פינה

מבחן באד

לראות במפה

חלק מהפרטים אינם ודאיים.

שם ופורמט

מבחן באד הוא משחק מילים על מבחן בד ועל Bad. בפרק 1 מציגים במפורש את הפינה הראשונה בשם הזה ומסבירים את הבדיחה [10:07-10:25]. שם התצוגה המתוקן נשמר; מזהה הצומת המקורי והכינויים מבחן BAD, מבחן בד ופרסומות לא שונו.

תפקידים בדיוניים והוראות ביצוע להלן הם הצעות לפענוח הטקסט, לא מידע אישי או רפואי על משתתפים ולא עדות לקבלת עבודה.

פרק 1: ההשקה והבריפים המקוריים

הפינה מתחילה בפרק הראשון, לא במיטב 2. בחלון ההקדמה המוצע [10:46-11:19], מביאים כמה דוגמאות:

### כפיל יורם גאון

השם יורם גאון נאמר במפורש [18:36], ובהמשך קוראים שהפנים יהיו של יורם עצמו ושלא ישמעו את קול השחקן [19:07-19:20]. לכן התיאור הישן של ניסיון לא להזכיר את שמו אינו נכון לקטע הזה. ההומור נוגע לדרישה ליכולת הגשת שיר לצד אי-שימוש בפנים ובקול, ולמעמדו של השחקן בגוף המוחלף [18:36-20:01]. אין כאן ראיה מי נבחן בפועל, מי התקבל או באיזו טכנולוגיה בוצעה ההחלפה.

### איש קוקה קולה

המנחים אומרים שהכותרת הכללית היא משקה מוגז, אך שם הדמות איש קוקה קולה מסגיר את המותג [20:05-20:21]. קוראים דרישות למימיקה, גיל וגילוח, ומגיעים לשורה שהשחקן בתוך בובת בקבוק [20:53-21:39]. הבדיחה היא שהדרישות נראות לא רלוונטיות לדמות שמוסתרת בתחפושת. הסכום של עשרים אלף שקלים מוצג כסכום שזכור להם מאותו ליהוק, לא כתעריף נוכחי או כהצעת עבודה [20:17-20:40]. השאלה הקיימת על חלוקת התורות נשמרת; המספר והקורא אינם מזוהים כאן לפי רציפות בלבד.

פרק 7: ביטוח, מורשת וסיפור על אודישן שלא לוהק

אין כאן קביעה מי נבחן, מי קיבל עבודה או כיצד התקבלה החלטת ליהוק. הדיון האפשרי במכרז נשמר כחומר לבדיקה, לא כטענה על מעסיק.

בבריף הביטוח קוראים דמויות של וירוס, חיידק ואנשים עם הוראות כגון מבט שובב, לא להגזים ופתיחת מקרר פרונטלית [16:19-18:39]. אחר כך קוראים חומר לאתר מורשת נהריים בגשר, דנים בפנייה לקהל צעיר ובתפקיד הרמח"ל, וממחיזים טקסט של משה חיים ובועז [18:50-24:04]. התפקיד מועבר למנחה האחר בזמן ההמחזה: אין לזהות את מקבל האודישן רק לפי מי שקורא את משה חיים. השאלה נשמרת עם תשובותיה, בלי להפוך תשובת קהל לאישור שיוך.

לקראת הסיום קוראים גם תיאור לנציג דמרי, שבו כתוב גבר מקסים וחייכן אך לא דוגמן [24:14-25:15]. הפארודיה שמגיעה אחר כך אינה עוד מייל אודישן אמיתי או חסות מוכחת של משרד המורשת.

פרק 12: ניקיון, ממרח וקרמה מן

הפתיחה המפורשת של הפינה ב-23:15 מובילה לבריף של מוצר ניקיון ולתיאור בעל דוכן בורקס [23:55-26:24]. אחר כך מקריאים תיאור ארוך של סצנת ממרח על פריכית, מול הדיאלוג הקצר שמסתתר מאחוריו [27:41-31:38]. ההשוואה בין התיאור הפיוטי ובין רוצה גם, כבר צחצחתי שיניים והאכילה בסוף היא לב הבדיחה, לא המלצה למוצר.

