותו רחוב ללא מוצא ונעצרה מאחורינו.
00:14:50 אז מה צריך לעשות?
00:14:52 אנחנו מנסים לצאת, אז עמרי עשה אחורה קדימה, ועכשיו עמרי יוצא מהרחוב ללא מוצא, כשהפנים שלו מול הפנים של המונית, עמרי מתקדם לאט והמונית לוקחת רוורס.
00:15:03 לשנינו אין ברירה, אלא שהוא יעשה רוורס עד קצה הרחוב.
00:15:08 כי אתה לא הולך לצאת מפה ואנחנו לא הולכים לצאת מפה, זו טעות של שנינו ושנינו הולכים לצאת מפה.
00:15:13 עכשיו, המונית לקחה לאט מאוד אחורה וכל פעם ניסתה לעצור, כאילו עמרי יתחרט ויסתובב ויעלה על מחסום הבטון שבקצה, אני לא יודע מה הוא תכנן.
00:15:23 הגענו לקצה הרחוב ללא מוצא, איפה שאנחנו יכולים סוף סוף לצאת, ואנחנו מסמנים לו, אנחנו לך, אנחנו מצביעים עלינו, חזמנו אותך.
00:15:33 והוא מתחיל לצפצף, בקטע של אני לא לוקח יותר אחורה, הוא פותח חלון ואומר...
00:15:37 הוא יפותח חלון כדי להגיד לו, אנחנו הנוסעים שלך.
00:15:41 והוא צועק על עומרי, יא מניאק, למה אתה נוסע אחורה?
00:15:44 למה אתה מניאק?
00:15:45 למה אתה מניאק?
00:15:47 ועומרי איתו, כדי שהוא מדבר, הוא אומר לו, אתה אידיוט, הם הנוסעים שלך.
00:15:52 והפרצוף של הנהג מונית הפך מלמה אתה מניאק?
00:15:56 אז למה לא אמרת חבל?
00:15:58 פתאום מבין שהדרוג בגטקסי מאוד עומד על הגדר, נמס לו כל הכעס בפנים, הוא רצה את החמישה כוכבים.
00:16:05 והוא לא קיבל את החמישה כוכבים.
00:16:07 ואני כתבתי, הנהג קרא לי מניאק כשהוא בא לעשות אותי.
00:16:11 מה אתה מקלל?
00:16:12 טוב מאוד.
00:16:13 אל תקלל באופן כללי, גם אם אני לא הנוסע שלך.
00:16:15 אוקיי, אנחנו עזבנו אותך שם.
00:16:17 אז הגעתי לקריית הונא ובאתי קצת מצונן.
00:16:18 אז אתה יודע, באתי, יש לנו בקאסט את אורי אוריאני חברנו, שהוא כמוני היפוכונדר, אז באתי כבר, אני אמרתי, אני אגיד לאורי, אני מצונן, אני אתרחק ממך, אל תדאג בזה.
00:16:29 אבל אז בא יריב עם איזה ברונכיטיס סארס בגרון, דאבל דאון מי, שבכלל אף אחד לא אכפת מהצינות שלי.
00:16:36 This is not your jurisdiction and I'm taking over.
00:16:39 בדיוק.
00:16:40 הוא בא ג'רמיה דה על הרס, ויש לנו, וקרה משהו מעניין שתכף נתדיין עליו.
00:16:47 יש לנו קטע בהצגה, אם אתה זוכר, שאנחנו שרים...
00:16:50 אתה רוצה לצאת במילה על מה ההצגה?
00:16:51 שתחבר אל אנשים?
00:16:52 כן, זו הצגה שבעצם מבוססת על הודעות וואטסאפ אמיתיות של אנשים שאספנו, ואנחנו ממחיזים את הודעות הוואטסאפ האלה, קוראים אותן מילה במילה, אבל בדרך משוחקת כזו או אחרת.
00:17:04 ויש שם קטע שאנחנו ממחיזים התכתבות בוועד בית, בקבוצת וואטסאפ של בניין.
00:17:09 ואנחנו עושים את זה בשירה אופראית.
00:17:12 ויריב צריך לשיר כמו אישה.
00:17:16 אנחנו עולים, ודווקא ההצגה עברה בסדר עד אז, אתה יודע, הוא התגבר על זה.
00:17:21 והוא היה צריך לשיר שזה שורה בקול גבוה, ונשבר לו הקול, והוא לבוש בשמלה.
00:17:29 ועצרנו, והקהל שותק, ואז פשוט התחיל, אנחנו ארבעה, התחילנו לעשות...
00:17:35 אתה מכיר את זה?
00:17:36 עכשיו, זה לא קורה לי כמעט, בדרך כלל בהצגה.
00:17:38 מה, זה הכי כיף בעולם.
00:17:40 האם פה זה סבבה וזה?
00:17:41 כי זה טל.
00:17:43 ונקרענו מצחוק, פשוט נקרענו, ואורי אוריאן לא בסצנה הזאת, הוא מאחורי הכלאים, הוא צילם את זה, יש לי את זה בווידאו.
00:17:48 יואו, מצוין.
00:17:49 אני אראה לך.
00:17:50 אני אבקש אישור, אולי נראה את זה גם.
00:17:52 אוקיי.
00:17:53 ואנחנו, פשוט, אין מצב טבעי יותר, אנושי יותר, מהתגברות על צחוק.
00:17:59 זה גם מצחיק בתור קהל.
00:18:02 והקהל חציו צחק, חציו לא כל כך הבין מה קורה, כי אתה יודע, וזה מה שרציתי להתדיין עליו, האם זה סבבה.
00:18:08 כי לפעמים יש תחושה שהקהל אומר...
00:18:10 שילמתי כסף.
00:18:11 מה אתם נהנים כל כך בלעדיי?
00:18:12 אתם נהנים על הפעם, עושים צחוקים.
00:18:13 סליחה, אתם הורסים את ההצגה, אתם הורסים פה את הסצנה.
00:18:16 מה זה השכונה הזאת?
00:18:16 ויש נקודה, יש דברים לגמרי.
00:18:20 אז אתה יודע, אספנו את עצמנו.
00:18:22 זה לקח דקה, דקה וחצי, אי אפשר היה לשיר, הוא לא הצליח, ונקרענו מצחוק, וזה היה קטע חביב בעיניי בסוף.
00:18:28 אבל תהיתי אחר כך, כי עלו כמה פעמים לרילס בטיקטוק ובאינסטגרם, גבע פעם אחת בצ'רלי וחצי או חגיגה בסנוקר אני לא זוכר ששחקנים צוחקים והקהל לפעמים צוחק, אבל גם היו תלונות.
00:18:41 אבי קושניר, זה קורה המון, בעיקר בהצגות בידור, הצגות קומיות, וזה מעניין.
00:18:48 בעיניי, הקהל מאוד מאוד, גם קהל הדיוט, שלא עובד בזה, או כזה עכשיו מכיר את רזי הפנים של הקאסט, מאוד בקלות יכול לראות אם זה, כמו שאתה אומר, שחקן שנפלט לו והוא מתגבר על זה וכל הקאסט כאילו מנסה, וזה מצחיק וזה, וגם אם זה לא מצחיק אותך, אתה אומר, בסדר, זה קורה, זה גם הצגה קומית, אתם לא עושים צ'כו.
00:19:14 כן.
00:19:15 לעומת שחקן שחולב את זה.
00:19:18 יש כל כך...
00:19:19 שעושה בכוונה גם.
