פרק 19 — מה קרה בברצלונה
מה קורה בפרק
- 00:00 פתיחה: עומרי נפצע זמן קצר לפני ההקלטה באימון כתפיים (משקולות שלא נקשרו ברצועות נשמטו מהפרק). אור מגיע למסקנה המובנית מאליה: "הספורט לא עושה טוב לאף אחד", ומודה שאכפת לו רק מהנראות.
- 01:27 התשלום שבועז אברמסון הותיר בפרק הקודם: "מה היה בברצלונה עם ההימורים שלו". עומרי מספר את סיפור 2006: בן 18, טיול כדורגל לברצלונה עם בועז ושי — משחק ברסה-צ'לסי בקאמפ נואו (2-2, רונלדיניו, למפארד, וילד בן 18 שלא זכרו: מסי). על שדרת הרמבלס ("98% תיירים, 2% כייסים") הוא נפל להונאת שלוש הכוסות של "המאפיה הבלקנית": נלקחו ממנו 100 יורו והוחזר לו שטר אחד של 50 ("פליי, פליי"), אז הפסיד 50, ובכעס ה"אותי לא ידפקו" הוסיף עוד 50. התכנית לשים 200 יורו ואפילו לגנוב את קופת המזומן נעצרה על ידי בחור ישראלי מחלק פליירים של שניצליה, שהזהיר אותם מול המאפיה. אבא שלו קורא לזה עד היום "שכר לימוד" (400-500 ש"ח). בונוסים: מתן מצטרף לצוות ההפקה, הבטחה לסיפור עתידי על סמואל אתו ברחוב, ומילת הקוד הסודית של עומרי וולריה להפסקת כעס (של אור ודיאנה זה ברית מרפק לעין).
- 11:04 פרסומת פרודיה: חסות למועדוני תל אביב המורכבת ב-100% מהודעות ה-SMS האמיתיות שאור מקבל: פסטיבל טראסק, מינוס 1 פותחים את 2025, Club the combat made in תל אביב, דקירו, גניש, דראקו, קולקטיב בנמל תל אביב עם אטמוס, קפטל הוק, רייזינג דאסט, אסטרל פרוג'קשן, קוסמיק פלואו — "ועומרי סמדר" (הפוקימון שעוד לא התפתח).
- 13:35 חזרה לפינת "עבודה בעיניים" (עבודה בעיניים): עומרי כדמות שטח ב-2011 (שנה א' ללימודי משחק) — פסלים חיים של תיאטרון קליפה (פוזות בלתי אפשריות בכוונה, כך שמותר "להימס"), ובעיקר "הר תרשים קרח": חלטורת יהודי עתיק עם חברו כרם — עומרי שיחק את אשתו של רועה הצאן (פאה ג'ינג'ית, כיסוי ראש, שמלה), ארוחת פועלים של לחם אחיד וטחינה גולמית, וילד בן שמונה עם כיפה שתופס אותו פסוק רגליים באמצע הביס ("רעוד חצי שעה"). התקשורת נפרצת כשהם משחזרים חי את הטקסט המקורי: "אלישנה" ואישתו בריב על פיתה ("חתיכת מצה ושלוק שמן זית!"), עם הוראת הבימוי לשנות טונים כשמגיעים אורחים. נזכר גם בתפקיד הרב קוק במיני ישראל.
- 21:52 סיפור הלוקר רום של חדר הכושר: זקן בן 70 ערום שמייבש את עצמו בכלי משותף ומפנה את תשומת ליבו של עומרי לעבודת כוסות הרוח שלו ("תראה, תראה") — "מה זה, הטרדה מינית" — ומסקנת המנחים שכוסות רוח זה חרטא. ומאחר שהוא מגיע בשעת הזקנים: "אתה הפרגית של המקום".
- 25:27 דיון מדחף: האם שולחן אוכל הוא סמל התברגנות? אור אוכל כפוף על שולחן הסלון, עם סכין ומזלג כי "אוכל עם סכין זה כמו שמאסטר אוגוואי תופס זבובים בצ'ופסטיקס" (והמנחים מבלבלים בין אוגוואי למיאגי למסטר שיפו מקונג פו פנדה). עומרי אובססיבי ליעילות בוקר (קומקום בזמן צחצוח שיניים, כמו רשימת מטלות בסימס).
- 29:36 לרגל יום הרופא והרופאה (11 בינואר): ראיון עם ד"ר יעל גילרמן, רופאת משפחה ויושבת ראש איגוד רופאי המשפחה: על רצף המשברים במערכת (קורונה, 7 באוקטובר), גל פניות של חרדה, דיכאון ופוסט-טראומה דרך תלונות פיזיות ("הגוף מדבר"), ההתנדבות שלה בעמותת רפואת רחוב (סיורים לדרי רחוב בתל אביב עם סטודנטית ועובדת סוציאלית — חבישות, טיפול בדלקות, שליחה למיון בזמן, חיבור לרפואה קהילתית) ובמשלחות הומניטריות של ישראל אייד ונתן. וגם: לעומרי יש White Coat Syndrome. העצה שלה למטופלים: סבלנות — "יש בן אדם בצד השני".
- 40:33 סולם אסתר: אלה, 39, תל אביב, שיווק דיגיטלי — שלוש עבודות שונות, ובכל אחת פוטרה בדיוק שלוש שנים אחרי תחילת העבודה, באותו תאריך (14.10.2007→2010, 6.5.2012→2015, 3.11.2019→2022): "חוק השלוש". המנחים מוציאים אותה מהקטגוריה — זה דפוס פנימי של תחושת מיצוי, לא צירוף מקרים — ומעניקים 7. אלה גם יודעת בשלוף שהיטלר מת עשרה ימים אחרי יום הולדתו (20 באפריל → 30 באפריל). תקרת הזכוכית של הפינה עדיין ה-8.6 של אלמוג מהפרק הקודם. קריאה לשלוח סיפורי אסתר לאינסטגרם של "אודיותר" (ולכתוב את הסיפור כבר בהודעה הראשונה).
- 50:03 קרדיטים: שחר חיימוביץ', גל אוהב ציון, וברכת אדיו.
דמויות ומושגים בפרק
- אור בוטבול ועמרי הכהן — מנחים (אור, עמרי); שחר חיימוביץ' — עורך/מפיק (שחר חיימוביץ); גל אוהב ציון — טכנאי שידור (גל אוהב ציון); מתן — חדש בצוות.
- בועז אברמסון ושי — שותפי טיול ברצלונה 2006. ולריה (אישתו של עומרי) ודיאנה — בעלות מילות הקוד.
- כרם — חבר סטודיו, שותף דמות השטח; עומרי שיחק את אשתו. תפקידים נוספים: הרב קוק במיני ישראל.
- ד"ר יעל גילרמן — רופאת משפחה, יו"ר איגוד רופאי המשפחה, מתנדבת ברפואת רחוב.
- אלה — מאזינת סולם אסתר (7, מחוץ לקטגוריה).
- מושגים: המאפיה הבלקנית / הונאת שלוש הכוסות, דמויות שטח, רפואת רחוב, חוק השלוש, White Coat Syndrome.
סיפורים וזהות המספרים
- עמרי מספר על עבודת דמויות השטח ועל גילום האישה.
קשור ל
- מבחן באד · פינה
- סולם אסתר · פינה
- סיפורי אסתר · פינה
- עבודה בעיניים · פינה
→ הפרק הקודם: פרק 18 — מה שקרה באילתהפרק הבא ←: פרק 20 — מה יהיה משבר גיל הארבעים שלנו
לפתוח את "פרק 19 — מה קרה בברצלונה" במפה
תמלול הפרק (אוטומטי, ייתכנו טעויות)
00:00:00 עוד יותר. ⚠ ג'ינגל פתיחה: שתי מכונות תמלול חלוקות על הנוסח המדויק; לא פוענח
00:00:06 יוצרי התוכן של ישראל.
00:00:10 אתן מאזינות ואתם מאזינים למגזין הבוקר בערב.
00:00:14 תוציא הכל מהשיניים סתם של אור בוטבול ועמרי הכהן. ⚠ שורת הפתיח קרועה בשתי המכונות; 'לייף סתם' סלנג מכוון (אושר), הניסוח המדויק לא פוענח
00:00:18 תנקה את החורים. ⚠ 'תנקה את החורים' — מכונה משנית שומעת 'תנקה את האחוריים'; לא פוענח
00:00:22 תשמע, אני פצעתי את עצמי לפני שהגעתי לפה.
00:00:24 מה עשית?
00:00:25 ניסיתי להשחיל אימון לפני שאני אבוא.
00:00:29 ואתה מחזיק, הייתי צריך לעבוד על כתפיים, אז אתה מחזיק שתי משקולות ואתה צריך להביא אותן אליך, נכון, על הרגליים שלך ואתה מביא אותן לכאן כדי לדחוף אותן למעלה.
00:00:41 shoulder press.
00:00:42 ומסתבר שלא סתם יש רצועות שאתה אמור לקשור כאן כי כשזה כבר כבד אז הרמתי ופשוט כאילו השתחרר לי הפרק כף היד והכל נמתח אז אתה כאילו מרים מכאן והיד נמצאת, כף יד נמצאת למטה.
00:00:56 וזה לא כאב מאוד שם פשוט ראיתי את זה אז עצרתי ועכשיו זה מתחיל לכאוב יותר ויותר.
00:01:02 לא שמעתי קלק אז אני מניח ומקווה שהכל בסדר שזה רק נמתח שם משהו אבל עכשיו פתאום התחלתי להרגיש את זה טוב.
00:01:10 תגיד אתה לא מבין את הרמז?
00:01:12 מה?
00:01:12 הספורט לא עושה טוב לאף אחד.
00:01:14 כן כאילו די.
00:01:16 אני אני רק רוצה להיראות טוב אני לא אכפת לי אם זה יעריך לי את החיים יקצר לי את החיים אכפת לי רק הנראות.
00:01:21 אז אתה יכול להפסיק עם הספורט.
00:01:24 תכניס לי איזה סאונד.
00:01:27 אני חייב סיפור למאזינים ולמאזינות וגם לך ולכם בתכלס.
00:01:31 הפרק הקודם קודם.
00:01:34 גראביצ'ר.
00:01:36 אתה מספר לי סיפור.
00:01:38 בפרק שדיברנו עם בועז על השנאת סיכון, כן, אז הוא זרק לקראת השיחה בסוף, תספר לו מה קרה בברצלונה.
00:01:44 כי אתם חברים מפעם, כן, אז, ולחברים מפעם יש סיפורים מפעם.
00:01:48 אז אני אגיד ואני אפתח ואומר שזה סיפור שלא מוציא אותי טוב, אז תחמלו עליי, בסדר?
00:01:53 הייתי עולל בן 18.
00:01:55 כן.
00:01:57 השנה 2006.
00:01:59 אפשר?