בקרמה מן מבקשים גבר עם חזה שעיר שיהיה מוכן לגלח אותו. המנחים מבחינים בין צילום האודישן ובין יום הצילום, ואחד מהם אומר שהוא די בטוח שהגילוח נדרש רק בצילום עצמו [32:23-33:26]. אין להפוך את הספק להוראה ודאית להתגלח לאודישן. הם מקריאים גם את טקסט סרט ההדרכה ומבקרים את היחס בין דרישות התפקיד, התקציב והמראה [33:33-35:41]. הסכומים שנזכרים הם זיכרונות או נתוני המסמכים ההיסטוריים, לא מחירים שאומתו כיום.

פרק 15: אסתטיקה והמחזה, הצעת קריאה

תפקידי הזעה, שלפוחית רגיזה ואקנה הם הצעות לפענוח תסריט, לא מידע רפואי על המנחים או המשתתפים.

תיאורי מצבים גופניים בחומרי ליהוק אינם מעידים על בריאות אדם. הזמנה אפשרית לשלוח חומרים [25:25–26:05] אינה ערוץ פעיל, הצעת עבודה או פרס עכשווי.

פרק 21: לבנת פורן ומכללה

חוזרים לפינה ב-32:29. קוראים שלוש דמויות לבריף לבנת פורן: מושבניק, אישה שעברה קשיים ואיש עסקים. לכולן הוראות תגובה לטריקת דלת ומעבר מתסכול להקלה [32:43-36:51]. הבדיחות של המנחים על התיאורים ועל לבוש אינן הגדרות עובדתיות של קבוצות אוכלוסייה.

בבריף נוסף מסתירים בתחילה את שם המכללה, אבל מיד קוראים שהוא מציין יום צילום במכללה למינהל בתל אביב [36:58-37:16]. ההכרזה על סודיות היא לכן בדיחה על המסמך. מבצעים טקסט עם דור הטיק טוק מול דור הטיק טאק ומבקרים את הפנייה המאולצת לצעירים [37:21-41:08]. אין להשתמש ביום ובמקום הצילום ההיסטוריים כאירוע זמין או כפרטי קשר נוכחיים.

פרק 28: אודישנים למוסדות פיננסיים

הפינה מוצגת ב-8:49 כחלק מפרק שעוסק בכסף. מתחילים בבריף לבית השקעות: ריצה במקום והבעות תגובה לדמות שמדברת על השקעות, תוך דרישה לא ללחוץ על הקומדיה [9:38-13:01]. אחר כך קוראים דמויות של זוג, שאלות על דירות שכורות ומשפט לכלב אוליב [13:09-15:53]. אוליב הוא הכלב בתוך התסריט, לא כלב שהשיחה מאשרת ששייך למנחים.

בהמשך מגיע אודישן דחוף למוסד פיננסי, עם פרצופים של אני יודע מה יהיה, מי יודע ולא יודע [15:55-18:15]. קוראים גם שורות של מילואימניקים, ובהן דג, ולבסוף הוראה לאלתר נהג מונית שמדבר בלי סוף [18:19-21:14]. ההשוואה בין ההנחיות ובין הביצוע היא קומית; אין כאן אישור ששום אודישן צולם ונשלח במסגרת ההקלטה.

פרק 29: נוזל ניקוי, אפליקציה וקוסמטיקה

ב-22:04-22:22 מציגים את הפינה ומסבירים שהפעם נאספו גם חומרים מאחרים. במסמך מוצר הניקיון קוראים שהשם הוחלף לנוזל כדי להסתיר את החברה, אבל בתוך הטקסט נשאר שם שנקלט כרצפז; הבדיחה היא על הסתרה שלא הושלמה [22:26-23:38]. זה אינו זיהוי עצמאי של קמפיין מסוים.