00:19:19 שחקנים שעושים את זה בכוונה, וזה לא מגניב.
00:19:22 ואחר כך רוכבים על זה, ומנסים להצחיק את החברים שלהם לקאסט, כשזה כבר מין, אתה רואה שזה מין משחק פנימי ביניהם, והקהל הוא לא חלק מזה, או שהם מזייפים...
00:19:32 כן.
00:19:33 סליחה, אני זה...
00:19:34 והרבה מהקהל צוחק מזה, וזה עלוב נורא בעיניי, כי זה כאילו מאפה, וזה משאיר בחוץ.
00:19:40 אבל נראה לי ה...
00:19:43 איך קוראים לזה?
00:19:44
00:19:45 איך אומרים, מה הביטוי של כזה מורים למשחק?
00:19:48 מנטורים.
00:19:49 השחקן בוכה.
00:19:50 אה, אם השחקן בוכה, הקהל לא בוכה.
00:19:52 הקהל לא בוכה, ואם השחקן צוחק, הקהל בוכה.
00:19:55 כן.
00:19:56 הקהל אמור להרגיש, השחקן אמור לגרום לו להרגיש, לא להרגיש בעצמו.
00:20:01 כן.
00:20:02 אבל תשמע, אם זה יוצא, צריך לשמור על מקצועיות, ובאמת לנסות לא לפגוע בחוויה של הקהל, שבאמת שילם כרטיס, אבל לפעמים יש רגע יפה בחיים, אם הוא אותנטי וזה חזק ממך.
00:20:12 בדיוק, אם זה אמיתי, אני חושב...
00:20:14 אני חושב שזה מקסים.
00:20:15 גם אין מה לעשות, אתה יודע, נצל אחר כך, חשבתי בהשתחוויה להגיד משהו, אבל זה בסדר.
00:20:23 אם זה לא באמת משהו שיוצא מגבולות הטעם הטוב, אם זה לא מגיע מזריקת זין זה סבבה.
00:20:29 כן, כן.
00:20:30 זה היה כיף גדול.
00:20:31 אז אלו היו החוויות של מקליד מקלידה ברחבי הארץ.
00:20:38 אנחנו, סתם בגלל שאנחנו מצלמים בשטח, אני אשאל את אור לאוזניכם, האם אנחנו מצלמים?
00:20:42 זאת אומרת, אתה רואה שהרקורד עובד, ואנחנו בסדר גמור.
00:20:45 אם אתם מצלמים את השיחה הזו, אנחנו מצלמים.
00:20:47 תגידו לנו, תחרמו לנו בתגובות, אם אנחנו מצלמים.
00:20:49 האם אנחנו מצלמים עכשיו?
00:20:50 אנחנו מדברים על הריק.
00:20:51 עוד תהייה שקל לי.
00:20:53 אנחנו היום בכתיבת רצף, אז בדיבור רצף, אין מעברונים.
00:20:57 טו-טו-טו-טו-טו-טו-טו-טו-טו-טו.
00:20:59 יש קטע של עורכי דין, ספציפית.
00:21:04 תסביר לי מאיפה זה הגיע.
00:21:08 הם מדברים בשפה גבוהה.
00:21:10 מאוד.
00:21:11 עכשיו, מה הקטע?
00:21:12 כן, כן, כן, כן, בבקשה.
00:21:14 כאילו, חלקם גם, אתה יודע, אני מנסה, אני הולך פה בין הטיפות.
00:21:19 אני בדיוק מה שמעתי להגיד.
00:21:21 סבבה.
00:21:21 יפה, ממש לתוך הטיפה.
00:21:23 כמו שיש גם שחקנים ארסים ורופאים ארסים ומורים ארסים, יש הכל ארסים.
00:21:28 אני חושב שסנדלרים ארסים.
00:21:29 אני חושב שבכל מקצוע יש ספקטרום, אבל בעריכת דין מרגיש לי שאו שאתה...
00:21:34 מלח הארץ, הבן אדם הכי משכיל, מלומד, זה, או שיש לך תואר כמו שלו, אבל אתה חתיכת איש מסוכן וכאילו, לא מסוכן, אבל כשלא בא לך להתעסק איתו.
00:21:44 יש גם ערסים.
00:21:44 פשוט פה אני חושב שהדיסוננס נורא בולט בין המקצוע, כאילו, אתה יודע, לא יודע אם כאילו, אבל...
00:21:49 חליפה ועניבה.
00:21:51 מורם מעם, וקדוש, אתה יודע, זה חוק ומשפט, זה אבני יסוד של דמוקרטיה, של חברה.
00:21:57 צריך לפנות אליך בתור עורך דין עמרי הכהן.
00:21:59 ואז הפער בין הדמות לפעמים הוא מטלטל.
00:22:03 אבל יש להם קטע שהם מדברים בשפה גבוהה.
00:22:05 יכול להיות שזה שאריות של באמת הקדושה של המקצוע, ולתת כבוד למשפט וחוק, אבל שומע אותם מתראיינים ברדיו, בתוכנית טלוויזיה, אומרים מרשי, מרשתי, לפנים משורת הדין, הם משתמשים המון המון המון המון בפתגמים וביטויים, אוקיי?
00:22:21 לדעתי זה משהו שמלמדים אותך כשאתה לומד להיות עורך דין, איך לדבר בעורך דינית.
00:22:26 ברמות.
00:22:27 אתה רואה?
00:22:27 זה לא יושב על הבן אדם.
00:22:29 אבל על מי זה עובד הדבר הזה?
00:22:31 הם גם טועים הרבה פעמים, טלי גוטליב עושה את זה כל הזמן, הרי היא עורכת דין.
00:22:34 כן.
00:22:35 והיא הקטע שלה בראיונות, פעם מישהו ערך לזריל באינסטגרם, צריך לחפש את זה, שהיא עושה רק ביטויים.
00:22:40 ביטויים חנכיים לפעמים, ביטויים גבוהים מהשפה העברית, וזה מגוחך הרי, אז אני לא מבין את הקטע הזה.
00:22:50 שלום.
00:22:50 שלום.
00:22:51 יש פה שני דיירים מהדיור המוגן שהגיעו, אולי נקבל אותם מהקמרה.
00:22:55 מה שלומכם?
00:22:57 אוקיי.
00:22:57 היי.
00:22:59 We're filming a series.
00:23:00 We're filming.
00:23:01 It's a podcast.
00:23:02 לא, לא, אתה יכול להתקדם, זה בסדר.
00:23:05 אתה רוצה להתקדם?
00:23:07 לא, זה בסדר, אנחנו רק נותנים לי להתקדם של האנשים שלי.
00:23:10 אוקיי, אנג'וי.
00:23:13 אז אתה מבין מה אני מתכוון?
00:23:15 כאילו, אני חושב שזה מתחיל מזה שכותבים חוזים וכאלה במשפטית, שזה, אם אתה שואל אותי, ואם יש לנו עורכי דין בקהל, אז אתם יכולים להגיד לנו יותר טוב, זה בלבל את האויב, זה כדי שאתה לא תוכל לייצר את עצמך ואתה לא תבין מה קורה שם, אתה תקבל את החוזה הכי פשוט שלנו.
00:23:32 שכירת דירה ואתה תלך עם זה לעורך דין כדי שיגיד לך מה זה אומר, כי זה מרשי, מרשי זה המילה הכי מטומטמת בעולם, זה הלקוח שלי.
00:23:39 זה הלקוח שלי.