00:02:04 אההה
00:02:04 הכנתי לך הפתעה.
00:02:07 השנה?
00:02:10 השנה, לא, אבל זה לא כזה, זה לא כזה.
00:02:13 השנה 2006, אני סיימתי תיכון, ונטסתי עם בועז ועם עוד חבר שי לברצלונה, לטיול לכדורגל.
00:02:23 היינו ברסה צ'לסי, שזה לא אומר לך הרבה.
00:02:26 אני מכיר את שני השמות האלה, אבל זה מאוד גדול.
00:02:28 משחק איכותי מאוד, בבתים של ליגת האלופות.
00:02:33 בקאם פנומי ברצלונה, סגנו כרטיסים, יופי של משחק, 2-2, ראינו את רונלדיניו.
00:02:38 2-2 זה משחק טוב?
00:02:40 כן, הרבה שערים.
00:02:41 אבל הוא נגמר בלי הכרעה.
00:02:42 לא מעניין, אתה בא לראות גולים.
00:02:44 אה, אוקיי.
00:02:44 אלא אם כן אתה אוהד של קבוצה.
00:02:45 ואתם לא אוהדים של אף אחד.
00:02:46 לא, באנו לראות כדורגל, ואתה יודע, אתה יכול ליפול על 0-0 משמים.
00:02:50 אוקיי.
00:02:52 ראינו את רונלדיניו וראינו את למפרד וראינו את רוגבה וראינו ילד בן 18 משחק ולא זכרנו אותו, שקוראים לו מסי.
00:02:59 ואם הייתי יודע, אני ראיתי את מסי משחק ואני לא זוכר את זה, זה מה שמבאס אותי.
00:03:03 מסי לא קיים כבר איזה 40 שנה?
00:03:05 מסי בן 36-7.
00:03:07 מטורף, מבחינתי זה כאילו, הוא, איך קוראים לו, המייקל ג'ורדן של הכדורגל, הוא תמיד היה שם כזה.
00:03:13 אז הוא היה בן 18 פחות או יותר.
00:03:15 הוא כבר היה בברצלונה, אבל הוא לא היה כוכב, אתה יודע, הוא היה עדיין ילדון.
00:03:19 אוקיי.
00:03:19 אבל זה לא הסיפור, זה למה נסענו לברצלונה.
00:03:22 כן.
00:03:22 אוקיי?
00:03:23 בפרק אחר אני אספר גם מה קרה לי ברחוב עם סמואל אתו, שזה משהו שמעניין פה מעט מאוד אנשים, אה, גם מתן בעניינים?
00:03:31 אוקיי.
00:03:31 תזכירו לי.
00:03:32 בוא נגיד שלום.
00:03:34 היי מתן בוא נציג את מתן.
00:03:35 היי מתן, מתן מצטרף, מתן חדש, אנחנו אוהבים את מתן ואומרים לו שלום.
00:03:41 אז אם תרצו באחד הפרקים הבאים אני אספר לכם מה קרה לי עם סמואל אתו ברחוב, סיפור מטורף, תאמינו לי אין לכם ברירה אלא להאמין לי אני לא מציד.
00:03:49 סיפור אסתר?
00:03:50 לא, הסיפור הזה היה שקרה לי עם סמואל אתו.
00:03:53 אוקיי.
00:03:53 בקיצור, היה שנה 2006 ואנחנו מסתובבים ברחבי ברצלונה, מחכים למשחק, ילדים בני 18, היית ברצלונה?
00:04:02 לא.
00:04:03 וואו.
00:04:04 תהה, תהה בברציונה, כדאי לך.
00:04:06 פשוט כזה מרגיש לי כמו עיר שצריך להיות בה.
00:04:09 היא לא מדהימה אבל היא כיפית והיא כזה בייסיקית, כאילו תקפוץ.
00:04:14 בקיצור יש את השדרה המרכזית בברציונה נקרא הרמבלס, אוקיי?
00:04:19 זה פשוט שדרה שכולם מכירים ארוכה עם מלא כזה חנויות ואומני רחוב.
00:04:23 ותיירים?
00:04:24 תיירים, 98% תיירים, 2% כייסים.
00:04:28 זו החלוקה שיש שם.
00:04:30 ואנחנו הולכים ואנחנו רואים חבר'ה שעושים אס בוכה קינג זוכה כזה.
00:04:36 הסלר, כאילו הם הולכים לעבוד עליך.
00:04:38 כן, רק במקום קלפים, אתם מכירים שהם עושים כוסות, יש שלוש כוסות.
00:04:42 איפה הכדור?
00:04:42 איפה הכדור?
00:04:43 לא איפה שאתה תגיד.
00:04:44 עכשיו, אני לא מטומטם, אני מכיר את הקטע הזה ואני מבין שאני גם בחו"ל, ואנחנו עומדים שם שלושתנו, אז אנחנו מסתכלים, ואנחנו מבינים שהם עובדים עלינו, וזה שטויות, ויש את הבחורה היפה שבמקרה זוכה.
00:04:56 יואו, אני לא מאמינה, זה משחק אמיתי, זוכים פה במלא.
00:04:59 אז סתם עמדנו ליד בקטע של להסתכל, ואז ניגש אליי בחור ענק.
00:05:05 עם מבטא, שהוא לא ספרדי, זה מבטא זר, היה לו ריח של אלכוהול, הוא ניגש אליי ונפנף לי עם שתי שטרות של 50 יורו.
00:05:14 ואמר משהו באיזושהי שפה שהיא לא ספרדית, לא הבנתי מה הוא רוצה.
00:05:18 ואני נלחצתי, חשבתי שהוא רוצה פריטה בשביל לשחק.
00:05:22 אז הוצאתי את הארנק שלי והחזקתי 100 יורו.
00:05:25 אז הוא לקח אותם?
00:05:26 אז הוא לקח לי 100 יורו ונתן לי רק שטר אחד של 50.
00:05:29 שילמת 50.
00:05:31 הוא כאילו לקח לי 50 ואז הוא הצביע לי על הכוסות, פליי, פליי.
00:05:35 תשחק.
00:05:36 עכשיו, הכל קרה כל כך מהר.
00:05:37 כן, זה תמיד כך, מתקיפים אותך במידע.
00:05:40 ואתה יודע, בחור שעושה עם הכוסות, עושה שתיים וחצי תנועות מאוד איטיות, אמר, איפה הכדור?
00:05:45 אז הצבעתי לאיפה שההיגיון אומר שהכדור.
00:05:47 הוא מרים את הכוס, הכדור לא שם, כמובן.
00:05:49 וואו.
00:05:50 הלכו 50 יורו.
00:05:51 בסה.
00:05:53 וכל מה שסיפרתי לכם עכשיו קרה בשמונה שניות, ואני מסתכל על החברים, אני מסתכל על מה שקורה, ואני אומר, סליחה, אותי לא ידפקו, אני ישראלי.
00:06:02 אני זה שדופק.
00:06:03 אני עכשיו...
00:06:04 כמו שוולטר ווייט אמר.
00:06:05 בדיוק, אני the one who knocks.
00:06:06 אני the one who defects.
00:06:08 אני עכשיו מחזיר את ה-50 יורו האלה.
00:06:10 אז אני אומר לבועז, החלטה מאוד מסוכנת, החלטה מאוד טיפשית ממש.
00:06:14 אני אומר לבועז ושי, מה זה, אני הפסדתי עכשיו 50 יורו בעשר שניות, אני עכשיו מחזיר את זה.
00:06:19 ובועז עוד לא מלמד כלכלה בשום מקום, ולא יודע להגיד לך סטטיסטיקה, אתה דביל.
00:06:24 כבר אז הם עשו לי כזה חרצוף של אולי תנשום שנייה רגע, נתחלק מה-50.
00:06:29 ואז פשוט לקחתי עוד 50 יורו, ואמרתי לו, נתתי לו, הגן, הגן.
00:06:34 ילד בן 8, 50 יורו זה הרבה כסף.
00:06:37 הוא לקח
00:06:38 ושוב עשה לי את השטות הזאת עם הכוסות, אמר לי איפה הכדור, הצבעתי, הוא מרים את הכוס, אין כדור.
00:06:44 פאק, פאק.
00:06:44 ואני ממש זוכר את עצמי, זו תמונה שאני לא אשכח, אני מתיישב שם על הספסל בשדרה, עם הראש בין הידיים, ואני אומר, בואנה, הפסדתי 100 יורו ב-30 שניות עכשיו, ואני מסתכל על בועז ושי והם כזה מסתכלים עליי ושותקים, והיה כזה איזה מבוכה, ואמרתי, פאק את, אני מחזיר את זה עכשיו, אני מחזיק את ה-100 יורו האלה, אני לא ידפקו אותי.
00:07:04 ובשנייה שאני אומר את זה, החבורה אורזת את הכל, יש להם שטיחון דשא כזה, הם אורזים הכל, נעלמים מתפזרים בשדרה, כי באה המשטרה, ויש קטע כזה שבאים שוטרים, הם מטריעים אחד לשני והם מקפלים הכל, כי מן הסתם זה לא חוקי.
00:07:17 ואני עומד שם ואני אומר, אני זוכר, אני אומר לשי ובועז, תקשיבו, ברגע שהם פותחים שוב, אני רץ, שם 200 יורו, כדי להחזיר את זה וגם להרוויח, ואם זה לא עוזר, אז בגלל שהם עובדים עליי, נגנוב להם את המזומן ביד, נתפצל שלושתנו נרוץ
00:07:34 ניפגש בדירה.
00:07:35 גם לא היה אז לדעתי סמארטפונים, אולי היה סמארטפונים.
00:07:39 ב-2006 לדעתי לא היה.
00:07:40 תתפצלו, ניפגש בדירה.
00:07:42 כן, נתפצלו כמו שיבול עשית.
00:07:43 בדיוק, ניפגש בדירה.
00:07:46 ממש, עלה בי זעם, הדם שלי רתח מזה שעבדו עליי ככה.
00:07:50 ותשמע, מהיום זה הרבה כסף.
00:07:51 זה מעליב, זה המון כסף.
00:07:52 בטח אז, זה היום, איזה 400 שקל.
00:07:54 וגם כי אתה בן 18 ואין לך הכנסה עכשיו.
00:07:56 זה השפלה.
00:07:57 זה השפלה.
00:07:58 זה מעליב.
00:07:59 גירדה אותי מבפנים.
00:08:00 עכשיו אנחנו כבר באים לצאת למבצע הזה, אוקיי?
00:08:05 בשנייה שאנחנו באים לצאת אליו לדרך, בא אלינו בחור ישראלי עם תלבושת כזה של חנות שניצלים ומחלק לנו פליירים.
00:08:14 מה אמרת?
00:08:14 בוא נתעכב, מה זה אומר?
00:08:15 כזה, אתם מכירים, הוא מחלק פליירים לשנצלייה ברמבלס.
00:08:18 אה, בוא לאכול כאילו.