במסמך לאפליקציה מפרטים דמויות ודרישות כגון בוס פוטוגני, גידי, סיגל וצלם שצריך לדעת להחזיק מצלמה. הם מקריאים גם הערה ששרה אינה לליהוק ומוזכרת כשחקנית אמריקאית ידועה, אך אינם מאמתים את זהותה [23:43-26:39]. בבריף לרשת קוסמטיקה מופיעות הוראות להמחיז סבתא עם כלב, תלישת שערה, שפם בר מצווה, חפיפה ללא חולצה, איסוף ציפורניים ובורקס שמשאיר פירורים בזקן [26:42-31:00]. ההוראות הגופניות הן מתוך חומרי הליהוק וההמחזה, לא דיווח שכך צולם קמפיין בפועל. לפני המעבר לסיפורי אסתר קוראים שוב למאזינים לשלוח אודישנים [31:01-31:23].

פרק 71: חלון חזרה לקריאת חומרי ליהוק

חלון [7:54] נשמר לבדיקת חזרה לפורמט; מקור המסמכים וקשרי חברות אינם מאומתים כאן. המנחים מחלקים ביניהם את התפקידים ומבקרים פיסוק, שגיאות והוראות כמו צחוק כתוב והחלפת מסך [9:08-11:32]. זה אינו ההסבר המקורי של הפינה ואינו קטלוג הדמויות מפרק 1.

כשהשם שלום מופיע במקום תווית התפקיד, הם משערים שהטאלנט הוא שלום מיכאלשווילי; קודם לכן עולה גם ניחוש של איתי לוי [11:34-12:08]. זוהי מסקנתם מקריאת המסמך, לא זיהוי מאומת של ליהוק או של הפרסומת הסופית. הספק הועלה לשאלה. גם האמירה על הוצאה של חצי מיליון שקלים על הפרסומת אינה תקציב שנבדק כאן.

פרקי המיטב: חזרה על חומרים קיימים

פרק 98: רשת מסעדות בשריות

הפינה חוזרת בשם מפורש [26:30-27:03]. קוראים מסמך לרשת מסעדות בשריות, עם דרישות לוויב של קליפ, קצב, גיוון אתני, תנועה, מראה אורבני ויכולות קומיות [27:10-29:15]. המנחים מבקרים את הניסוח ואת הפער בין דרישת ביס מלחמנייה ובין ההודעה שאין טעם לצמחונים ולטבעונים להגיש אודישן. ביטויים גזעניים בתגובותיהם אינם חלק אוטומטי מציטוט המסמך.

הקשר המסמך לפרסומת שטרם עלתה לא אומת; אין כאן קביעה על חומר שקיבלו או על עבודתם. בכל זאת מקריאים הוראות לשחק וליהנות עם רטבים וצלילים ולהיכנס לגרוב [29:17-30:32]. אין כאן זיהוי מאומת של המותג, בחירת שחקן או ביצוע אודישן מלא. הדיון על מילים וצבע עור שמגיע אחר כך הוא המשך נפרד, לא הוראות נוספות במסמך.

פרק 100: לקט פתיחה וביצוע חדש מול קהל

בלקט הקצר שבתחילת הפרק משולבים איש קוקה קולה וחומר מורשת שכבר שודרו, בתוך רצף שערוך גם מנושאים אחרים [1:56-5:18]. אין לקרוא את כולו כאודישן אחד חדש. בהמשך יש פינה חדשה ומפורשת מול הקהל [55:25-56:32]. קוראים הוראות לקבצים, צילום לרוחב ותוספת הליכה בגוף מלא, ואחריהן תפקיד אבא שמסתכל בחשבונות ומגיב ללהקה בסלון [57:13-59:01]. זיהוי המבצע אינו מאומת; רצף ההבעות נבחן בהמחזה קומית, לא באודישן שנשלח בפועל למלהק.