00:23:40 אם אתם לא שמים פאות לבנות, אז אנחנו גם לא צריכים להגיד מרשי.
00:23:42 האדם שאני מייצג.
00:23:43 כן, המיוצג שלי.
00:23:44 היה לי מרשי מרשתי.
00:23:46 או שתקרא בשם שלו, אתם מדברים על בן אדם ספציפי.
00:23:50 וכשמתרענים ככה בתקשורת, אני חושב שזה כדי למשוך אליהם לקוחות פוטנציאליים ולהגיד, אני נורא חכם, יש מאחוריי מלא ספרים ואני מדבר בזה.
00:23:56 אבל אתה לא נראה ולא מדבר ולא, די, נו, אנחנו מישראל.
00:24:02 למרות שהכבדים באמת, לדעתי, יודעים לדבר ככה.
00:24:04 כן, אבל יש בזה משהו כל כך שמשדר ניתוק, לא יודע, זה הזיה.
00:24:08 אתה רוצה לדבר על, אם כבר מדברים על שפה נכונה או לא נכונה?
00:24:12 כן.
00:24:12 מה הייתה המילה הזאת?
00:24:14 אז לפעמים, לאור ולי, אנחנו שנינו כל הזמן, אתם יודעים, מנסים להקפיד על עברית, אנחנו לפעמים מדברים לא נכון בכוונה כי יהיה אפשר, כן.
00:24:21 מתישהו אתה אומר, אני יודע שזה לא נכון, אבל אני לא אתחיל לדבר כמו אבשלום קורקוב.
00:24:26 אבל יש מילים, למשל, אור צוחק כשאני אומר פתרון.
00:24:29 למרות שזה נכון, אתה צודק בזה, זה פשוט מצריף אותי.
00:24:32 אני מבין למה זה נשמע מצחיק.
00:24:35 או נגיד אור אומר כן במקום כן.
00:24:37 כאילו, כן, honest, אבל אני אומר לו, זה נשמע כמו yes.
00:24:40 שזה נכון, אבל אני מבין למה זו מילה טיפשית.
00:24:42 תקנית להגיד כן, לא כן, אבל כאילו זה נשמע כמו מילה אחרת שאנחנו משתמשים בה אחר הרבה ביום-יום.
00:24:48 אז למה להשתמש בה?
00:24:49 אז אנחנו צוחקים אחד על השני על זה.
00:24:51 כן, כן, yes.
00:24:53 תפסתי איתו עוד מילה, ואני אפילו לא הספקתי לבדוק אם זה נכון, אני מאמין לך שככה אומרים.
00:24:56 אתה רוצה שאני אבדוק את זה עכשיו בלייב?
00:24:58 פה ספציפית גם אמרת לי שכולם אומרים אותה.
00:25:01 לילה טוב.
00:25:02 לילה טוב.
00:25:04 המילה הייתה to sell something, אבל...
00:25:06 It is up for sale.
00:25:08 זאת אומרת, הבית הוא לא להשכרה.
00:25:12 Is this for sale?
00:25:13 האם זה...
00:25:14 הוא לא להשכרה, הוא לא...
00:25:16 הדבר שאתה קונה אותו לתעמיד.
00:25:18 אני אבדוק לתעמיד.
00:25:21 לתמיד.
00:25:22 אז אור פיתום אמר את זה בשבוע, אנחנו נגיד כבר, איך אמרת?
00:25:27 אני אחפש את ה...
00:25:27 תגיד איך אתה אומר.
00:25:28 אני אומר, הבית למכירה.
00:25:30 הבית עומד למכירה, זה למכירה.
00:25:32 ציור, דיברנו על ציורי אומנות, זה למכירה הציורים האלה?
00:25:35 אבל אתה מוכר את זה, זה למכירה?
00:25:38 אבל כשאתה אומר את זה, אתה מודע לזה שזו טעות ואתה בסדר עם זה?
00:25:42 תגיד לי אם זו טעות, זה נשמע לי...
00:25:45 קודם כל, לפני טעות לא טעות, אני חושב שמאה אחוז מהאנשים אומרים למכירה.
00:25:48 מאה אחוז מהאנשים?
00:25:49 אני חושב.
00:25:49 כמו שהמאה אחוז אומרים כן, ולא כן.
00:25:53 לא, בוא, תהיה כן איתי.
00:25:54 כאילו, מי מדבר ככה?
00:25:56 מעט מאוד.
00:25:57 אני מחפש רגע ב...
00:25:58 אז להגיד איך אתה אמרת?
00:26:00 למכירה.
00:26:01 או, הוא אומר למכירה.
00:26:02 הבית למכירה.
00:26:03 האם זה למכירה?
00:26:04 זה נשמע מוזר בטירוף.
00:26:07 אה, אגב, בפרק של בעל הבית החדש שיוצא ביום שני הקרוב, ה-19 באוקטובר, אתם תראו עוד שיחה מאוד מעניינת שיש לנו עם זה.
00:26:16 איפה?
00:26:16 אה, זה לא בפרק הזה, זה בפרק הבא.
00:26:18 במה?
00:26:19 תשכח מזה.
00:26:20 בקיצור, אור אומר למכירה.
00:26:22 אז אתה מוצא איך אומרים את זה?
00:26:24 עוד לא מצאתי אפליקציה שאתה כותב לה מילה.
00:26:25 אני טועה.
00:26:26 אתה טועה?
00:26:26 אני טועה.
00:26:28 זה היה נשמע לא הגיוני.
00:26:29 תקשיב, אני שומע...
00:26:30 מה זה למכירה?
00:26:32 קודם כל, יש כאן, קודם כל טוב לדעת, אני טועה, אל תגידו לי "מכירה", אני אומר ככה כל החיים שלי, ויש כאן שאלה לשונית במילוג, שאני מקווה שזה...
00:26:40 כן, מילוג.
00:26:41 עכשיו זה נכון.
00:26:43 כתוב השווה מתחת לאות מ במילה מכירה הוא שווה נע ולכן אין דגש באות כ.
00:26:48 במילה למכירה השווה מתחת למם הופכת ל...
00:26:53 אה, לא, מקובל להדגיש את הכף.
00:26:57 הנוהג להגיד למכירה הוא דיבורי ושגוי מבחינה דקדוקית.
00:27:00 אפשר לראות פה תיקון יתר, שכן המם נתפסת על ידי הדוברים כשווה נח למרות שהיא אינה הופכת לשווה נח.
00:27:06 בשפת הדיבור נוהג לעיתים גם להדגיש את ב' במילה שבור והיא נשמעת לא נכון.
00:27:12 תגיד, למשל...
00:27:12 אמרתי את המקבילה לשבור.
00:27:15 איזה בושה בשבילי.
00:27:16 שבור זה לא נכון, שבור אומרים.
00:27:18 ברור.
00:27:19 אבל זה כמו שאומרים מסקי טלוויזיה, שזה ברור שלא, אני אומר את זה.
00:27:23 ברור שלא, אבל אתה שומע את זה בפרסומות.
00:27:24 אז אני מכיר את למכירה מפרסומות, מכאילו מקום שאני יודע שהרשות השנייה מפקחת עליהם.
00:27:28 אבל נו, אבל אתה לא אומר מסקים.
00:27:31 נכון, אבל...
00:27:31 זאת אומרת, את זה בחרת להגיד.
00:27:32 כי לא יודע, זה נשמע לי נורא נכון.
00:27:35 למכירה.