00:08:20 כן, אבל הוא ישראלי, ואז הוא מביא לנו פלייר ועושה, תראו רגע, אני נותן לכם פלייר למקום, אבל תעשו כאילו, אתם מסתכלים בפלייר, אבל אני מדבר איתכם שנייה על מה שקרה לכם פה.
00:08:29 תראו אני עובד פה בשדרה ואני מכיר את החבר'ה האלה, זה המאפיה הבלקנית, אל תתעסקו.
00:08:34 תתעסקו איתם, ראיתי מה קרה, תגידו תודה שהם רק לקחו לכם כמה שטרות, הם יהרגו אתכם, אל תתעסקו איתם, המשטרה מפחדת מהם, פשוט תתרחקו מהם, אני שמעתי מה אתם רוצים לעשות, ככה, נמשיך, ואני שואל אותו דברים על פלי מפלייר ככה.
00:08:49 אז אולי נוותר על ההיסטור, נוותר על שלידת המאפיה הבלקנית פה ברמב"ס, פשוט ניפגש בחדר במלון ולא נעשה את כל החלק באמצע.
00:08:56 מזל שזה היה בסוף הטיול שזה לא דיכא לי את הכל, ואבא שלי כל הזמן עד היום אומר לי, זה שכר לימוד, זה שכר לימוד, אתה תלמד, שילמת 500 שקל.
00:09:04 400 שקל.
00:09:05 כן, שכר לימוד זה הדרך להסתכל על זה.
00:09:07 אתה לא עושה את זה יותר בחיים.
00:09:09 וזו הבדיחה היום בחברה, עד היום כל הזמן אומרים לי על הימורים ועל ברסה ועל זה ש...
00:09:13 אבל זה צד בך שלא הכרתי, הצד המגורד מבפנים.
00:09:17 בהשפלות זה קשה, בהשפלות.
00:09:19 הייתי גם צעיר יותר, היום הייתי כנראה...
00:09:21 יש דמות כזאת באיזה סרט שהוא נורא רגוע, אבל כשפוגעים לו בכבוד, קופץ לו.
00:09:27 הענק הירוק.
00:09:28 יש כמה כאלה.
00:09:30 אתה חושב שהיום זה גם היה מקפיץ לך?
00:09:32 כמובן שהיום לא הייתי ניגש להמר.
00:09:34 הייתי שקול יותר.
00:09:35 לא, אבל בוא נגיד, מישהו עובד עליך, זה לא בשליטתך, לא ניגשת, הוא בא, עושה לך, לא הבנת אותו כמו שצריך, והוא גנב לך ליטרלי כסף.
00:09:43 זה היה מקפיץ לך את הקוף?
00:09:44 זה היה מקפיץ לי את הקוף, ויש לי ולרות, יש סיסמה, יש קוד, שאם היא אומרת לי, אני לא אגיד מה המילה, שאם היא אומרת לי, אני חייב לעצור הכל ולהקשיב לה.
00:09:55 אתה לא הגיוני עכשיו.
00:09:55 אני לא הגיוני עכשיו, אם היא אומרת את המילה הזאת, זה קרה שלוש פעמים ביחסים שלנו, אז אני חייב, לא משנה כמה אני רוצה עכשיו לעשות משהו, אני חייב לעצור, זה הסכם ש...
00:10:04 שלנו זה ברית וואו כי כן אז זה נהדר אני בדרך כלל מקבל מרפק שזאת המילה זו גם זו גם ברית מרפק לעין.
00:10:16 כן אז זהו זה הסיפור שלי עם ברצלונה זה כמו המילה שלנו לזרום אני משקר שאנחנו לא נגיד אותה כאן אבל גם לנו יש מילה של אני יודע אל תחשוף אותי אני משקר למען שנינו עכשיו אבל וואו סיפור טוב כי אני חייב להגיד למי שמאזין אומרים הבן אדם הכי.
00:10:34 שקול ו-level-headed שאני מכיר.
00:10:36 אם אני...
00:10:36 אל תדבר עליי ככה, אל תגדיר אותי.
00:10:38 אתם רואים שזה לא יושב עליו טבעי?
00:10:41 אז זה בגלל שהוא לא מנוסה בזה.
00:10:43 אז מפתיע, אבל פר משמח אותי.
00:10:45 משמח אותי שיש לך גם את הצד הזה ושאתה מודע לו.
00:10:48 וואי, אבל סיפור טוב.
00:10:50 אני עוד אחזיר אותם מהיורו האלה.
00:10:53 מהמאפיה הבלקנית.
00:10:59 טוב, בנושא לא קשור בכלל, אה...
00:11:04 זה החלק שאנחנו עושים לכם חסות מצחיקה שכתבנו.
00:11:08 גילוי נאות, לא כתבנו אותה פעם.
00:11:11 החסות, הפרסומת הזו למועדונים בתל אביב, מורכבת במאה אחוז מהודעות אס אמס שאני מקבל בטירוף.
00:11:19 רכיבים טבעיים מלבד, מה שנקרא.
00:11:21 ממש.
00:11:22 אני מקבל אותם בטירוף בין חמישי לשבת.
00:11:24 לא יודע מי בין העוולה שרשם אותי לכל הרשימות תפוצה האלה, אבל החלטתי to put them to good use, אז הייתי אומר...
00:11:33 אני אומר שנשים צילומי מסך שלהם על המסך, אבל אנחנו אף פעם לא עושים את זה בסופו של דבר הזה.
00:11:38 אנחנו נעלה אותנו לקבוצות הפייסבוק שלנו, חפשו אותנו בפייסבוק, קבוצות הכוכבים של אור ועמרי.
00:11:43 אז בואו נשמע פרסומת מטקסטים אמיתיים לגמרי, לליינים של מסיבות.
00:11:53 הכל כבר מוכן!
00:11:55 פסטיבל טראסק!
00:11:57 וואי ווי דנס!
00:11:59 הערב יהיה one to remember עם מעטפת מוזיקלית מדוקדקת, אנחנו ואתם.
00:12:06 הלילה במינוס 1 פותחים את שנת 2025 עם האומנים הבולטים בסצנה, Club the combat made in תל אביב, דקירו ועוד גניש בסט חד פעמי, זה שם של מישהו, גניש בסט חד פעמי יחד עם טובי הסצנה המקומית לערב חורפי מתחת לאדמה.
00:12:27 אוי, לא.
00:12:28 נתחיל בחצות ונסיים שנחליט!
00:12:33 ועכשיו פותחים סיבוב נוסף ל"וויקנד"
00:12:36 הנוכחי ונרגשים לארח את דראקו, ask yourself, אלט קונטרול ועוד.
00:12:44 קולקטיב, חמישי הקרוב, לראשונה שתי מתחמים שחוברו יחדיו בנמל תל אביב, סוגרים שנה בחג הסופגניה, אטמוס, קפטל הוק, רייזינג דאסט, אסטרל פרוג'קשן, קוסמיק פלואו, ועומרי סמדר!
00:13:03 כרטיסים אחרונים עכשיו.
00:13:10 וואו.
00:13:10 מסכן, עומרי סמדר.
00:13:11 הוא עוד לא קיבל את התואר.
00:13:13 הוא לא זכה.
00:13:15 הפוקימון לא התפתח.
00:13:16 חילקו לכולם, אתה תהיה אסטרל פרוג'קשן, אתה תהיה קוסמיק פלואו.
00:13:21 אבל מה איתי?
00:13:22 איך קוראים לך אמרת?
00:13:23 עומרי סמדר.
00:13:24 יפה.
00:13:25 בהצלחה.
00:13:26 לך תלחץ פליי בקולקטיב.
00:13:29 איי.
00:13:29 איי, טוב, זהו, זהו.
00:13:32 חסות אמיתית.
00:13:35 אוקיי, אז לפני כמה וכמה פרקים, כן, וכמה פרקים, אנחנו פתחנו פינה חדשה שלא חזרנו אליה, של עבודה בעיניים.
00:13:43 לא כל כך הרבה פרקים, שניים, שלושה.
00:13:45 אמרתי חמה.
00:13:45 חמה.
00:13:46 חמה פרקים של עבודה בעיניים, שבה אנחנו מספרים על עבודות הזויות, שונות ומשונות שעבדנו בהן.
00:13:53 והיו הרבה.
00:13:54 אני סיפרתי על מפעל הספרים.
00:13:56 על המסן, ארכיון הספרים.
00:13:57 כן.
00:13:58 שהוא עבד בו.
00:13:59 אז היום אני מביא עבודה שעבדתי בה.
00:14:01 התחלתי, לדעתי טפטפתי, גם אתה אמרנו,
00:14:05 בעבר על ההזדמנויות שיצאנו לעשות דמויות שטח.
00:14:08 כן.
00:14:09 בקריירה, אפשר להגיד.
00:14:11 בקריירתו של כל שחקן מתחיל, חייב.
00:14:14 נמצאות דמויות שטח.
00:14:15 אם לא עשית דמות שטח, לא עברת את המסלול.
00:14:17 כן.
00:14:18 דמות שטח, אני גם עשיתי פסלים חיים.
00:14:22 וואו, שזה קורה מלא ברמבלס, אגב, בברצלונה.
00:14:25 במה?
00:14:25 בשדרה הזאת, אתה חייב ללכת.
00:14:27 בשדרת הכייסים.
00:14:29 אני אעשה שם הרבה כסף, ואז המאפיה הבלקנית תיקח לי אותו.
00:14:32 עשית פסל חי?
00:14:34 זה נראה לי סיוט.
00:14:34 זה היה כאילו יותר מפסל חי, זה היה מייצג אומנותי של תיאטרון קליפה, שחלק מהאומנות הייתה שכואב לך לעשות את זה, שאתה לא מצליח להחזיק פוזה נורא נורא קשה, ואתה נמס.
00:14:46 אז מותר לך לזוז.
00:14:48 אתה לא יכול שלא לזוז, זה פוזות שהן קשות מדי בכוונה.
00:14:51 ועדיין, זה סיוט נוראי לעמוד בקניונים ושילדים יזרקו עליך מטבעות.
00:14:56 תרקוד קוף.
00:14:57 בדיוק כזה.
00:14:58 אז אני עשיתי כזה, בזמן שהייתי בלימודי משחק, ב-2011 בערך, בשנה א' בסטודיו.
00:15:05 שם את החטא בחלטורה.
00:15:07 ממש.
00:15:08 אייס חלטורת.
00:15:10 אתה יודע, בא אליך מישהו מתיאטרון שטח כלשהו, מציע לך כסף שבגיל 22-3 הוא אחלה-באחלה, ואומר לך...
00:15:18 כזה 800 שקל ליום.
00:15:20 כן, אפילו 600, אני לא יודע, אבל זה נראה לך אחלה.
00:15:22 אמרת אפילו והורדת.