מעלים מהקהל משתתפים לתפקידי ילדה בחנות חיות, פקח, מוסכניק, מוכרת ותפקיד שמתואר במסמך כבחור אסייתי צעיר [59:18-1:04:12]. לאחר ההיכרות מבצעים לפי ההוראות: ליטוף שרקן ובקשה לקנות אותו, סצנת דוח של חמישים שניות, משפט למוסכניק בכמה צורות, ומוכרת שמסדרת פרחים למרות כותרת חנות הכלבים [1:04:19-1:10:18]. זהויות הדמויות אינן בהכרח המקצועות האמיתיים של המשתתפים.

לפני התפקיד האחרון המגיש מדגיש שהוא קורא מילים שנשלחו לשחקנים. ההוראה כוללת יציאה מחבילה ודיבור במבטא סיני, והיא מלווה גם בבדיחות של המנחים; אין להפוך קריטריון ליהוק או בדיחה להוכחה למוצא המשתתף [1:10:25-1:12:49]. הסיום קורא דרישה לציין חשבון חברתי ועוקבים [1:13:20-1:13:39]. שם המותג והסיסמה נשמעים משובשים בתמלול ולא הוכרעו; הספק הועלה לשאלה. המילים התקבלת והקידות בסוף הן חלק מהמופע, לא חוזה עבודה שהמפה מאשרת.

פרק 101: סרט תדמית במקום אודישן מלא

המגיש אומר שיש לו מבחן בד קטן, ובהמשך מבהיר שאין לו את האודישן עצמו אלא תיאור של מה שמחפשים [30:54-31:35]. קוראים מסמך לסרט תדמית לציון שבעים שנה לאוניברסיטת תל אביב, עם דמות סטודנט שמדבר באנגלית ודרישות של הומור, דיקציה ומבטא ישראלי מותר [31:40-33:28]. זו גרסה חלקית של אותו סוג עיון בחומרי ליהוק, לא ביטול הקטע בעקבות הבדיחה אין לי מבחן בד.

האזכור היי אור הוא פנייה בתוך המסמך. אין בו לבדו ראיה לזהות הקול שמקריא את כל השיחה. אחר כך הדיון גולש לקריינות פרסומות והכוונת ביצוע, לא למסמכי אודישן נוספים שנשלחו כאן [33:31-36:00].

פרק 109: חייט בלי טקסט

לפי ההצעה הקודמת זהו תפקיד ללא טקסט, עם סידור בד ומחוות; אין בכך קביעה שמישהו נבחן או הועסק.

הם מציעים שהמילה המשובשת פניות במסמך הייתה אמורה להיות פניו, אך זה תיקון משוער שלהם, לא נוסח מקור שתוקן כאן. בדיון על השכר נאמר שאינו כתוב ושאולי מופיע בקישור; שלושת אלפי השקלים הם ניחוש, לא שכר מאומת. חברת נדל"ן מוזכרת אך אינה מזוהה בשם [24:37-25:01].

אזכורים ושיחות קרובות שאינם פינה מלאה

בפרק 19 מציעים שסיפור על עבודת משחק באתר היסטורי מתאים לפינת מבחן באד, ומבטיחים לחפש את הטקסט במייל. באותו חלון ממשיכים לסיפור העבודה, בלי להקריא מסמך אודישן שנמצא [17:12-18:26]. בפרק 25 משתמשים במבחן באד כהשוואה קומית לליהוק האמריקאים במשחקי הדיונון, לא כפתיחת פינה עם מסמך [6:30-7:25].

בפרק 22 [24:15–24:56] ובפרק 24 [35:24–36:39] נשמרות הפניות מוצעות לאזכורים, לא הופעות פינה שאומתו.

תיאור אפשרי

קשור ל

לפתוח את "מבחן באד" במפה