00:27:35 מרגיש לי מוזר להגיד שני שבועים ברצף.
00:27:37 למכירה.
00:27:39 יפה.
00:27:40 למדנו.
00:27:41 אתה רוצה לספר על המיני סיפור אסטר שקרה לנו בסופה שלי ולך?
00:27:44 לא, אתם לא מבינים.
00:27:45 יש לנו קבוצה...
00:27:48 בוואטסאפ, שהיא רק לדברים שנכנסים לפודקאסט.
00:27:52 אז אנחנו, כשקוראים לנו דברים במהלך השבוע, אנחנו כותבים שם בכמה מילים כדי שנזכור להכניס את זה לפרק.
00:27:59 ואומרי, מתי זה היה?
00:28:01 למי אכפת?
00:28:02 כותב באיזה ערב אחד חוזה פליסיאנו.
00:28:05 מה כתבת?
00:28:06 כתבת עוד משהו?
00:28:07 חוזה פליסיאנו.
00:28:08 חוזה פליסיאנו.
00:28:09 ואני מיד מתקשר אליו, אני אומר לו, מה?
00:28:11 למה כתבת את זה?
00:28:13 הוא אומר לי, מה?
00:28:14 הוא אומר לו, איפה אתה?
00:28:15 הוא אומר לי, אצל ההורים שלי.
00:28:17 אמר לו, למה כתבת חוזה פליסיאנו?
00:28:19 הוא אמר לי בכמה מילים את מה שתספר גם עוד שנייה.
00:28:22 אמרתי לו, תקשיב, אני לא יודע מי זה הבן אדם הזה.
00:28:24 אני אתמול ישבתי עם חבר, 24 שעות לפני עכשיו, והוא דיבר איתי על ביקורת פרסומות, שהיה שם שיר של חוזה פליסיאנו והוא מאוד מאוד אוהב אותו, וכל הערב שמענו אותו, ואמרתי לו, זה באמת מאוד יפה, הוספתי אותו לפלייליסט, אתמול שמעתי לו פעם ראשונה, עכשיו אתה כותב את השם שלו.
00:28:41 אז היה לנו מיני סיפור אסתר, להרגישו חופשיים, לדרג אותו בתגובות.
00:28:47 למה אתה כתבת את זה?
00:28:49 כי הייתי אצל ההורים שלי, זה היה בשישי בערב, ארוחת שישי, או כמו שדעתי אומרים, ארוחת ערב-שבת או ארוחת שבת.
00:28:55 שישי בערב הייתי אצל ההורים שלי, ועלה הסיפור הבא, ואז אמרתי, נכון, לא סיפרתי את זה לאור אף פעם, תספר את זה בפודקאסט.
00:29:02 אוקיי.
00:29:03 יש זמר מאוד מפורסם, אני חושב שהוא מפורטו-ריקו, אמריקאי פורטו-ריקני, קוראים לו חוזה פילסיאנו.
00:29:10 אתה מכיר את ליסינג to the פורינג רינג?
00:29:13 The falling ring?
00:29:13 This into the falling rain, this is to the wall.
00:29:17 Every ever rain I can hear you call.
00:29:19 אתה לא מכיר את זה?
00:29:20 אולי אני אשמע את השיר.
00:29:23 אולי אני אשמע את המילים, אני קצת ממלמל את זה.
00:29:26 הרבה שנים לא שמעתי את זה.
00:29:27 אם נקבל קופירייט סטרייק, אתה יכול לראות את זה במה.
00:29:31 זה בול זה, תנטרלו להם את הסרטון.
00:29:34 בקיצור, כשהייתי בתיכון, אבא שלי הכיר לי אותו, ונורא אהבתי, הייתי שומע אותו בכיתה י'.
00:29:40 כן, שמענו אותו כל הערב, הוא מאוד נעים.
00:29:42 כן, הוא זמר מצוין והוא גיטריסט מעולה, אז הייתי שומע אותו.
00:29:47 ובכיתה י', י"א, היה לי קטע שנורא אהבתי לכתוב לאומנים שאני אוהב מייל.
00:29:53 אוקיי.
00:29:54 להביע את הערכתי.
00:29:56 עשיתי את זה עם כל מיני אומנים, אני אספר לך, אולי בהזדמנות או עכשיו, עשיתי את זה, איזר אשדוט היה הזמר שלי ושל אחת הבנות זוג שלי.
00:30:06 הוא היה הזמר.
00:30:07 והוא היה הזמר שלנו.
00:30:07 הייתה לי בת זוג והיה לנו את איזר אשדוט, זה היה המוזיקה שלנו וזה היה הזמר, אז שלחתי לו מייל וביקשתי שהוא יתקשר אליי ביום הולדת.
00:30:15 הייתי בן 18, אני לא אומר...
00:30:16 מישהו עושה את זה, ממש.
00:30:17 הוא ענה לי למייל.
00:30:18 הוא התקשר אליה?
00:30:19 הוא ענה לי למייל, הוא אמר לי שזה בשמחה, אני צריך למצוא את המייל הזה.
00:30:22 איזה חמוד, וואו.
00:30:23 כי זה, אגב, אם מישהו יכול לעזור לי, יש לי חשבון יהוו, ואני לא מצליח להיכנס אליו, כי שיקח את הסיסמה.
00:30:28 היה לך חשבון יהוו, נראה לי.
00:30:29 איך אני פורץ אליו?
00:30:30 אה, לא יודע, אולי יש לך מייל דיווי?
00:30:32 יש לי safety question כזה.
00:30:33 אתה לא זוכר?
00:30:34 לא זוכר את התשובה.
00:30:35 מה, pet?
00:30:36 לא.
00:30:37 אני שוכח.
00:30:38 מה?
00:30:40 בקיצור, אתה בטח מבין בזה.
00:30:41 מישהו בקהל יכול לעזור לי לפרוץ למייל יהוו שלי?
00:30:43 מי עזר מייל ביהו?
00:30:44 הייתי בכיתה ו'.
00:30:47 מה קרה לוואלה?
00:30:48 כאילו היה ג'ימל.
00:30:48 לא היה ג'ימל, אבל לכולנו היה וואלה, או הוט מייל.
00:30:51 היה הוט מייל?
00:30:52 הוט מייל.
00:30:53 אתה תופס על היתר?
00:30:54 לא, זה של הוט.
00:30:57 MSN.
00:30:57 קיצור, אנחנו גולשים.
00:31:00 לא סתם אנחנו בדיור מוגן, אנחנו בני בית.
00:31:02 קיצור, שלחתי ליזר אשדוד והוא התקשר אליה במולדת והיא הייתה בהלם.
00:31:06 ולא משנה, אני אספר לך יום אחד למי שלחתי.
00:31:08 אז אמרתי, אני רוצה לשלוח לחוזה פליסיאנו.
00:31:10 אוקיי.
00:31:12 לא יודע איך, נכנסתי לאתר שלו או משהו ויש שם מייל, אתה יודע, כזה צור קשר שאף אחד בחיים לא חושב לשלוח ואף אחד לא עונה.
00:31:17 ואתה לא חושב שזה יגיע לחוזה.
00:31:20 בדיוק.
00:31:22 אז שלחתי מייל באנגלית, ארוך, אני אוהב אותך, אני מישראל, פעם מהתקופה שזה היה מגניב להגיד.
00:31:28 תודה לך על המוזיקה, בלה בלה בלה, מייל.
00:31:31 אחרי שלושה ימים קיבלתי תשובה.