00:15:23 לא, אני אומר אפילו ב-600 זה נשמע לי סבבה, כשאתה בן 22, בוא תעבוד במקצוע.
00:15:28 כן.
00:15:28 כאילו...
00:15:29 זה מצחיק גם, שאה, אתה לומד משחק?
00:15:31 ובכן, אתה יודע, יש לך את הכישורים ההכרחיים כדי להגיד, אני בן גוריון.
00:15:36 יש לך את הכישורים לאחרים להביך את ה...
00:15:38 בדיוק.
00:15:39 אז אתה הולך בדרך כלל בחגים, זה קורה המון בכזה, בסוכות, בפסח, בחנוכה, יש הרבה כזה דמויות מהחגים שקמות לתחייה.
00:15:47 מי?
00:15:47 יהודה המכבי, מי?
00:15:49 אז תשמע, זה אחד הרגעים הכי לא יפים שלי, אני אספר לך למה, כי הייתי, זרקו אותי על איזה אתר היסטורי כלשהו, כן.
00:15:59 וההגדרה הייתה הר תרשים קרח, זה כמה חור זה היה, הר תרשים קרח.
00:16:04 ישבתי שם עם כרם.
00:16:06 מי קם לתחייה?
00:16:07 זה לא היה דמות.
00:16:08 מוכרות זה היה בין המקום אתה יודע, יהודי עתיק כלשהו, כרם חבר שלי שיחק כזה לא יודע היינו בעל ואישה אני שיחקתי את אשתו.
00:16:17 אוקיי זו הרמה שתבין.
00:16:18 והפעם אני באמת מצרף תמונה זה יהיה גם בנגזרות שלנו באינסטגרם נשים בקבוצת פייסבוק אתם חייבים לראות אותי.
00:16:24 שלחת לי תשלח לי רגע את התמונה שאני יכול להגיב.
00:16:28 אתה יכול לראות את זה עכשיו אתם גם יכולים לסתכל.
00:16:31 זה אני וכרם.
00:16:33 זה נראה כמו שני המתנחלים הכי אגרסיביים, שאני, זה מצחיק שזה דמויות שטח, הוא יהודי מהעבר מלפני שלושת אלפים שנה, זה אנשים מתלבשים ככה היום, הם פשוט מקימים ישוב מדיקט.
00:16:47 אז כמו שאתה רואה בחור עם הרבה שערות, זה כרם, חברי הטוב.
00:16:51 זה השער האמיתי שלו?
00:16:52 כן, זה השער האמיתי שלו, למד איתי בכיתה.
00:16:55 הוא was born to play the park.
00:16:57 הוא ממש טייפקסט נהדר, הוא היה הרועה צאן, לא יודע מה הוא עבד, היה איזה סוג של רועץון, אבל אני אשתו.
00:17:05 אני אשתו של רועי הצום.
00:17:06 אתה גם מת על אדמת ראשים, לך יש פאה ג'ינג'ית מאוד גדולה.
00:17:10 כן.
00:17:10 וכיסוי ראש.
00:17:12 ואני גבוה ממנו בראש, ואנחנו עושים טקסט, אתה יודע, אתה לומד את הדיאלוג הזה, אתה עושה את הטקסט הזה, ואתה עושה, אה, היה לכם טקסט.
00:17:18 כן, כן, כן, כן, כן, כן, אתה עושה דיאלוג.
00:17:21 מביא לכם, או שאתה מדבר עם הילדים?
00:17:23 כן, אתה עושה סצנה.
00:17:24 ואז מגיעה קבוצה של ילדים, ואתה דופק להם את הסצנה.
00:17:26 זה עובד בסבבים, אתה אומר, אתה בא בתשע בבוקר עד בערך שלוש בצהריים, אל אלוהים.
00:17:29 יש לך איזה ארבעה-חמישה סבבים ביום, שכל סבב הוא רבע שעה, שאתה עושה סצנה מול הילדים.
00:17:35 כמו פסטיגל.
00:17:36 כמו פסטיגל, אותו כסף, אותה תהילה, אותם תנועים, את אותם סטארים.
00:17:41 אתה מבין?
00:17:42 אז אני יושב שם.
00:17:43 אתה זוכר מילה או שתיים משם?
00:17:45 אפילו לא.
00:17:46 לא חשבתי.
00:17:47 אני אמצא את זה אולי במייל, אולי אני אחפש את המייל שלך.
00:17:50 זה טוב לפינת מבחן בעד.
00:17:53 אני אמצא את זה.
00:17:54 ואז מה קורה?
00:17:56 אנחנו עשינו את הסבבים האלה, אוקיי?
00:17:58 אתה יודע, אתה עושה את הסבב רענן עוד בתשע, אתה עושה את הסבב באחת עשרה.
00:18:04 באחת כבר אתה אומר למה אני פה ובסבב של שלוש אתה כבר סתם יורק את הטקסט בשביל לעלות על האוטובוס הביתה כי אין לך כוח ואתה בא מחר שוב.
00:18:12 על האוטובוס הביתה גם אין הסעה או משהו נורא.
00:18:15 משהו נורא.
00:18:17 אז אני עושה את הסצנת הדיאלוג הזה עם כרם ובצהריים יש ב12 וחצי, אומרים לך יש לך איזה שעה הפסקה לאכול.
00:18:26 כן. ⚠ מילה לא פוענחה: 'בארטרשים'
00:18:27 אז זרקו אותנו שם בארטרשים עם איזה שקית מאיזה סופר, יש שם לחם אחיד כזה וטחינה גולמית.
00:18:33 נקרא ארוחת פועלים.
00:18:34 בדיוק ארוחת פועלים.
00:18:36 ולימון שאתה צריך לחתוך עם סכין חד פעמית.
00:18:38 ואתה פועל של משחק.
00:18:40 אז אני יושב שם בארוחת צהריים עם כרם והוא גם קצת אחרי האוכל מנמנם ויש תמונה, היא לא צולמה, היא במוחי ואני מעביר אותה לעיני רוחכם גם, שאני יושב ככה, פסוק רגליים עם שמלה של אישה ופאת, מפסק ובאמת כל מה שקורה שם נגלה ואני יושב לבד על ההר ואני לוקח חתיכת לחם אחיד כזה של פועלים ולוקח את הקערת חינה שהכנו שיש לה טעם לא טוב ואני מנגב ככה את הלחם בקערה ואני דופק ביס, כל הסנטר שלי, הקצת זקן שהיה לי אז היה עם טחינה גורמית ורואים אישה פסוקת רגליים. ⚠ 'הקערת חינה' — בהקשר ארוחת פועלים ייתכן 'טחינה'; לא פוענח
00:19:15 תוכבת לחם עם תחינה, ופתאום נכנס ילד בן שמונה עם כיפה חמוד כזה, כי הוא הקדים לסיור.
00:19:22 ואתה יודע, אני באמצע הבין, פורה אישה, פסוקת רגליים, תוכף את התחינה הזו, ואני מתסתכל ואומר, רעוד חצי שעה.
00:19:31 ושם אמרתי, לאן הגעת?
00:19:34 מה קורה לך בחיים?
00:19:35 אתה גם באמצע הלימודים שלך, אתה אומר לעצמך, לשם זה מוביל?
00:19:39 זה מה שאני עדיין לומד?
00:19:41 כן, כן.
00:19:42 שם, אני לא ראיתי את הילד הזה אחר כך בסי...
00:19:45 הוא לא חזר האם עשית עוד דמויות שטח עשיתי עוד דמויות שטח אני הייתי פעם הרב קוק במיני ישראל.
00:19:56 Lucky you.
00:19:57 לא היו הרבה שכבות הרבה שכבות היו שם אבל I feel you I feel you לגמרי ומה שטוב בסיפורים האלה אני מעניין אם גם לך היה את זה אני כשהייתי במצב הזה סבלתי סבלתי סבלתי אני גם אתה יודע יש לי את התסביך הזה שאני אומר מגיע לי הרבה יותר אני שווה הרבה יותר למה אני פה אני שונא את כולכם ואז אני...
00:20:17 מתנהג רע, אבל באותו רגע אני אומר לעצמי, חרא לך, כשאתה תהיה הצלחה מטורפת, זה יהיה סיפור טוב.
00:20:28 הנה, אראה לך את זה?
00:20:29 אז קודם כל מצאתי את הטקסט, ואני עכשיו תוך כדי...
00:20:33 רוצה לעשות את הטקסט?
00:20:34 כן, אז אני אהיה אלישנה.
00:20:36 אני אהיה האישה.
00:20:37 אוקיי.
00:20:37 אתה תהיה הגבר, אלישנה.
00:20:39 אלישנה.
00:20:40 כן, ואני אהיה אישה, נקודתיים, כן לשם.
00:20:42 אוקיי.
00:20:43 כי נשים בתקופה הזאת לא היו ראויות שיקראו להם את זה.
00:20:46 פר זה די מדויק.
00:20:47 הגבר נכנס והאישה רצה בעקבותיו.
00:20:50 קדימה.
00:20:51 אלי שנה, אלי שנה, די, למה אתה כועס?
00:20:53 עשיתי כל מה שיכולתי, עבדתי על זה מהשנייה שיצאת להתפלל.
00:20:58 שעות וזה מה שיצא לך?
00:20:59 חתיכת מצה ושלוק שמן זית?
00:21:01 הנה, תראה, זה הרבה יותר ממה שהיה לפני חמש שנים, אז לקח לי עשר שעות לטחון חיטה לקמח, אבל אני מתקדמת.
00:21:06 לטחון קמח עם אבן כבדה ולא עם הידיים זה לא מספיק לי!
00:21:10 אני רוצה פיתה!
00:21:11 הוראת בימוי, פתאום הם רואים את האורחים ומשנים את הטונים.
00:21:15 אהה...
00:21:16 או, איזו התרגשות.
00:21:18 שלום, ברוכים הבאים, בואו...
00:21:21 בואו, בואו, תיכנסו בצל קורתנו.
00:21:23 אנחנו כל כך שמחים לראות את אוהבי ה...
00:21:26 וזה נקצע פה.
00:21:27 אז המבוכה הזאת של, הם בעצם, הם בריב?
00:21:30 כן.
00:21:30 מביימים ריב, ואז פתאום...
00:21:31 או-או-או.
00:21:34 לא ראינו שאתם כאן.
00:21:35 זה שנה א' בבית ספר למשחק, מה שעשינו עכשיו.
00:21:39 זה ממש... ⚠ 'אתיוד' — ככל הנראה attitude; לא פוענח
00:21:39 נורא.
00:21:40 אתיוד.
00:21:40 אתיוד של שחקן גרוע.
00:21:42 וואי, זה נורא.
00:21:43 זה הסיפור שלי.
00:21:45 מה אמרת?
00:21:48 זה הסיפור שלי על עבודה בעיניים. ⚠ שורה שנויה במחלוקת בין שתי מכונות; לא פוענחה
00:21:52 משהו קטן הכי קטן בעולם שפשוט נזכרתי מהתמונה של אלישנה לפני שנפצעתי בחדר כושר, בעצם אחרי שנפצעתי בחדר כושר, סיימתי את האימון שלי נכנסתי ללוקר רו"ם שכמו לחדרי ההלבשה שכמו שאמרנו פה בגלל שאני בא מוקדם אני חברה שאני מקבל היא זקנים ואין להם עכבות.
00:22:24 אז בדרך כלל יש בולבולים all over the place, זה בלבלת. ⚠ מכונה משנית השמיטה בדיחת אנגלית כאן; הנוסח לא ודאי
00:22:28 כל זה זה בלבל.
00:22:29 בלבלי אותו.
00:22:30 בלבלי אותו ואני מתבלבל.
00:22:31 ואני אומר די, כמו ששחר אמר, אתה בא בשעה שלהם, לא הם באו בשעה שלך, תסתכל למטה לבולבול שלך, כל אחד והבולבול שלו, זה על אחריותך לא להסתכל.
00:22:43 אבל אז היה לידי, מה זה לידי?
00:22:46 תא לידי, אוקיי?
00:22:47 אני יושב ומתעסק בבגדים שלי ומתלבש וזה,
00:22:53 fully clothed, דרך אגב.
00:22:55 אני, בולבולי הוא לא חלק מהחדר הזה, אף פעם לעולם, אני לא מבין איך זה הגיוני למישהו.
00:23:01 ולידי יש מישהו, אני מעריך בן 70 לפחות, כביום היוולדו, שכאמור, היה לפני הרבה מאוד זמן.
00:23:10 והוא מייבש שם משהו עם כלי ששייך לכולם, אבל הוא לקח אותו ספציפית לאזור שלו.
00:23:18 שם לבש שיער ראש.
00:23:19 ואז, אוקיי, אני אראה לך, אני אקום,
00:23:22 ואני אעשה את מה שהוא עשה, אוקיי?
00:23:24 אתה יושב, אוקיי?
00:23:26 הוא עשה את זה.
00:23:27 אני מסתכל למטה, סתכל למטה, אני האיש בן 70 ערום, ועושה ככה.
00:23:37 לא נכון, לא נכון, לא נכון.
00:23:39 אם אתם לא צופים בזה בווידאו, לא נכון.
00:23:42 הוא הסתכל אליי, הרים קצת את הטוסיק, והצביע על התחת שלו.
00:23:47 מה זה, הטרדה מינית.
00:23:48 בדיוק, זו הטרדה מינית, ואני מסתכל...
00:23:51 אל איפה שהוא מצביע, אני מסתכל אליו למעלה, לפנים שלו, והוא מחייך, ואני אומר, מה קורה פה?
00:23:58 אני נאנס עכשיו?
00:24:00 מה מתרחש?
00:24:01 מה הוא רצה להגיד בזה?
00:24:03 הוא אמר לי, תראה, תראה, ואז אני מבין שהתחת שלו הוא הקצה של שובל כזה של כוסות רוח, אתה מכיר שאתה עושה כוסות רוח, זה עושה עיגולים סכולים?
00:24:13 כן, כן.
00:24:14 אני לא הסתכלתי אליו, הוא הפנה את תשומת ליבי לטיפול הלא אמיתי דרך אגב, שהוא עשה, לא סתם אומרים כוסות רוח למת, טוב, עיוותתי קצת את המשפט, אבל כוסות רוח זה חרטא.
00:24:29 , השקט שקרה עכשיו, זה מה שהיה לי בראש.
00:24:32 פיפ, מה קרה?
00:24:33 מה קורה?
00:24:35 באיזה עולם זה הגיוני?
00:24:36 אמרתי לך, זה אווירה של בית כלא, מלתחות של חדר כושר.
00:24:39 נראה לי שהייתי...
00:24:40 אולי הוא רצה שאתה תהיה הביט שלו בחדר כושר.
00:24:42 אסיר תודה אם הייתי בבית כלא וזה מה שהיה קורה שם, אבל...
00:24:45 היית צריך להסכים למשהו שם, אני מרגיש שהוא הציע לך משהו.
00:24:47 למה רק בסניף שלי זה קורה?
00:24:50 טוב, הוא כבר סניף.
00:24:51 אני מרגיש שאצלך, אם היה מגיע איזה זקן, הוא היה אומר לך, תראה, תראה, ומצביע על שק ממתקים שהוא הביא לך עם הק...
00:24:58 מקדשה אישית, ואני רק מגיע לשם, נפצע, מדריכים, מדריכים, מסתכלים עלי בפרצוף של "אתה אידיוט", ואז איזה זקן מטריד אותי.
00:25:07 וואו.
00:25:08 כי אתה בא בשעה שאתה הפרגית של המקום.
00:25:10 ממש, ממש.
00:25:12 בשר טרי.
00:25:12 אני מרגיש שאני נכנס וכולם מחליפים בבתים של "בוא נבלבל אותו".
00:25:18 הגיע הזמן לבלבל.
00:25:20 אבל זה לא מה שרציתי לדבר עליו, זה פשוט הזכיר לי את הטראומה.
00:25:24 רציתי לשאול אותך משהו.
00:25:27 עברת דירה עכשיו, תודה רבה.
00:25:29 זו שאלה?
00:25:30 לא, תן לי רגע, אל תקפוץ עליי.
00:25:33 יש לכם שולחן אוכל?
00:25:35 כן.
00:25:36 כן?
00:25:36 זה קצת אקט של...
00:25:38 מה?
00:25:39 משהו מבור...
00:25:40 אני מרגיש שזה התברגנות כזאת.
00:25:42 בדירה הקודמת שלך היה לכם.
00:25:44 אה, קטנצ'יק.
00:25:45 והוא שימש להנחת קסדות.
00:25:47 בדיוק.
00:25:48 לא אכלתם על השולחן אוכל.
00:25:51 כמעט אף פעם.
00:25:51 עכשיו, יש לכם שולחן אוכל, אתם אוכלים לצד שולחן האוכל?
00:25:55 כן.
00:25:56 ואיך זה?
00:25:57 חיים אחרים.
00:25:58 וואלה.
00:25:59 כן.
00:25:59 כי אני אגיד לך למה אני שואל.
00:26:01 אנחנו עכשיו מחפשים דירה, והראתי להורים שלי איזשהו וידאו מדירה שחשבנו עליה, ואמרתי לה ולאמא שלי, ופה נשים בוטשר או משהו כי המטבח קטן, אז זה יגדיל אותה.
00:26:11 אז היא אומרת לי, אבל שמה הולך השולחן אוכל?
00:26:13 אמרתי לה, למי יש שולחן אוכל?
00:26:16 מה זאת אומרת?
00:26:16 אז היא אומרת לי, אז איפה אתה אוכל?
00:26:19 אבל השולחן בסלון.
00:26:19 שולחן קפה.
00:26:20 כן.
00:26:20 היא אומרת לי, מה, כפוף ככה?
00:26:22 אני אומר לה, כן, אני אוכל, כאילו זה מטלה, כי אוכל זה טרומה.
00:26:26 תרופה, אתה דוחף אותו כמה שרמל.
00:26:28 אתה דוחף אותו לחור האוכל, והולך משם על המשך החיים שלך.
00:26:34 אין לי נדלן פנוי לשולחן אוכל, מה, אני רוטשילד?
00:26:38 נראה לי זה לא הגיוני.
00:26:40 ואז התחלתי לשאול אנשים, לאף אחד אין שולחן אוכל, ואם יש לך שולחן אוכל, אתה לא משתמש בו מרוב שאתה רגיל לאכול כמו כלב בשיפוע.
00:26:50 אני ממש מרגיש ששולחן אוכל זה בדיוק הדבר שהופך את הדירה שלך מדירה אולי סטודנטיאלית לדירה.
00:26:56 של בורגנים כי אין לך מקום בדירות קטנות להכניס את השולחן פוסטמה הזה עכשיו, בבית של ההורים יש שולחן אוכל.
00:27:03 זה גם כל כך הרבה מקום למה שאתה תשתמש בו דקה, מעט, כן.
00:27:06 זה לא ספה שאוקיי אני אהיה שרוע עליה עכשיו שעות, אני אבוא, אני אוכל כאן ואז אני אלך והשולחן יעמוד כאבן שאין לה הופכין במקום היקר הזה, בנדלן היקר הזה, ליטרלי, שיכול לשמש דברים אחרים.
00:27:20 נכון, אבל תראה, זה יותר בריא ומניח את המדעת ואת הנפש יש ל...
00:27:26 לשבת לשולחן רגע אגב ההורים שלי כשאני בא הביתה ואנחנו אוכלים ארוחת ערב זה ממש נובלטי זה כי אתה יודע אני לא יוצא למסעדות או משהו יותר מדי אני אוכל רק בבית שלי אוכל כפוף אני אוכל כן אני רגיל לאכול כפוף כשאתה מביא את האוכל אליך ויושב על הספה לא אני לא מביא את האוכל אליי לא ללכלך את הספה לא כי אני אוכל עם סכין ומזלג אז אני צריך משטח אני לא משתמשתי בסכין 12 שנה אתה משתמש בסכין אני משתמש בסכין כמו שמאסטר אוגוואי משתמש בצ'ופסטיקס כדי לתפוס זבובים נראה לי שזה השם שלו אני מיאגי מיאגי מאיפה זה אוגוואי קראתי קיד.
00:28:03 לא לא, מסטר רוקו, גואנפו פנדה. ⚠ שמות דמויות פופ-קאלצ'ר שגויים באחת המכונות; הנוסח המדויק לא פוענח
00:28:06 אה אוקיי בלבלתי, בלבלתי את הסינים הארכיטיפיים.
00:28:10 אוקיי.
00:28:11 בקיצור אני, אתה כל היום אוכל חזה עוף שאתה צריך לחתוך אותו.
00:28:15 חזה עוף, אני יכול לתמרן כל דבר לתוך המזלג שלי בעזרת סכין בכל גודל.
00:28:22 אני מרגיש שאני צריך את יד ימין למזלג ויד שמאל לפלאפון.
00:28:26 אני, כשאני אוכל, אני לא אחזיק כשאני מסכן.
00:28:29 ברור שאתה אוכל ליד שולחן, ממש ממש.
00:28:32 שזה בריא יותר, אתה יכול להעמיד עליו את הטלפון.
00:28:35 ברור שזה דפוק להחזיק את הפה פעם כשאתה אוכל, כן?
00:28:38 לא, אגב, אני עושה לך ככה, כאילו, כי אני פשוט שם את זה על סרטון ארוך יותר ולא על טיקטוקים, וכאילו נותן לזה להתנגן, גם אני חולה.