00:31:33 באתי לאבא שלי, איזה כיף הזה.
00:31:35 מה אבא שלי אמר לי?
00:31:37 הוא עיוור.
00:31:39 איך הוא ענה לך למייל?
00:31:41 עזוב את זה, איך הוא מנגן לגיטרה, הכל פרוד.
00:31:44 אני הזכרתי, זה כמו סטיבי וונדר, הוא עיוור, הוא מנגן ושר, הוא עיוור, ומסתבר שאשתו מקריאה לו את המילים ועונה לו.
00:31:52 ואני רוצה להאמין שזה נכון, וזה לא איזה עוזרת במשרד או עוזר, שכזה, שהוא בחיים, אני נורא רוצה להאמין שהוא שמע את המאגינים תמימים יותר.
00:31:59 נכון, זה לפני עשרים ועוד שש שנה.
00:32:02 אז כתבתי, יש לך את המייל?
00:32:04 אה, הוא קבור ביהו?
00:32:05 ביהו, ביהו.
00:32:05 תשמעו, אם מישהו עוזר לפרוץ ליהו, אז יהיו פה אוצרות.
00:32:10 אוצרות.
00:32:10 יהיו פה בדיוק, יהיו פה אוצרות.
00:32:12 אוצרות, אוצרות.
00:32:12 מצד הצוות המשפטי, שידבר גבוהה גבוהה.
00:32:16 אז תעזרו לי לפרוץ ליהו.
00:32:16 אז נזכרנו בסיפור הזה באורחה המשפחתית וכתבתי בקבוצת וואטסאפ עם אור, חוזה פליסיאנו שאני זוכר לספר את זה.
00:32:21 ואז אור מתקשר אליי.
00:32:24 ואז את הסיפור הזה כבר סיפרתי.
00:32:26 כן, אוקיי.
00:32:26 ובוכה ודומה.
00:32:29 אז זה מה שקרה עם חוזה פליסיאלו.
00:32:31 אני רוצה שנייה לפני שאתה עובר לדבר הבא, שלפחות ממה שכתבת נשמע הדבר הכי מעניין שאי פעם היה בפודקאסט הזה, אני לא יודע מה זה הדבר הזה.
00:32:40 זה, זה, זה.
00:32:42 כן, כן.
00:32:42 מה זה?
00:32:43 מה זה?
00:32:43 מה זה?
00:32:43 מה זה?
00:32:43 מה זה?
00:32:44 תכף אני אגיד לך.
00:32:45 אני רוצה לתת לך אתגר קטן, שנייה.
00:32:49 אתן לך אתגר ויזואלי, אוקיי?
00:32:50 אבל אסור לך להתכונן אליו.
00:32:51 אוקיי, אתה שולח לי משהו או שאתה מראה לי פשוט?
00:32:54 אני פשוט אראה לך, אוקיי?
00:32:55 אני מראה לך צילום מסך של כתבה מהצינור.
00:32:58 אוקיי.
00:32:59 אוקיי?
00:33:00 אתה מכיר את זה?
00:33:00 יש תמונה.
00:33:01 זה כתבה.
00:33:03 זה מהפייסבוק, אוקיי?
00:33:04 אז הם כאילו תמצתו.
00:33:05 אה, תמונה.
00:33:06 כן, הם תמצתו את כל הכתבה לכדי תמונה של שני האנשים שעליהם הכתבה, וטקסט בשלוש שורות.
00:33:14 אוקיי.
00:33:15 תקרא את מה שאתה רואה.
00:33:16 אוקיי.
00:33:17 אוקיי?
00:33:18 זהו.
00:33:19 3-4 ו...
00:33:21 בית המשפט דחה את הבקשה של שרה נתניהו לדחות את תביעת לשון הרע של יאיר גולן, תדע על הפצת הקונספירציה נגדו וחייב אותה בצד אחד.
00:33:27 יפה.
00:33:28 על מה הכתב, מה קראת?
00:33:30 אין מושג, אלוהים, אלוהים.
00:33:31 אני אקרא לך את זה לאט.
00:33:32 משהו נגדו, היא נגדה, הוא נגדו, הוא ביטל.
00:33:34 יש כאן שאלת פסיכומטרי מאת הצינור.
00:33:37 בית המשפט, אתם לא מבינים מה קרה.
00:33:39 בית המשפט דחה את הבקשה של שרה נתניהו לדחות את תביעת לשון הרע של יאיר נגדה.
00:33:46 אז רגע, בואו נפרק את זה מההתחלה.
00:33:48 בית המשפט דחה את הבקשה של שרה נתניהו.
00:33:49 סטופ.
00:33:49 שרה נתניהו הגישה בקשה בבית המשפט, בית המשפט לא קיבל אותה.
00:33:53 אוקיי, מה הייתה הבקשה של שרה נתניהו?
00:33:56 לדחות את תביעת לשון הרע של יאיר גולן נגדה.
00:33:58 סטופ, אז יאיר גולן הגיש נגדה תביעת דיבה?
00:34:02 איזה תביעה?
00:34:02 תביעת לשון הרע.
00:34:03 והיא אמרה, אני רוצה לשלוח לבית המשפט, אני רוצה לד...
00:34:06 טענה שתבטלו את הבקשה לתביעה.
00:34:11 לשרה נתניהו הייתה בקשה לדחות את תביעת לשון הרע של יאיר גולן נגדה.
00:34:14 יאיר גולן אמר, אני תובע את הלשון הרע.
00:34:18 הוא אמר לבית המשפט, תדחו את הבקשה הזאת.
00:34:21 אנחנו דוחים את הבקשה שלך לדחות, סבבה.
00:34:25 על הפצת הקונספירציה נגדו, וחייב אותה בהוצאות משפט.
00:34:30 יפה.
00:34:31 האם הייתה דרך יותר מבלבלת לכתוב את המשפט המטומטם הזה?
00:34:35 יפה.
00:34:36 לא יכולתם לכתוב, בית המשפט חייב את שרה נתניהו בהוצאות משפט על הפצת קונספירציה נגד יאיר גולן, האם זה לא יותר פשוט?
00:34:44 מה אכפת לכל השתלשלות עליונים שהוא ביקש והיא דחתה את הדחייה של הדחייה?
00:34:47 לא יכולתם לכתוב, הביף המטורף בנייר גולן וסר נתניהו לא תאמינו מה קרה לי כתוב על הקליק הזה?
00:34:52 לא תאמינו מה בית המשפט אמר?
00:34:53 הקליק בייט הזה?
00:34:55 אתה רוצה לדעת למה כתבתי את מה שכתבתי?
00:34:58 כי יש גולש, גולש, איזה ישן זה, עוקב, תודה לעוקב אלחנן ששייך לי הודעה באינסטגרם, אנחנו לא מכירים, הוא פשוט שייך לי הודעה באינסטגרם, של אבד תוכי.
00:35:07 אה, אוקיי, זה הרבה יותר הגיוני.
00:35:09 מה חשבת?
00:35:09 פשוט אתה כתבת בשיחות מנחים בקבוצה שלנו, תוכי אלחנן אינסטגרם.
00:35:14 שאני אזכור לחפש אותו.
00:35:15 חשבתי שיש תוכי בשם אלחנן, שקרה לך איתו איזה סיפור.
00:35:17 שאני פשוט אזכור למצוא את השיחה איתו באינסטגרם, שזה בחור בשם אלחנן.
00:35:21 אוקיי, מה הסיפור?
00:35:22 מה העניין?
00:35:22 אז אתה יודע, עבד חתול, עבד כלב, אז יש פה תוכי.
00:35:26 ואני מקריא את זה, זה נורא נחמד.
00:35:28 זה אמיתי לדעתך?
00:35:29 בחור, הוא צילם לי עמוד חשמל ברחוב.
00:35:32 לא הטרלה.
00:35:33 תשמע, אם זה הטרלה זה מוזר, כי אף אחד לא...
00:35:35 כמה הבטיחה הזאת שלנו הגיעה רחוק.
00:35:37 כן, אוקיי.
00:35:39 אם כן, זה משובח, אבל הוא השקיע.
00:35:41 אוקיי, הלכה לאיבוד תוכית, לא תוכי, תוכית.
00:35:43 אני אבחין.
00:35:44 ככה אומרים, תוכי נקבה?
00:35:46 אני כבר לא יודע שום דבר, אני אומר למכירה.
00:35:49 בשם, אני לא אגיד את השם כדי לא לצחוק על הבעלים, בצבע ירוק.
00:35:53 מה אתה לא תגיד, אתה לא רוצה לפגוע בכבודה של התוכית.
00:35:57 אלחנן.
00:35:57 תוכית בשם אלחנן בצבע ירוק.
00:36:01 נלמה, בתאריך הזה והזה, ספטמבר 26, בשעה 6.
00:36:06 למה כתבים את השעה?
00:36:08 אני לא יודע.
00:36:09 למה כתבים את השעה?
00:36:10 נראה שהיא עפה כבר זמן רב ולא בשש, היא כבר עייפה וכנף אחת.
00:36:14 תן לי לכתוב את התאריך, שגם זה אפשר להתווכח, אבל אוקיי, אתה אומר, מה זה משנה?
00:36:17 תאריך לא כזה חשוב, למה השעה?
00:36:19 מה שאתה אומר לאנשים זה, אתה מחפש תוכי ירוק, אם אתה רואה את זה.
00:36:22 כמה ימים אליהם מיותר.
00:36:22 עכשיו, אתם יודעים איך תוכי ירוק נראה?
00:36:25 הוא נראה כמו כל תוכי ירוק בגלקסיה.
00:36:26 וואו, זה נראה ממש כמו תוכי ירוק.
00:36:28 אני בשוק אהיה...
00:36:30 ואם אפילו תוכים יודעים לזהות תוכים אחרים, הם לא אומרים, זה אני שם.
00:36:34 יש לה טבעת זיהוי כסופה על הרגל.
00:36:36 זה יכול לעזור.
00:36:37 היא יכולה לעוף.
00:36:38 דרכם של תוכים.
00:36:40 חשבתי שכל תוכים רגילה לבני אדם.
00:36:42 יכולה לעוף, וכאן גם נעוצה בעייתי.
00:36:46 פרס כספים הובטח למוצא הישר.
00:36:47 כמה?
00:36:49 לא כתוב.
00:36:49 אני לא מתאמץ בשביל 100 שקל.
00:36:52 אבל הלוואי והתוכית הזאת חזרה.
00:36:54 שמע, בטוח זה הטרלה.
00:36:57 אם אני רואה אותה, מה אני אמור לעשות?
00:36:59 לירט.
00:36:59 מה אני אעשה?
00:36:59 דיברנו על זה כבר.
00:37:01 לא יודע, היה לנו כבר תוכי אחד בפינה.
00:37:05 טוב, לדעתי, נעבור לפינת מאזינים ראשונה, חדשה, דנדשה, ויש לנו פרס.
00:37:11 אנחנו קודם נדבר עם המאזין המאושר, נשמע את הסיפור, אתם לא מבינים מה קרה לי שלו, ואנחנו מזמינים אתכם בינתיים לשלוח לנו לאינסטגרם של דונקי את הסיפורים המטורפים שלכם, אבל אל תשכחו לכתוב מספר טלפון, כי זה לא עוזר, אנחנו לא יכולים לחזור אליכם.
00:37:28 בכמה מילים על מה הסיפור, מה הקטע.
00:37:32 כאילו, אתם שולחים כותרת, אבל קצת, טיפה יש תלגלות עניינים שנראה שכאילו יש בשר.
00:37:37 ומספר טלפון.
00:37:38 אוקיי.
00:37:39 אנחנו נדבר איתו.
00:37:40 בואו נדבר עם שחר.
00:37:41 קוראים לו שחר, ואז גם נזכה אותו.
00:37:44 אתם תשמעו אותו הפעם דרך הספיקר, דרך המיקרופונים שלנו.
00:37:47 מקווה שומעים טוב.
00:37:49 ניתן לו פרס שווה בסוף.
00:37:51 תכף נספר מה הוא.
00:37:52 שחר.
00:37:55 שלום אור.
00:37:55 מה קורה?
00:37:58 בסדר גמור.
00:37:58 טוב, כאן אור ועומרי.
00:38:00 יופי, אנחנו גם בשידור.
00:38:02 אתה בשידור.
00:38:03 אתה בשידור.
00:38:03 אתה הראשון בפינה הזאת, שאתם לא מבינים מה קרה לי.
00:38:09 כן, ואפילו אמרנו שנייה לפני שהעלינו אותך, שאתה הולך לקבל פרס שווה.
00:38:13 אתה רוצה לשמוע את הפרס לפני הסיפור או אחרי?
00:38:17 יואי, איזה כיף, חשבתי שאתם מחלקים פרסים בכלל.
00:38:20 נכון, אתה רוצה לשמוע את הפרס לפני שאתה מספר את הסיפור או אחרי?
00:38:25 אה...
00:38:25 לא משנה לי, מה שבא לכם.
00:38:25 אז בוא תספר את הסיפור, ואז אה...
00:38:29 ואז נבשר לך במה אתה זוכה.
00:38:33 סבבה.
00:38:34 תודה רבה.
00:38:35 אממ, נתחיל בסיפור או לספר קצת על עצמי, משהו?
00:38:38 תן לנו כמה מילים, בין כמה אתה מהיכן, ואז תגיד לנו, אתם לא מבינים מה קרה לי, ותתחיל את הסיפור.
00:38:45 סגור.
00:38:46 אז אני שחר רולנסקי, אני בן 31, מחדרה, ואתם לא מבינים מה קרה לי.
00:38:53 יואו, מה קרה לך שחר?
00:38:56 אז קודם כל זה סיפור שהוא תעודת עניות למקום שאני מענו לחדרה.
00:39:02 זה היה בערך לפני...
00:39:04 עשר שנים.
00:39:05 אוקיי.
00:39:06 בדיוק הורדנו חבר בבית שלו, מסכונת ניסן, על חדר הטיפים שמאזינים.
00:39:15 וזה היה אני וגל, חברתו שלי ברכב, הוא היה הנהג התורן, חזרנו מגילוי בבר.
00:39:22 אוקיי.
00:39:23 וכשאנחנו באים לצאת מהחנייה, חנינו ברחוב, הורדנו אותו, אנחנו רואים שמגיע רכב כזה SUV חדש, גדול,
00:39:34 ומאט לידינו, תמיד לא נעים, ממש נעצר קרוב אלינו, לא נעים, ושם די אב שהחבר'ה בפנים ממש לודשים לנו במבטים.
00:39:47 אוקיי.
00:39:48 ואיך לומר פוליטיקלי קורקט, הם היו...
00:39:51 בעלי חזות מזרחית?