00:28:44 אבל סכין אני משתמש רק כשאני או במסעדה או אצל ההורים באמת, לא, סכין זה, אני אוהב, שוב, כי זה יעיל יותר, ווואי, זה שיחת מנחים אחרת, אבל בזמן האחרון אני מתאבסס על יעילות, אני כל כך אוהב להיות יעיל, אני קם בבוקר, מדליק, אני, אני,
00:29:02 אתה מכיר את זה, אז שים את זה בסימס, אתה נותן לו רשימת מטלות, אתה עושה אותם אחד אחרי השנייה.
00:29:06 אז אני קם בבוקר אומר, יש לי עשרה דברים לעשות, איך אני אעשה אותם בסדר?
00:29:11 הכי מהיר ויעיל.
00:29:11 הכי יעיל.
00:29:12 אני אדליק את הקומקום בזמן שאני מצחצח שיניים, אני אשים את החולצה בזמן שהקפה קצת מתקרר, ואז אני אכין את הזה, כל החיים שלי ככה, ואני כל כך נהנה מזה, לדעת שחסכתי את החצי שנייה פה חצי שנייה שם הזאת?
00:29:26 אומייגאד.
00:29:28 כן, אז זהו.
00:29:28 האם לכם יש שולחן אוכל בבית?
00:29:30 ואם כן, איך הגעתם למצב הזה?
00:29:32 אני גם מעוניין בו.
00:29:36 לפני שבוע וקצת, אולי אתם לא יודעים זאת, ב-11 לינואר היה יום הרופא והרופאה להכרת והוקרת הרופאים והרופאות בישראל.
00:29:48 ואנחנו רוצים להעלות אותם על נס, כי באמת שזה חשוב, במיוחד בשנה קשה ולא פשוטה כמו השנה שעוברת, אפילו יותר מ...
00:29:57 משנה לצערנו אז אנחנו הולכים לדבר עם דוקטור יעל גילרמן שתיתן לנו קצת אינסייט לחיים של רופאה בישראל 2025 לקראת לכבוד יום הרופא הזה שכדי שגם אתם ואתם תוכלו להעריך את העבודה הקשה בוא נשמע.
00:30:14 היי יעל.
00:30:16 אהלן מה שלומך?
00:30:18 בסדר.
00:30:20 בסדר בימים אלה.
00:30:21 כן זה בסדר מסויג והגיוני תודה שפינית לנו זמן הבנו שהיום עמוס ו...
00:30:27 היינו צריכים כזה להוציא אותך שנייה מהעבודה.
00:30:30 כן כן ככה ככה הימים במערכת הבריאות הציבורית נראה לי.
00:30:35 זה מה שרצינו לדעת בעצם איך נראים הימים במערכת הבריאות הציבורית במיוחד בשנה כזאת בזמנים שכאלו.
00:30:45 ככה אז אני רופאת משפחה אז איך זה נראה.
00:30:50 אז אנחנו קצת ממשבר למשבר למשבר בשנים האחרונות.
00:30:55 אני חושבת שבכל המשברים ברצף משברים המשוגע הזה שהשנים האלה מביאות איתנו, נגיד ניקח את זה לקורונה.
00:31:02 שזה היה המשבר המשמעותי הרחוק יחסית שאני יכולה לזכור, שבו נדרשנו לעשות איזשהו שינוי מטורף בתפיסת ההפעלה של איך אנחנו עובדים, ובבת אחת ללמוד מחלה חדשה, לתת מענים למצוקות של מטופלים, ללמוד לעשות רפואה מרחוק במסגרת קהילתית.
00:31:23 שכבר אז זה נפל על מערכת שהיא עם מעט רופאים, עם מוסר ועם הרבה שעות ארוכות, וזה היה כאילו מתווסף על on top of כל הדברים האלו.
00:31:34 כן, עומס על עומס על עומס, אבל זה מה שאנחנו עושים.
00:31:38 זאת אומרת, אנחנו יודעים לעמוד בזה ואנחנו יודעים לתת מענה טוב גם בזמנים קצובים, בזה אנחנו מתמחים.
00:31:45 לא שזה לא קשה ולא שאני לא הייתי שמחה ליותר זמן וליותר כוח אדם, ותמיד אפשר יותר טוב, אבל אני חושבת שלמרות כל הקשיים, בסוף אני באה בבוקר בשמחה ובאהבה לעבודה שלי.
00:31:57 אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה.
00:31:59 ובשנה האחרונה?
00:32:02 בשנה האחרונה...
00:32:03 אני חושבת שאנחנו חווים בצורה מאוד מאוד משמעותית את העומס, גם את העומס הרגשי שהשנה הזאת מובילה.
00:32:11 יש הרבה עומס שנובע מהפרעות של חרדה ושל דיכאון ושל טראומה ופוסט-טראומה, הרבה טיפול במפונים, הרבה טיפול במעגלים ראשונים, שניים, שלישיים ורביעיים של אנשים שנגעו בצורה כזאת או אחרת או ב-7 באוקטובר או בכל התקופה שאחריה.
00:32:32 מילואימניקים, חיילים סבירים, משפחות שלהם, ומשפיע.
00:32:37 היית אומרת שאנשים מגיעים למרפאה עם תלונה פיזית, כואב לי הראש, כואבות לי העיניים, כואב לי כל דבר, אבל בעצם מה שעומד מאחורי זה יותר מבעבר זה בעצם סטרס?
00:32:53 הרבה פעמים בטח, בטח.
00:32:55 הגוף, הייתה לי פעם מדריכה שהייתה אומרת שהגוף מדבר.
00:33:00 לפעמים כשאנחנו לא מצליחים לדבר את הדברים הזה יוצא בגוף, בכאבי ראש, בכאבי בטן, בכל מיני תלונות פיזיות נודדות כאלה.
00:33:08 היכולת שלנו להכיל קושי פיזי יורדת כשאנחנו במצבים של סטרס.
00:33:13 אז אנחנו נמצאים תחנה ראשונה כזאת בתור התחלה של כל הדברים הברורים האלה.
00:33:19 אז העומס מן הסתם גדל.
00:33:21 מצד שני אני אגיד את הצד הטוב של זה שזה הרגשה טובה להיות במקום שיכול לתת עזרה לתקופות של מצוקה קשה כזאת.
00:33:30 את מתנדבת בעמותת רפואת רחוב, שזה נשמע מדהים, אם את יכולה לספר על זה קצת, מה בדיוק עושים, מה העבודה במסגרת העמותה הזאת.
00:33:39 מה זה אומר בעצם?
00:33:42 אז אני אכן מתנדבת בעמותה שנקראת רפואת רחוב או מרפא לרחוב, שזו עמותה שנותנת שירותי רפואה לדרי רחוב בתל אביב.
00:33:50 בעצם מה שאנחנו עושים, אנחנו יוצאים מסיורים ברחובות תל אביב, אזורים שבהם יש ריכוז גבוה של דרי רחוב.
00:34:01 תיקים על הגב צוות של רופאה סטודנטית ועובדת סוציאלית, שהקימה תעבותה למעשה.
00:34:08 כי הם לא יגיעו לבית חולים אם יש להם צורך.
00:34:13 נכון, הטיפול בדרי הרחוב הרבה פעמים, רובם אנשים שהם אזרחים, יש להם תיאורטית שירותי בריאות במערכת הציבורית, הם זכאים לטיפול.
00:34:24 הם מבוטחים בקופת חולים?
00:34:26 מבוטחים בקופות חולים, כמעט כולם.
00:34:29 אבל הם לא באים, הם לא באים כי זה לא השעות שהם חיים בהם, כי לא תמיד יש להם את הכרטיס, כי לא תמיד הם יכולים בכלל להגיע פיזית מטעמי נגישות, כי לפעמים קצת סטיגמה ופחד מביוש ומלקבל יחס לא טוב.
00:34:47 אבל אפשר לבצע איזשהו טיפול רציני ברחוב?
00:34:53 תראי, כל הרפואה ההומניטרית, המטרות הן אחרות, בסדר?
00:34:57 אני לא אלך לאזן לחץ דם למטופל שהודר רחוב, כי זה לא רלוונטי.
00:35:01 אבל אם יש לו דלקת ריאות, אני בהחלט יכולה לתת לו טיפול.
00:35:04 אם יש לו פצע שדורש חבישה, אני בהחלט יכולה לעשות את זה.
00:35:08 ואם צריך, אני יכולה גם לשלוח אותו למיון וככה לנסות לעודד אותו ללכת, לא רק כשזה כבר אין ברירה, אלא שנייה לפני.
00:35:16 ולפעמים אנחנו גם מצליחים לעזור להם לקבל איזשהו, להתחבר לרפואה קהילתית אמיתית, לחבר לרופא או רופאת משפחה.
00:35:24 שיש להם טיפה יותר גישה, לפעמים אנחנו יכולים לעזור להם להגיע לגמילה.
00:35:29 זאת אומרת, מעבר לטיפול נקודתי בדבר שמפריע לו כרגע, או שהוא חולה בו כרגע, לתת לו משהו ארוך טווח שגם יאפשר לו לטפל בעצמו בעתיד.
00:35:39 נכון, אני חושבת שלפעמים עצם זה שמישהו מסתכל עליך ודואג לך, עוזר לך לראות שאולי אתה מישהו שראוי לדאוג לו, וקצת להחזיר את המבט האנושי שלך על עצמך.
00:35:53 זה מה שאת עושה בנוסף לעבודה, זאת אומרת, זה משהו התנדבותי שאת לקחת על עצמך כי זה חשוב בעינייך.
00:35:58 נכון.
00:35:59 זה קשה.
00:36:00 מדהים.
00:36:02 לא, זה קשה, כי אני לא עובד 30 שעות ולא לוקח על עצמי התנדבות במקצוע שלי, אז כאילו...
00:36:10 אני עובד יותר מ-30 שעות, אבל בסדר.
00:36:13 אמרתי 30, התכוונתי ביום.
00:36:15 נתתי הגזמה ליום, לא התכוונתי...
00:36:19 יש לו...
00:36:19 עמרי, אתה תדבר עכשיו.
00:36:21 יש לו, איך קוראים לזה?
00:36:23 White Coat Syndrome?
00:36:24 נכון ככה קוראים לזה?
00:36:25 מה זה?
00:36:26 white code syndrome זה שאתה רואה רופא אז המדדים שלך קצת משתוללים, למרות שאתה בריא לגמרי.
00:36:30 נכון.
00:36:31 נכון?
00:36:31 יש משהו כזה?
00:36:32 יש לו white code syndrome.
00:36:33 תראה כמה הצחקתי אותה מזה שאמרתי שכאילו 30 שעות זה הרבה.
00:36:37 30 שעות זה מה שעשיתי לפני השיחה איתכם.
00:36:38 בדיוק, 30 שעות זה לפני הקפה.
00:36:40 בגלל זה אני חצי איתכם, אני מטפלת בדר רחוב בזמן שאני איתכם.
00:36:43 אני מסתכל ספציפית על הרזומה של יעל ששלחו לנו כאן, חוץ מזה שהיא רופאה בכללי ומתנדבת עם הרפואת רחוב, היא גם רופאה אומנות...