00:39:54 הם היו ארץ ישראלים...
00:39:56 מחוספסית, יפה.
00:39:57 כל הכבוד.
00:39:59 שתי דקות.
00:40:00 ייהקת נכון.
00:40:00 מימיקות מאיימות.
00:40:02 מימיקות מאיימות.
00:40:03
00:40:04 כן, ואז נבהלנו, וגם גל נבהל, והוא התחיל במהירות המותרת, שנאמר, לנסוע משם, עוף משם כמה שיותר מהר.
00:40:17 ושמעתי, אני זוכר שמעתי את הפרסה שהם דבקו, והם התחילו לרדוף אחרינו.
00:40:25 מנלה.
00:40:26 לא, זה שהם עשו פרסה, זה כבר אומר לך, הוא בא אליי, כאילו זה לא בטעות.
00:40:32 זה עוד כלום.
00:40:33 הרחוב הזה נגמר בכיכר.
00:40:35 זה כיכר ששוב לחדרת עם המאזינים, איפה שפוליצר הסופר בשכונת ניסן.
00:40:42 אז בכיכר הזה אנחנו הגענו אליו והרכב הגיע קצת אחרינו ונכנס נגד כיוון התנועה בכיכר, שמאלה.
00:40:50 וואו.
00:40:50 כדי לנסות לעצור אותנו.
00:40:51 זה כבר סרט פעולה, שאתה בצד הלא טוב של הסרט.
00:40:57 ממש ככה.
00:40:57 פה אני אומר, אוקיי, זה אירוע ממש מסוכן, זה לא במקרה, ואני מתקשר כבר למשטרה.
00:41:05 פניקה, אין לי מה לתאר, אני את הטלפון עם המשטרה מנסה להסביר איפה אנחנו תוך כדי שאנחנו מנסים לברוח מהם.
00:41:14 אז הם נכנסים נגד כיוון התנועה, כאילו הם באים פייס טו פייס איתכם?
00:41:19 הם כאילו חוסמים אתכם?
00:41:22 לא, הם ניסו, אבל הספקנו לצאת באחת היציאות מהכיכר לפני שהם...
00:41:25 אז אתם עכשיו בנסיעת שודים, כאילו, אתם נוסעים כמו מטורפים כדי לברוח מהם.
00:41:31 ממש ככה, ברמה שאני זוכר שנסענו ברחוב די ראשי בעיר עם רמזורים מהקמש בתוך העיר בערך.
00:41:41 אוקיי.
00:41:41 זה היה היסטרי.
00:41:43 מה אתם אומרים אחד לשני בתוך האוטו?
00:41:46 אלוהים ישמור, ראה וצועקים.
00:41:49 לגיטימי.
00:41:50 אני מנסה לדבר תוך כדי עם המשטרה.
00:41:51 וואו.
00:41:54 הם כל הזמן מנסים, אני כל הזמן אומר שמות של רחובות בטלפון, המשטרה, זה מה שאני זוכר.
00:41:59 כמו מרדף.
00:42:00 איזה שהוא שלב.
00:42:02 מה?
00:42:02 לא, לא כן, תמשיך, תמשיך.
00:42:07 באיזשהו שלב מצטרפים השיט יונות, שתי אופנועים משני הצדדים של הרכב, שעל כל אופנוע שני רוכבים.
00:42:19 פה אני כבר, אוקיי, אני הולך למות, מתחיל להיפרד מהעולם הזה, ואנחנו ממשיכים לנסות לברוח מהם, אבל זה כבר היה די לא אפשרי.
00:42:30 ממש זה נגמר בזה שהגיע גם עוד רכב, עוד ג'יפ, אותו ג'יפ.
00:42:35 אמ...
00:42:37 כלומר, אותו סוג.
00:42:38 אותו סוג, כן.
00:42:40 ומגיע מולנו, ככה שיש לנו רכב מולנו, רכב מאחורינו, אופנוע מכל צד, וכולם מתחילים להאט ביחד.
00:42:49 אי מלא.
00:42:50 לא בסרטים.
00:42:51 אי מלא.
00:42:52 פה אין לנו מה לעשות.
00:42:53 וזהו, אני עכשיו בבגאז של ה-SUV, ואני מתקדם.
00:42:57 אתם יכולים לעזור לי.
00:42:58 דיברתי עם קושמרו?
00:43:02 אוקיי, ומה קרה אז?
00:43:04 אני זוכר שאני צועק לגל לנעול את האוטו, כי...
00:43:09 כי זה מה שיעזור לי.
00:43:13 אולי יקנה לנו עוד קצת זמן.
00:43:15 אוקיי, והם יוצאים מהאוטו?
00:43:17 הוא עושה את זה, הוא מצליח לנעול, כן, בשלב הזה כל החבר'ה שם פורקים, כולם.
00:43:23 כמה זה?
00:43:24 נוהנים מכל אופנוע.
00:43:26 אז ארבע מהאופנוענים ועוד ארבע מכל רכב בערך.
00:43:31 לינץ', חבורה.
00:43:33 וואו.
00:43:33 מלא אנשים.
00:43:34 יותר ממה שאני יכול לספור ברגעים האלה.
00:43:38 ואני רוצה להוסיף שהייתי אחרי ניתוח בכתף ימין.
00:43:44 אז אתה אומר, הייתה לי תקווה להוריד את כולם באגרוף, אבל הייתי, לא יכולתי, הכתף שלי לא אפשרה לי.
00:43:52 לא, אני זוכר שכבר, אני אומר, אני הולך למות, אבל הכתף שלי כל כך כואבת שכשנושפים עליה כואב לי, אני, וואי, הם הולכים לתפוס אותי ואני מפחד מהכאבים שאני הולך למות בהם.
00:44:02 זה מה ששבר לי בראש באותם רגעים.
00:44:04 הם מגיעים אליך.
00:44:05 ישבתי מאחורה, בגלל זה אני זוכר.
00:44:07 את זה, ישבתי מאחורה בגלל ה...
00:44:09 שלא יכולתי לשבת מקדימה, לא יכולתי להסיט את החגורה עם כתף ימי.
00:44:12 אוקיי, כן, הם מגיעים אליכם לאוטו.
00:44:14 הם כולם פורקים, מתחילים לדפוק לנו על כל החלונות.
00:44:20 פחד אימים, אנחנו צועקים להם, מה אתם רוצים, מה קרה?
00:44:26 ואז אני זוכר שברגע אחד מישהו מהם צועק, עצרו או משהו בסגנון הזה, וכולם בבת אחת עוצרים, והוא ניגש אליי לחלון.
00:44:35 ועושה לי סימן של טלפון עם היד שמניחים, כלומר, פנטומימה של תנתק, וצועק לי גם, תנתק, תנתק, לא קרה כלום, צועק לי, אני ממש זוכר, לא קרה כלום.
00:44:49 ככה הוא אומר לי, ומישהו אחר ששואל את גל בינתיים בחלון הקדמי...
00:44:54 אתה יודע איך מגיעים למודיעין?
00:44:56 אני זוכר את זה.
00:44:58 ממש ככה.
00:45:01 אני זוכר שגם זה היה, אני די בטוח שראיתי עליהם...
00:45:06 אקדחים, אתה יודע, בליטות כאלה בחולצה.
00:45:10 אוקיי, הוא אומר לך תנתק, ניתקת.
00:45:14 הוא אומר לך תנתק, ניתקתי כמובן, כשבן אדם, כשעשרים אנשים שעושים חיילים שאומרים לך לעשות משהו, אתה עושה אותו.