00:36:56 הומניטרית עם ארגון ישרא אייד ונתן, כלומר טסה למשלחות הומניטריות כדי לעזור לאנשים.
00:37:04 הם לא סתם גרים, הם גרים ברחוב במדינה אחרת, או באיזה צרות של אחרים בכלל.
00:37:10 כאילו להיות רופא זה שליחות מעבר לאנשים שלך, זה מין שליחות אנושית כזאת לעזור לאנשים.
00:37:17 נראה לי שאם יש לך את היכולת, אז צריך להשתמש בה, לא?
00:37:21 אבל זה בדיוק מה שרציתי להגיד על רופאים ורופאות, שזה מדהים, כי גם בעלי מקצוע אחרים יש להם את היכולת.
00:37:26 אבל הם יכולים לבחור לא לעזור לך אם אתה לא בא להם בטוב, וזה מה שמדהים.
00:37:29 או אם אתה לא משלם להם.
00:37:31 כן, כי רופאים תמיד שם בשבילך, גם אם אין להם כוח לעבודה, ואם הם לא במצב רוח, או עצבנת אותם, אבל...
00:37:37 כאילו נגזר עליהם לעזור לאנשים.
00:37:39 כן, הם עדיין ירפאו אותך, והם יהיו שם בשבילך, וזה באמת מאוד ייחודי למקצוע.
00:37:45 אנחנו מדברים איתך, לא לקראת, אחרי יום הרופא,
00:37:50 מה, אוקיי, אנחנו רוצים, אנחנו אזרחים רגילים פשוטים שמקווים לא לראות רופאים ברגיל, אם אנחנו כבר פוגשים אתכן ואתכם, מה, איך אפשר לעזור?
00:38:02 איך אפשר להיות מטופל טוב יותר לאנשים שעושים כאמור יותר מ-30 שעות, ויכול להיות שגם לוקחים על עצמם התנדבויות נוספות?
00:38:11 אז א', השאלה המקסימה בעצם זה שאתה שואל זה כבר מחמם את ליבי.
00:38:14 אז זהו, תודה רבה שדיברת איתנו.
00:38:17 אחרינו יבוא לפה אדם שוב
00:38:19 עובד יותר מ-16 שעות.
00:38:22 כן, כן, סליחה, הפרעתי.
00:38:23 אבל אחרי שסיימנו עם ה...
00:38:24 כן.
00:38:25 תראה, זה קצת, דיברנו קודם על כל העזרה והמחויבות שלנו למטופלים.
00:38:30 בסוף, מאחורי כל המחויבות והרצון, עומד בן אדם, בסדר?
00:38:35 עומדת רופאה שהיא גם לפעמים עייפה וקשה לה, ומתמודדת עם סיטואציות לא פשוטות.
00:38:42 אז אני חושבת שבתור התחלה צריך לזכור שהרופאות והרופאים בצד השני של השולחן, לצד המיטה או בצד השני של הטלפון.
00:38:52 באמת באמת, באים בבוקר ברצון לעזור.
00:38:55 וגם אם צריך לחכות קצת, או לפעמים לא מקבלים בדיוק את התשובה שרצינו, בסוף המטרה שלנו היא מטרה של לתת טיפול טוב.
00:39:04 זה לא כמו לקנות בסופר ואני רוצה דווקא את החלב הזה, לפעמים התפקיד שלי זה להגיד למטופל מה הוא צריך מבחינה רפואית, מה נכון עבורו, וזה לא תמיד תואם את מה שמטופל שלי ירצה.
00:39:18 אז
00:39:19 תדעו שאנחנו כולנו באים מרצון לעזור, לתת טיפול, לתת טיפול טוב ואיכותי.
00:39:24 ולהתייחס ביתנו.
00:39:26 כן, ולפעמים בקשות שנראות אולי שרירותיות או מעצבנות, בדרך כלל יושבות על הרצון לתת שירות טוב יותר ואיכותי יותר.
00:39:38 אז תהיו סבלניים איתנו, תקשיבו, תשאלו, טענו, ותזכרו שיש בן אדם בצד השני.
00:39:44 עצה טובה.
00:39:45 לסיום, באמת, אולי השאלה הכי חשובה שלא הצפנו.
00:39:49 כשאני משתעל, יש לי כאב בצד של ה...
00:39:51 זה הרוח, זה לא עכשיו.
00:39:54 ונגמר לנו הזמן, כי אני רציתי לשאול על הרגל שלי, אבל בסדר.
00:39:58 יעל, תודה רבה.
00:39:59 דוקטור יעל, היא יושבת ראש איגוד רופא המשפחה.
00:40:02 אה, היא הייתה צריכה למלא את הזמן איכשהו.
00:40:04 זה היה חסר טייטל, פשוט.
00:40:06 סופר וומן, תודה רבה.
00:40:07 תודה לכל הרופאים.
00:40:09 תודה לכל הרופאים והרופאות ביום הרופא הזה.
00:40:14 תודה רבה.
00:40:14 ותודה שהיא פינית לנו כמה דקות לדבר איתנו.
00:40:17 שלא תזדקקו.
00:40:18 אמן.
00:40:18 שלא ניפגש, שניפגש לא על מדים.
00:40:22 מדהים.
00:40:22 בדיוק.
00:40:23 מדהים.
00:40:23 לבוש.
00:40:24 סקראפס חלוג.
00:40:25 כזה.
00:40:26 מדהים.
00:40:26 תודה רבה.
00:40:28 ביי ביי.
00:40:29 ביי ביי.
00:40:33 טוב, אנחנו עם פינת המאזינים, כבר לא כל כך חדשה שלנו, נכון.
00:40:37 שבה אנחנו מעלים אותך או אותך על הקו, מאזינים לצירוף מקרים שקרה לכם ומדרגים את זה בסולם אסתר בין 1 ל-10.
00:40:45 מה הקודם נסגר על 86 לדעתי?
00:40:48 שמונה שמונה שש שזה גבוה.
00:40:50 יכול להיות יהיה קשה לנצח את זה.
00:40:54 אז בואו נראה מי איתנו על הקו היום.
00:40:56 מישהו הציע שכל מי שעולה ואומר אני הסיפור שלי 12 אם אתה מעריך שהסיפור שלך הוא מעל 10 אוטומטית מורידים לך אחד.
00:41:03 כאילו תבוא צנוע.
00:41:05 אוקיי אז מי נמצא איתנו על הקו?
00:41:07 היי.
00:41:08 היי.
00:41:08 שלום.
00:41:10 היי אני אלה.
00:41:11 אלה נעים מאוד בת כמה ומאיפה?
00:41:15 אני בת 39 מתל אביב.
00:41:18 יפה מאוד וכמה היית מדרגת את הסיפור שהולך להסתכל?
00:41:21 רגע, עכשיו מותר לנו לשאול מה את עושה בחיים?
00:41:23 אה, בבקשה.
00:41:24 אני עובדת בשיווק דיגיטלי.
00:41:27 שיווק דיגיטלי, אוקיי.
00:41:29 אוקיי, אז עכשיו בכמה היית מדרגת את הסיפור אסתר שלך?
00:41:34 לפחות תשע.
00:41:36 לפחות תשע, אוקיי, bold claims.
00:41:38 הבה, הבה נשמע.
00:41:39 בבקשה, אחרייך.
00:41:41 אוקיי, אז מה שקרה, שאני בעצם עבדתי בשלוש עבודות שונות.
00:41:47 כל אחת מהן שלוש שנים בדיוק.
00:41:49 אוקיי.
00:41:49 זאת אומרת שהתחלתי ופוטרתי, תעבור שלוש שנים באותו התאריך.
00:41:56 רגע, רגע, רגע.
00:41:57 שלוש עבודות שונות, בכל אחת מהן התחלת את העבודה באותו תאריך?
00:41:59 סתם אני אומר...
00:42:01 לא.
00:42:01 לא.
00:42:02 לצורך העניין, אני אסביר.
00:42:05 לצורך העניין, עבודה אחת התחלתי ב-14 באוקטובר 2007, ופוטרתי ב-14 באוקטובר 2010.
00:42:12 הבנתי.
00:42:12 עשית שלוש שנים בול.
00:42:14 כן, עכשיו בעבודה אחרת...
00:42:16 התחלתי בשישה במאי 2012 ופוטרתי בשישה במאי 2015.
00:42:22 אוקיי.
00:42:23 זה גם פוטרתי, זה לא שעזבת.
00:42:25 העזיבו אותך.
00:42:26 פוטרתי, פוטרתי, זה לא מיוזמתי.
00:42:28 אוקיי.
00:42:29 ונגמר להם חוזר.
00:42:31 לא, לא, לא, זה לא עובד ככה.
00:42:33 פשוט פוטרתי.
00:42:34 והשלישית, התחלתי בשלושה בנובמבר 2019 ופוטרתי בשלושה בנובמבר 2022.
00:42:40 אוקיי, כמה שאלות.
00:42:42 זה סוף הסיפור?
00:42:44 כן, זה בגדול הסיפור.
00:42:46 כמה שאלות, אם אפשר לשאול, את לא עובדת טובה, למה היא שרדה שלוש שנים, אני צוחק, אני צוחק, אני צוחק, מעניין אותי מי עובדת וכמה זמן כבר.
00:42:59 אה אוקיי, כמה זמן היית מחזיק תמות שטח.
00:43:03 אם אפשר לשאול למה פוטרת בכל אחד מהמקרים.
00:43:09 ככה תעביר להניח מתחושת מיצוי.
00:43:13 של המעסיק?
00:43:16 של כולם.
00:43:17 כאילו הרגשת שאת כבר כזה סלאקינג?
00:43:19 כאילו גם את אמרת, יאללה, נמאס לי.
00:43:22 זורק לקראת הסוף, וזה מה שקורה.
00:43:25 אז יש לך איזה טיימר פנימי כזה, של אחרי שלוש שנים את אומרת לעצמך, פאק איט, אני לא יכולה יותר.
00:43:33 בגדול, כן, אני קוראת לזה על עצמי חוק השלוש.
00:43:37 מזמיק לי כל דבר, זה לגודש של שלוש שנים.
00:43:39 זה מוביל אותי לשאלה השנייה שלי, האם מהפעם השנייה או מהפעם השלישית כבר היה לך איזה טיימר כזה בראש שאמרת אי...
00:43:47 יהיה קטע אם אני אתן את זה עוד פעם בול על התאריך אחרי שלוש שנים, וקצת גם לא במודע כיוונת את עצמך לאי אלו פיטורים.
00:44:00 לא, אני לא חושבת.
00:44:02 האמת שבדרך כלל מה שקורה זה שאתה יודע, אתה מרגיש את המיצוי כבר הרבה קודם, ואז זה כזה נגרר ונגרר ונגרר, ובמקרה יצא, שלוש פעמים שזה על אותו תאריך של התחלת העבודה.