00:45:22 וכמו שהם באו הם נעלמו.
00:45:24 תוך שתי שניות אחרי שהוא אמר לי תנתק, לא קרה כלום, כולם נכנסו לרכבים שלהם והם פרחו משם כל עוד...
00:45:29 פתחת את החלון?
00:45:30 הוא ראה אתכם או משהו?
00:45:33 הוא ראה אותי, זה לא היה, ראה אותי טרסון, אבל לא פתחתי אותו ממש.
00:45:37 פשוט כנראה הרצון שלו היה שתנתקו ולא תזמינו משטרה.
00:45:42 אולי זה היה הדיבור.
00:45:43 בדיוק.
00:45:43 אבל מה הייתה התוכנית מלכתחילה?
00:45:45 כנראה זה עבריינים חדרתיים או מקומיים.
00:45:49 הם לא רצו שהמשטרה תבוא, כי הם היו באמצע איזה עסקת סמים קטנה.
00:45:54 זה נשמע עסקת סמים של שובר שורות.
00:45:57 אני חושב שזה יותר מעסקת סמים קטנה.
00:45:58 גם דיברתי, כשהגיעו השוטרים בסופו של דבר, הם אמרו לנו ש...
00:46:03 כשסיפר לנו את הסיפור, שזו פשוט הייתה חוליה של העולם התחתון שחיפשה מישהו אחר, וכנראה שהרכב שלנו טעם לתיאור שהם חיפשו.
00:46:10 אה, גדול.
00:46:12 אתם כמעט חוסלתם בגלל שהרכב שלכם דומה למישהו אחר?
00:46:15 או אתם.
00:46:17 כן, זה מראה לך כמה...
00:46:20 זה קורה לפעמים.
00:46:20 כמה מתוחכמים החבר'ה האלה.
00:46:22 טעות מזוי.
00:46:23 שבסוג רכב הם מחליטים את מי להוריד.
00:46:26 אני רוצה לדבר עם העבריין שאמר עצרו, כאילו אתה כבר איזה שמונה אנס, עשרה אנשים.
00:46:31 אז יש לי פה על הקו.
00:46:32 אה, יפה.
00:46:33 את א', א', א'
00:46:38 וואו, יש לך המון מזל, מצד שני יש לך מעט מאוד מזל, כי בכלל היית בסיטואציה הזאת.
00:46:45 וואו.
00:46:45 אבל זה חד משמעית עונה על התיאור של, אתם לא מבינים מה קרה לפני כן.
00:46:49 כאילו שנייה אחרי שאתה נרגע מהדבר המטורף הזה, עובר לך לדעתי בראש איזה סיפור משוגע יש לי לספר לחברים שלי, אני הכוכב של הפגישה הבאה.
00:47:02 אני חייב להגיד שזה לא סיפור שאני מספר המון, זה סיפור קצת טראומטי, זה היה ממש ממש חופשי.
00:47:06 מספיק, מספיק לספר אותו פעם אחת לעשרות אלפי אנשים בפודקאסט.
00:47:09 אם זה קורה עוד פעם עכשיו, אז תגיד לנו.
00:47:12 טוב, תשמע, אנחנו נמתיק את מרגו עליך עם פרס מתוק.
00:47:17 אנחנו רוצים להעניק לך סדנת שוקולד זוגית ביער הקקאו.
00:47:24 איזה כיף.
00:47:26 כן, יש לך אפשרות לעשות את זה גם בירושלים וגם בתל אביב ביער הקקאו, אפשר לעשות סדנת שוקולד חווייתית.
00:47:32 שעה וחצי ליצור פרלינים איכותיים.
00:47:35 איזה כיף.
00:47:36 שווה.
00:47:36 אז אנחנו אחרי שננתק, נשלח לך שובר או לירושלים או תל אביב לבחירתך, ותוכל להמתיק את הזיכרון הזה עם איזה פרלין.
00:47:44 יצא מזה משהו טוב.
00:47:48 לגמרי, לגמרי.
00:47:49 אולי לספר את זה מול עשרת אלפים איש, כנראה קטרזי.
00:47:52 עשרים אלף, אבל אנחנו לא מפרסמים נתוני הזונה ככה.
00:47:54 אז זהו, אנחנו לא מדברים על נתונים ככה, אנחנו מדברים על זה בנפרד.
00:47:57 שחר, תודה רבה שדיברת איתנו, הייתה אחלה ספתח לפינה.
00:48:01 מקווים שתהנה.
00:48:03 תודה, תודה.
00:48:04 יאללה ביי.
00:48:05 תודה רבה.
00:48:05 ביי, שחר.
00:48:07 תודה רבה.
00:48:08 תודה.
00:48:10 ביי.
00:48:10 ביי.
00:48:11 חמוד, תודה לשחר, אחלה סיפור.
00:48:14 ממש.
00:48:14 אחלה סיפור.
00:48:16 לא נעים.
00:48:16 לא נעים, אבל אחרי שהוא נגמר, נהיה אחלה סיפור.
00:48:18 טוב לנו.
00:48:19 טוב לנו.
00:48:20 יום אחד נדבר על ההבדל שבין לנו ללנו, שזו אותה מילה שאנחנו מחליטים מתי לנגן אותה ככה ומתי לנגן אותה אחרת.
00:48:27 ותודה ליער הקקאו, שלראשונה נתנו אצלנו פרסים.
00:48:31 הם שערו איתנו בפינות הקרובות.
00:48:33 נכון.
00:48:34 אם אתם רוצים לזכות בסדנה זוגית ליצירת שוקולד, יער הקקאו.
00:48:36 אולי גם אנחנו נלך לסדנה זוגית.
00:48:38 אני אוהב שוקולד, אני אוהב סדנאות.
00:48:40 What's not to like.
00:48:41 What's not to like.
00:48:41 הם ביקשו שנשאיר את הסלוגן שלהם.
00:48:44 בבקשה?
00:48:44 יער הקקאו.
00:48:47 חוויית שוקולד.
00:48:51 בלתי נשכח.
00:48:53 טוב, אנחנו...
00:48:56 היום אנחנו בפחות תודות, כי זה רק אנחנו תודה לשחר, שחרול.
00:49:00 מה תדאגי?
00:49:00 אין שחר יחמוביץ', אבל היה שחר.
00:49:01 תודה לשחר מאזין.
00:49:02 נכון, תודה לשחר מאזין.
00:49:03 תודה לשחר חיימוביץ', שעורך את הפרק הזה בווידאו ובאודיו שאתם רואים, למרות שהוא לא כאן איתנו, הוא איתנו ברוחו.
00:49:11 תודה לבראשית שמאריכים אותנו כל השבוע הזה.
00:49:13 נכון, שבוע הבא, אינשאללה, אנחנו באולפן שלנו, חזרה של טונקי.
00:49:19 חזרה כרגיל.
00:49:21 אינשאללה, בעזרת השם, תלוי איפה אתם, על הסקאלה.
00:49:26 The help of Jesus.
00:49:27 Jesus Christ.
00:49:29 ניפגש בשבוע הבא.
00:49:30 זהו, תודה שהייתם איתנו.
00:49:31 ביי ביי.
00:49:32 היי, לא עשינו ברכת אדום, כי מה ביי ביי?
00:49:33 אה, נכון.
00:49:34 ווינג ווינג, דונקי.
00:49:38 יפה מאוד.