00:44:13 אז כל פעם התחושת מיצוי הגיעה...
00:44:16 באותו זמן, וזה נמשך ונמשך ונגמר אותו זמן, ואז הסתיים באותו זמן.
00:44:24 ככה יצא.
00:44:25 מעביר אליך.
00:44:26 לא, זה תמיד באיזה עבודה.
00:44:27 יש עבודות שאומצו מאוד מהר ועדיין נגררו הרבה זמן, ויש עבודות שלקח להם זמן למצות את עצמם.
00:44:33 אז זה מה שבאתי לשאול, אפשר לשמוע איזה עבודות אלו היו?
00:44:37 יכול להיות שיש קשר.
00:44:40 דווקא לא.
00:44:41 אז עבודה אחת הייתה דווקא סתם באבטחה במקביל ללימודים.
00:44:45 אהה.
00:44:46 אבל אין קשר ללימודים, לא סיימתי את הלימודים כשפוטרתי.
00:44:48 אוקיי, עבודה בשירות, זה משלב את שתי הפינות מאזינים.
00:44:51 זו עבודה בשירות לקוחות?
00:44:53 אבטחה, היא אמרה.
00:44:54 אה, אבטחה, לא שמעתי, סליחה.
00:44:56 אבטחה.
00:44:57 כן, עבודה נוספת זה היה סמנכלי טיפול בחברת משקפיים.
00:45:02 אוקיי.
00:45:04 ועוד עבודה של שיווק דיגיטלי במשרד פרסום גדול.
00:45:10 שזה גם מה שאת עושה עכשיו?
00:45:11 שזה מה שאני עושה, כן, רק במקום אחר.
00:45:12 אין ממש קשר בין שלוש העבודות באמת.
00:45:15 בדיוק.
00:45:16 וכמה זמן את בעבודה הנוכחית שלך?
00:45:18 שנתיים ועשר?
00:45:21 עוד לא, אני בחצי שנה הראשונה עדיין, אז יש להם אורך רוח.
00:45:27 יש להם עוד שנתיים וחצי בערך.
00:45:28 מה אתה אומר על זה?
00:45:30 כי אני לא...
00:45:31 קשה לדרג את זה מאחר ואני מרגיש שזה דפוס, זה פחות סיפור.
00:45:35 זהו, זה לא הצטרפות של מקרים, זה הצטרפות בסופו של אותו בן אדם, בדיוק, זה דפוס.
00:45:39 זה כן מעניין מה שאת מספרת, כי זה באמת, אין קשר בין המעסיקים, נכון?
00:45:43 זה מקומות אחרים לגמרי.
00:45:45 לא לא בערים שלה גם.
00:45:46 אז באמת בוא ניתן את ה-benefit of the doubt שהיא לא מודעת לזה בכלל ורק ברטרוספקטיבה אמרה איזה קטע זה עוד פעם קרה.
00:45:54 כן.
00:45:55 זה כמו ש...
00:45:56 סליחה על ההשוואה אבל יש איזה היטלר או משהו מת ביום שהוא נולד?
00:46:00 אוקיי.
00:46:00 נכון.
00:46:00 לא יודע.
00:46:01 לא נכון.
00:46:02 לא בדיוק.
00:46:02 הוא מת עשרה ימים לפני שהוא נולד.
00:46:04 אה, באמת?
00:46:05 איך את יודעת?
00:46:06 ג'יזוס, איזה פיסת מידע ככה בשלוף.
00:46:08 הנה שלפתי את זה ואת צודקת.
00:46:09 זה מקועקע לי על היד.
00:46:10 את צודקת על התאריך 20 אפריל ו-30 אפריל אבל יש כאלה ש...
00:46:15 מתים ביום שהם נולדים יש כאלה יש יש הרבה אנשים זה קורה לפעמים.
00:46:19 איך את יודעת את היום מה זה זה קורה לפעמים זה היית רוצה לדעת את היום שבו אתה מת אם הוא אותו יום שבו נולדת.
00:46:26 זה למות ביום הולדת זה חרא כן עצוב.
00:46:29 איך את יודעת את היום שבו התחלת לעבוד איפה זה מי זוכר את היום הראשון בעבודה.
00:46:35 אתה זוכר את היום הראשון שלך אני לא זוכר את היום הראשון שלנו פה.
00:46:39 זוכר איזה מה התאריך היה תראי אני חושב שמאחר וזה לא בדיוק את יודעת.
00:46:45 עד
00:46:45 לאחד מקרה קלאסי של סיפור של הצטרפות מקרים, ל-Ongoing situation כזה בחיים שלך, שאת, יש לך דפוס שאת מפוטרת שלוש שנים בדיוק אחרי שאת מתחילה לעבוד בשלושה מקומות שונים.
00:46:57 כן.
00:46:58 אני מרגיש...
00:46:59 בוא ניתן ניקוד לדפוס הפנימי הזה, לשעון הפנימי הזה.
00:47:02 זה בהחלט קטע, כן?
00:47:04 זה בהחלט קטע.
00:47:05 זה כמו שיש אנשים שלא צריכים שעון מעורר, הם פשוט קמים, הם יכולים להחליט שהם יקומו בשבע, והם יקומו בשבע.
00:47:10 נכון, נכון.
00:47:12 שזה יכול להיות מרשימה.
00:47:12 אז בוא נגיד שלוש-ארבע ו, ואתה ואני נגיד כל אחד את המספר שעולה לו.
00:47:16 אוקיי.
00:47:18 שלוש ארבע ושש.
00:47:19 שלוש ארבע ושש.
00:47:20 אוקיי.
00:47:22 זהו.
00:47:23 תראי, קודם כל את מחוץ לקטגוריה לפי מה שהיה זה, אז אנחנו מפרגנים במשחק אחר לגמרי.
00:47:29 אני חושב שאת, אפשר לסגור אותך על אה...
00:47:32 יאללה שבע?
00:47:33 אני אתן, בוא נעשה שבע.
00:47:34 שבע.
00:47:34 שבע זה יפה.
00:47:35 כן, תשמעי, היו פה אנשים שכאילו קרה להם משהו שהופך לסיפור מדהים לחבר'ה ואף לאיזה פרק בסדרה שאתה אומר די, לא יכול להיות.
00:47:47 אני אגיד לך מה, הוריד לך טיפה.
00:47:49 בגלל שבאמת יש, כמו שאור אומר, איזשהו שעון פנימי, אחרי שזה קרה פעם ראשונה, אני אגיד לך יותר מזה, הפעם הראשונה שזה קרה לך, הראשונה, ראשונה, ראשונה, אז זה כבר יותר מעניין מאשר שלוש פעמים.
00:48:02 נכון.
00:48:03 כי אחרת כבר יש איזה כתובת על הקיר, מרגיש לי.
00:48:05 בדיוק.
00:48:06 בדרך כלל בסיפור אסתר טוב, כמו הסיפור אסתר המקורי של עומרי, אז קורה משהו שאתה אומר, אין לי די, אין לי כלים להסביר את זה.
00:48:15 זה קרה, כאילו, מה הסיכוי?
00:48:16 היקום התנגש עם עצמו.
00:48:19 כאן, אם הייתי פסיכולוג, אולי הייתי אומר, יש לך דפוס פנימי, בזמנים, אחרי חילופי עונות מסוימים, הגוף שלך מאותת לך לברוח ממקום, לא יודע מה, אבל זה נשמע כמו משהו יותר איזה...
00:48:31 אבל הנקודה היא שאני לא התפטרתי, זה המעסיק החליט לפטר אותי.
00:48:36 נכון, אבל גם אמרת שזה תחושת מיצוי משני...
00:48:40 כבר התחלת לזרוק.
00:48:40 אם היית אומרת לי, כל פעם זה נסגר שלוש שנים אחרי, בדיוק באותו תאריך, בגלל שהתחלף הבוס בדיוק באותו זמן, והוא אמר אני מעיף את כולם.
00:48:49 כולם הייתי אומר מה הסיכוי אבל בגלל שזה תחושת מיצוי הדדית אז אני אומר הבוס כנראה יסתכל עליו ואמר אוקיי היא מיצה אני מיציתי את אולי שידרת איזה משהו בזמנים האלה.
00:48:58 אני חושב ששבע זה אחלה ציון I would take it.
00:49:01 I am taking it.
00:49:02 יפה מאוד.
00:49:04 ותודה רבה ששלחת לנו את הסיפור ושאליציה ידבר איתנו.
00:49:07 ומאחלים לך שהדפוס יישבר ותשמרי על העבודה שלך אם את מרוצה ממנה.
00:49:11 זהו היית רוצה לשמור על הדפוס או כי כאילו היית רוצה שזה יהיה עשר עבודות ככה כי זה מגניב?
00:49:19 האמת שכן, זה נחמד.
00:49:23 אוקיי, מגניב.
00:49:24 אנחנו מתקשרים מכאן למעסיק שלך ואומרים לו את זה, ואנחנו נעלה אותו לשיחה ונעשה ביניכם עימות.
00:49:31 אני צוחק.
00:49:31 שומע.
00:49:31 אוקיי, בסדר, אז אולי אני לא צוחק.
00:49:34 תודה רבה שהתקשרת.
00:49:35 תודה רבה.
00:49:36 בכיף.
00:49:36 ביי.
00:49:37 ביי.
00:49:37 ביי.
00:49:38 אם לכם או לכן יש סיפור, אסתר, שגם עומד בקטגוריה וגם יכול לשבור את תקרת הזכוכית שלנו, שלדעתי עומדת על 8.8.86.
00:49:48 שש
00:49:49 מוזמנים ומוזמנות לשלוח לאינסטגרם של עוד יותר ולכתוב בהודעה הראשונה מה הסיפור כי אם אתם שולחים היי זה חוסם אתכם מלשלוח עוד הודעות עד שמאשרים אתכם ובגלל שיש הרבה הודעות לפעמים לוקח זמן לאשר אותן.
00:50:02 זהו.
00:50:03 אנחנו נגיד אנחנו ננסה להגיד אבל לא בטוח שנצליח קשה להיפרד.
00:50:10 אנחנו נגיד תודה רבה לשחר חיימוביץ העורך והמפיק הנפלא שלנו ולגל אוהב ציון טכנאי השידור הנפלא שלנו ולכל משפחת אודיותר.
00:50:19 בסדר?
00:50:19 כן, אני נכנס לי משהו.
00:50:22 תודה לאור בוטבול.
00:50:23 תודה לעמרי הכהן.
00:50:24 תודה שהאזנתם והאזנתם לנו.
00:50:26 בוא נראה איך זה יצא לך עכשיו.
00:50:29 מה אדיו?
00:50:30 חבול.
00:50:32 אודיותר יוצרי התוכן של ישראל הוקלט באולפני אדיו המשווקת את ספוטיפיי בישראל.